במשך שמונה השנים האחרונות חיה קורל חן חיימוביץ' את עולם האקטואליה והחדשות. היא הצטרפה לאתר ynet בגיל צעיר במשרת סטודנטית, עברה בין תפקידים שונים במערכת, וכיום מנהלת את מערכת החדשות של האתר - אחד התפקידים התובעניים והעמוסים בעולם התקשורת (גילוי נאות, המרואיינת עובדת בקבוצת "ידיעות אחרונות"). ובכל זאת, בין כותרות דרמטיות למבזקים דחופים, היא מצאה את עצמה נמשכת שוב אל זיכרון ילדות ישן: המפעל לנירוסטה של אביה בחולון.
משהו במפגש בין העומס החדשותי לשקט של הברזל הנוצץ הצית בה השראה ליצור משהו משלה. כך נולד מותג MuseSteel (מיוז־סטיל) – סטודיו לעיצוב שמכניס את הנירוסטה, חומר תעשייתי וקשוח, אל תוך הבית בצורה רכה, מינימליסטית ומלאת אופי. בין משמרת במערכת החדשות לסטודיו החדש שלה, חן חיימוביץ' מדגישה את החשיבות שיש לעבודה לצד אבא שלה ולעיסוק בחומר התעשייתי – נירוסטה גרמנית - דווקא בזיקה לעיצוב הבית.
איך נולד הרעיון להשתמש בנירוסטה למוצרי עיצוב לבית?
"הרעיון לא צץ ברגע אחד, אלא התבשל לאט. במהלך הילדות שלי הייתי מגיעה למפעל של אבא שלי בחולון, שקיים כבר 30 שנה, רואה את כל החומר הזה, נירוסטה גולמית, מדויקת, מבריקה. תמיד הרגשתי שהיא יכולה להיות הרבה יותר. משהו בי רצה לקחת את החומר התעשייתי הזה ולתת לו חיים חדשים, רכים, ביתיים".
היא מחייכת כשהיא נזכרת בניצוץ הראשון: "תמיד הערצתי את אבא שלי. כשהייתי ילדה הייתי נורא סקרנית לראות מה הוא עושה, איך זה נראה. וכשחזרתי למפעל להתחיל לעבוד איתו על הדגמים הראשונים של MuseSteel, זה היה רגע נורא מרגש בשבילי. פתאום הכול: הריח, הרעש, האור, היה כל כך מוכר. הרגשתי שחזרתי הביתה. מין perfect match כזה".
ואיך זה משתלב עם עבודה תובענית כמו ניהול מערכת חדשות?
"זה נשמע אולי הפוך, אבל דווקא העבודה שלי בחדשות עזרה לי להבין כמה אני צריכה מקום אחר לנשום בו. החדשות מלאות באירועים קשים, בלחץ, במה שקורה עכשיו. היצירה במפעל של פריטים מנירוסטה בשבילי היא אנטיתזה לזה – מקום שקט, מדויק, שמאפשר לי להתמקד ביופי ובאסתטיקה".
מה את מנסה להעביר דרך הפריטים שאת מעצבת?
"בעיניי, יש קסם במפגש בין ניגודים - בין תעשייתי לרך, בין חומר קר לעיצוב חם, בין עוצמה לאלגנטיות. אני רוצה שאנשים יראו שנירוסטה יכולה להיות גם רכה, גם אישית. נשית כמעט".
היא מתמקדת ביצירת ריהוט קטן, למשל פמוטים, מדפים, אגרטלים, שרפרפים, שולחנות קפה וצד, וכולם מיוצרים בעבודת יד בהתאם לשרטוטים שלה. המחירים של האגרטלים נעים בין 380 שקל ל־990 שקל, סטולים (שרפרפים) ב־1,200 שקל, פמוטים ב־380 שקל ונרות בין 380 שקל ל־650 שקל. "כל פריט עובר דרך ידיים אמיתיות. זו עבודה קפדנית, מדויקת, אבל גם מאוד רגשית. מרגש אותי לדעת שכל מוצר שיוצא מהמפעל הוא קצת מהבית שלי", אומרת חן חיימוביץ'.
