לא בכל יום מקבלת מעצבת חופש יצירתי "להשתולל" ולהפוך את הבית לחגיגה של צבע. אבל מעיין פיינשטיין, מעצבת פנים שמתמחה בעבודות הום־סטיילינג צבעוניות ומשמחות, קיבלה אור ירוק לכך פעמיים מאותם הלקוחות. "הם גרו הרבה שנים בדירות שכורות בתל אביב", היא מספרת, "וביקשו ממני בעבר 'לעשות שמח' באחת מהדירות האפורות והגנריות שאליהן עברו". אולם, כשנולדה התינוקת שלהם הם ביקשו לעזוב את העיר ולהתיישב ב"בית של גדולים". בני המשפחה הצעירה החליטו לעבור להתגורר ליד הוריו של בן הזוג, בבית שבבעלותם. "מדובר בבית בשכונת בתים פרטיים ישנים ברעננה, שהושכר לאחרים במשך שנים", היא מספרת. "כשהשוכר האחרון עזב, הייתה להם הזדמנות לעבור להתגורר בקרבת המשפחה".
ולמרות שנדמה היה שהכוכבים מסתדרים בשורה, המהלך לא היה חף מאתגרים. "אמנם הלקוחות האלה היו פשוט חלום וסמכו עליי בעיניים עצומות, בעיקר לאור ה'קסמים' שעשיתי להם בדירה הקודמת", אומרת פיינשטיין, "אבל היה צריך לדלג על הרבה משוכות בדרך". החל מהבנת הנזקים שנגרמו לבית שספג לחות ולא אוורר כיאות במרוצת השנים שבהן הושכר ועד לרילוקיישן קצר של הלקוחות למדינה אחרת במהלך התהליך. אלה הובילו אותה לעצב את ביתם של הלקוחות בשלט רחוק.
רילוקיישן ופחיות צבע
בית הקרקע הקטן והישן ברעננה כלל שלושה חדרים: חלל מרכזי, חדר שינה וחדר ילדים, והלקוחות ביקשו "למתוח" אותו, כך שיכלול גם חדר עבודה עבור האב שעובד לעתים מהבית. בנוסף התבקשה המעצבת לעשות שימוש ברהיטים ובאביזרים שהביאו איתם מהדירה הקודמת. "חלק גדול מזה היה דברים שקניתי להם בסיבוב העיצוב הקודם, כמו מיטה זוגית והמון אביזרים משלימים", היא מוסיפה. עוד הם ביקשו לשדרג את המטבח, את חדרי הרחצה ואת הריצוף – כל זה בתקציב של כ־200 אלף שקל כולל עבודות השיפוץ, הנגרות ופריטי ההלבשה.
"אני חייבת להודות שהמצב הראשוני של הבית היה מזעזע", אומרת פיינשטיין. "מעבר להיותו ישן ובלוי, הוא היה דחוס וחשוך, עם קירות מלאי עובש. לכן, המטרה, בראש ובראשונה, הייתה לטפל ולמצוא פתרונות לבעיות הרטיבות, ולאחר מכן להשמיש אותו למגורים עבור המשפחה לכמה שנים טובות, עד שיעברו לבית משלהם".
16 צפייה בגלריה
אמנם מדובר בבית זמני, אך היה חשוב להם לשדרג אותו לפי טעמם
(עיצוב וצילום: מעיין פיינשטיין)
על זה כאמור נוספה הבשורה של הלקוח זמן קצר לפני השיפוץ כי המשפחה הצעירה נדרשת לעשות מיני־רילוקיישן לארצות הברית מטעם מקום עבודתו. "העובדה שאנחנו מכירים היטב והם סומכים עליי ב־100 אחוז אפשרה לי להוביל את הפרויקט מרחוק, למרות הפרשי השעות המשמעותיים", היא אומרת. בני המשפחה, שטסו לחו"ל עם תחילת העבודות, השאירו את פיינשטיין עם הקבלן ועם שלל פחיות צבע. "זה הפך למין ממתק של פרויקט", היא מחייכת, "עם שיפוצניק מעולה, לקוחות שלא חוששים מצבע ואני שחובבת שילובי גוונים, טפטים ואביזרים משלימים". כיוון שמדובר בבית זמני, הבחירות נעשו מתוך איזון ומתוך מטרה להפוך את החלל ליפה, נעים ושימושי, בלי לחרוג מהתקציב או להיכנס להרפתקאות עיצוביות גדולות מדי.
משחור לשלל צבעי הקשת
רצפת הסומסום המיושנת והצהבהבה למראה הוחלפה ברצפת פרקט בגוון עץ אלון המעניקה מראה אחיד ונעים יותר. הכניסה הייחודית לבית היא מתוך חלל שצורתו קובייה, שבו נמצאים גם שירותי האורחים. המעצבת החליטה להפיח בכניסה חיים מחודשים ולהבליט אותה בעזרת גוון קורל. "החלטתי 'לעשות כניסה' כמו שאומרים, ולכן בחרתי לצבוע את כולה, כולל הקירות, התקרה, הדלתות וגם הארון בילט־אין שבצידה", היא מסבירה. כל אלה נצבעו בגוון הוורדרד־כתמתם ליצירת אלמנט ראווה מודגש ואסתטי. חדר השירותים עצמו שודרג בעזרת טפט בהדפס פרחוני בכחול־לבן, שהחליף את אריחי הבז' המשמימים שכיכבו על הקירות טרום השיפוץ.
אלמנט מפתיע נוסף מלווה את הבאים: שטיחון בצורת עגבנייה שנתלה על הקיר, מצידו האחד מראה ומצידו השני ארון כניסה ורוד־סגול שהוכן בנגרות אישית, על פי תכנונה של פיינשטיין. אלה מהווים מעין מבואת כניסה אלטרנטיבית. "הארון הזה אולי נראה רגיל, אבל הוא מכיל את כל הדברים שדורשים אחסון כדי למנוע הצטברות של בלגן: נעליים, מעילים, תיקים ושאר פיצ'פקעס", אומרת המעצבת. הפינה הצבעונית הופכת את המסדרון ממשעמם למשובב לב. "שואלים אותי 'למה עגבנייה?'", היא אומרת בחיוך, "ואני עונה: 'למה לא בעצם?'. מצאנו את השטיחון הזה בעלי אקספרס ו'עפנו' עליו כולנו. מבחינתי הוא מכניס קריצה וממד של קלילות לבית, וגם אחלה מציאה, במקום אמנות קיר בנאלית".
מצידה הימני של הקובייה ממוקם המטבח, שנראה בגלגולו הקודם מיושן וכלל ארונות תחתונים ועליונים מחופים בפורמייקה בגוון שמנת ועץ, משטח שיש בגוון חום־כתמתם ואריחים בגוון בז'־חום. כעת יש במטבח אי עם כיסאות בגוון ירוק־יער ומשטח בוצ'ר מעץ אלון. חזיתות הארונות הוחלפו לחזיתות פורמייקה בלבן ובירוק והשיש הוחלף ללבן. להשלמת המראה הוחלפו אריחי הבז' באריחים ריבועיים לבנים, עם רובה כהה שמדגישה את מראם בסגנון גריד משבצות.
פינת האוכל והסלון ממשיכים את הקו האקלקטי־צבעוני־מקסימליסטי של הבית. המראה הכבד של הסלון, שלפני השיפוץ כלל ספות עור כהות ומזנון עץ, הוחלף לרהיטים ולאביזרים בגוונים נועזים ולא צפויים, לצד צבעי קיר מודגשים. כעת מככבים בסלון כחול עמוק על הקיר, ספה בגוון חמרה ונגיעות של ורוד פוקסיה. על רצפת הפרקט נפרסו שני שטיחים שעירים בדוגמת משבצות בשחור־לבן, שיוצרים יחד מראה של שטיח הומוגני אחד. עליהם מוקמה הספה הפינתית, עם שלל כריות נוי, ולצידה ספריית עץ עם פריטי נוי לראווה. במרכז החלל ניצב שולחן עץ עגול עם תחתית עשויה מראטן עבור מגזינים, ופוף עם בד מודפס בשחור־לבן. מול הספה הוצב מזנון טלוויזיה חדש בצבע לבן, עם ידיות בגוון ורוד־פוקסיה. סביבו שילבה המעצבת שפע של צמחייה רעננה. "בעצם חיפשנו אחסון לצעצועי הילדים, ובסוף מצאנו את מבוקשנו באיקאה", חושפת המעצבת. "האזור הזה נותר לבן, עם הבלחות צבע קלות, בעיקר בגלל מסך הטלוויזיה. רצינו להימנע מעומס ויזואלי מיותר". את עיצוב המרחב המרכזי חותם וילון לבן ורך שמשתפל מתקרה ועד רצפה, לאורך הוויטרינה.