יש רגע שבו הרגשת – זה עובד, זה אמיתי?
"כן, לגמרי. כשהתחילו להגיע תגובות מהלקוחות. אנשים כתבו לי שהם התאהבו בפריט, שהוא הפך להיות מרכז של פינה בבית, שזה מרגיש להם אישי. שם הבנתי ש־MuseSteel זה לא רק גחמה או חלום צדדי - זה משהו חי ונושם".
איך המשפחה הגיבה לרעיון לפתוח מותג עיצוב במפעל?
"האמת? קיבלתי המון תמיכה. בעלי, ברק, עודד אותי מההתחלה, אפילו כשהרעיון עוד היה על הנייר. הוא ראה כמה אני מתמלאת אנרגיה כשאני מדברת על זה, ואמר לי שזה בדיוק מה שאני צריכה לעשות. גם המשפחה שלי נכנסה לזה, זה מין פרויקט משפחתי כזה, כולם תומכים, מתעניינים, נותנים עצות. זה חימם לי את הלב".
לדבריה, בלי הגב המשפחתי היא לא הייתה מעזה לעשות את הצעד. "יש בזה משהו נורא מרגש, לדעת שמי שאתה אוהב מאמין בך גם כשזה משהו חדש, לא צפוי", היא מוסיפה.
את מנהלת מערכת חדשות, בעלים של מותג ריהוט, אמא לשתיים ובהיריון שלישי. איך עושים את זה ביחד?
"שאלה מצוינת, אני שואלת את עצמי את זה כל יום. הכול עניין של איזון ושל תשוקה אמיתית למה שעושים. אני לא מאלה שמצליחות לשבת בלי ליצור. גם כשאני עייפה, הראש שלי לא מפסיק לרוץ עם רעיונות. זה לא קל, ברור שלא, אבל אני באמת נהנית מהעשייה הזאת והיא גם נותנת לי כוח. כשאת עושה משהו שאת אוהבת, זה לא גוזל ממך אנרגיה, זה ממלא אותך". היא מוסיפה שגם האימהות שינתה את נקודת המבט שלה: "היום אני מסתכלת על הדברים אחרת, אני רוצה שהבנות שלי יראו שאפשר לחלום, שאפשר לשלב, שאפשר לבחור לא לוותר על עצמך גם כשיש משפחה ועבודה".
למי מיועדים הפריטים שלך?
"אני חושבת שהמותג פונה למביני עניין, לאנשים שמעריכים חומרים איכותיים, קווים נקיים ועבודת יד אמיתית. אני רוצה שכל מי שמכניס פריט שלנו הביתה ירגיש שהוא קנה משהו עם נשמה, עם השקעה אמיתית. אנחנו לא מתפשרים על כלום, לא על העובי של החומר, לא על רמת הליטוש, לא על הגימור הסופי. כל פריט עובר בדיקה אישית שלי ושל אבא שלי. אני רוצה שהלקוחות שלנו ירגישו את זה, את האיכות, את הרצינות, את הדיוק - ובעיקר את היוקרה, שירגישו שהם קנו משהו שיש לו ערך אמיתי, לא עוד טרנד חולף".
ומה הלאה?
"אני מתכננת להתרחב בעדינות, בקצב שלי, ולהשיק בחודשים הקרובים אתר אינטרנט למותג. אני לא רוצה לרוץ מהר מדי. אני רוצה לשמור על הייחוד, על עבודת היד, על האיכות. החלום שלי הוא להמשיך לגדול - אבל מבלי לאבד את הנשמה המשפחתית של המותג".
יש לך טיפ לנשים שחולמות לפתוח משהו משלהן, גם אם זה רחוק מהמקצוע שלהן היום?
"חד־משמעית - פשוט להתחיל. זה לא חייב להיות מושלם מההתחלה. אני לא באתי מרקע בעיצוב, לא למדתי את זה בצורה רשמית, אבל היה לי חזון ברור ותחושת בטן חזקה. אני חושבת שכל אחת שמרגישה שיש לה תשוקה למשהו – צריכה לתת לזה מקום. לא לפחד".