יש לך מתכון מנצח לעיצוב מקסימליסטי?
"אני חושבת שקודם כול צריך לדעת לאהוב צבע. במקרה הזה, ידעתי שהלקוחות אוהבים את כל צבעי הקשת. עם זאת, חשוב מאוד שכל גוון יהיה במקומו. עבדתי כך שלכל חלל תהיה פלטת גוונים משלו, שתתכתב עם הפריטים הקיימים שהגיעו מהדירה הקודמת. במקביל, שמרתי על קו כללי שמאחד בין כל החדרים. הטיפ שלי ליצירת מראה דומה ולא צעקני הוא ליצור 'איי שקט', אזורים שמרגיעים את העין. למשל, קיר הטלוויזיה הארוך שנשאר לבן לגמרי, וגם הארונות העליונים במטבח שחופו בלבן. זה יוצר איזון בתוך כל השפע. קירות ריקים ונקיים נותנים לעין לנוח. כשיש מחשבה, גם הרבה צבע מרגיש מדויק".
צבעים (רגועים) בחדרים
בין הסלון למטבח נמצאת פינת האוכל, ומולה המעבר לחדרי השינה. אחד האתגרים הגדולים, לדברי פיינשטיין, היה שינוי חלוקת החדרים בבית שכלל שלושה חדרים בלבד. "ללקוח היה חשוב להכניס אזור עבודה ולא בתוך כוך", היא אומרת. לדבריה, חדר השינה הזוגי היה עצום בגודלו, ולצידו נישה פתוחה במסדרון, כך שהתשובה בעיניה הייתה ברורה. "בהתאם, הזזנו מעט את קיר חדר השינה כדי לסגור את הנישה וליצור משרד פונקציונלי", היא מוסיפה.
קירות החדר חולקו לשליש ושני שליש: בחלק התחתון הודבק טפט בהדפס גיאומטרי בכחול־לבן, ואילו חלקו העליון נצבע בגוון טרקוטה.
חדר השינה הזוגי מהדהד את גוני הבית, עם קיר בגוון ורוד־סגלגל מצד אחד של המיטה וקיר מחופה בטפט בהדפס בוטני בכחול־לבן ונגיעות ורדרדות בצידה השני. ארון בגוון אפרפר מתפרס על הקיר שממול למיטה הזוגית, ולו ידיות שחורות שמהוות קונטרסט חינני. לחיזוק האווירה החמימה נתלה וילון שיפון בהיר לאורך כל קיר החלון שמאחורי המיטה, ולמרגלותיה נפרס שטיח רקום וקל, שעבר עם בני הזוג מדירתם הקודמת.
בצורה דומה ומתונה יחסית עוצב גם חדר הילדים, עם קיר שנצבע בגוון מנטה וקיר לצד המיטה שחופה בטפט כחול עם דוגמה בוטנית. "היה לי חשוב לבסס רוגע בחדר הזה שמלא בצעצועים צבעוניים", מסבירה המעצבת. "לכן צבעי הקירות רגועים יחסית, ויש גם קיר שנשאר לבן, כדי לייצר הפוגה מכל העושר הזה".
היד החופשית שקיבלה המעצבת נוצלה היטב. "היה לי חשוב לייצר שילובים לא צפויים שיצרו עניין, אבל לא יימאסו במהרה", היא מסכמת. "מבחינתי האפשרות 'להתפרע' עם העיצוב תורגמה לכיוון של זוויות מעניינות, ופחות ליצירת גימיק חד־פעמי. בסופו של דבר, אני מאמינה שהצלחתי ליצור להם בית שהוא חגיגה של צבע, חמימות ושמחת חיים".
