המלחמה בעזה עדיין רחוקה מסיום, 50 חטופים חיים ומתים עדיין שם, אך יש מי שכבר מתכננים את העתיד - לא המדיני או הצבאי, אלא דווקא האדריכלי. בעוד שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מפנטז על הפיכתה של עזה ל"ריביירה של המזרח התיכון", במה שמכונה "חזון טראמפ לעזה", עם מלונות פאר ומגדלים נוצצים, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר. מאז תחילת הלחימה, עלו הצעות שונות לשיקום עזה – חלקן תיאורטיות, אחרות מעשיות יותר. כעת, לראשונה, פורסם דו"ח מקיף ומבוסס, המציע תוכנית אופרטיבית לשיקום הרצועה ביום שאחרי המלחמה. מאחורי היוזמה עומד אדריכל ישראלי־אמריקאי המתגורר בניו יורק, המציע גישה חדשנית לשיקום המבוססת על ארבעה עקרונות מרכזיים. מה כוללת התוכנית, ואיך דווקא אדריכל ישראלי עומד מאחוריה?
70% מהבתים נפגעו, יש 42 מיליון טונות פסולת
מאז כניסת צה"ל לעזה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הרצועה השתנתה ללא היכר. הדו"ח החדש חושף את ממדי ההרס חסרי התקדים: יותר מ־70% ממלאי הדיור בעזה נפגע או נהרס לחלוטין, לצד פגיעה אנושה בתשתיות קריטיות כמו כבישים, רשת החשמל ואספקת המים. עוד מציין הדו"ח כי ההרס הותיר אחריו עד כ־42 מיליון טונות של פסולת בניין, רובן המכריע ממבני מגורים שנהרסו. אך מעבר למספרים, הדו"ח מצביע על תהליך שיקום ארוך ומורכב, אם וכאשר יתחיל, שצפוי לארוך עשרות שנים ויכלול משאבים עצומים. ההערכות מדברות על יותר מ־50 מיליארד דולר שיידרשו כדי לנסות להשיב את עזה למצבה שלפני המלחמה.
הדו"ח, הנושא את הכותרת From Camps to Communities: Post-Conflict Shelter in Gaza ("ממחנות לקהילות: פתרונות מגורים בעקבות המלחמה"), הוא יוזמה של ארגון אמריקאי וצוות חשיבה (Think Tank) ללא מטרות רווח בשם RAND, ובשיתוף משרד האדריכלים ORG Permanent Modernity עם סניפים בניו יורק ובבריסל. אחד ממחברי התוכנית הוא האדריכל ומתכנן הערים הישראלי־אמריקאי קובי רוטנברג, מומחה לתוכניות אסטרטגיות בינלאומיות ארוכות טווח. רוטנברג פועל בעיקר בזירה הגלובלית ושותף בפרויקטים מורכבים ברחבי העולם, תוך התמקדות ביצירת פתרונות חדשניים לשיקום ושיפור מרקמים עירוניים שנפגעו כתוצאה מקונפליקטים. בין היתר, הוא לקח חלק בפרויקט עיצוב תשתיות מיגון מפני הצפות והסתגלות לשינויי אקלים בניו יורק, תוכנית להקמת עיר חקלאית חדשה בגאנה ותוכנית לאומית לפיתוח ערים משניות ומרחבים כפריים במלאווי.
האדריכל קובי רוטנברגבאדיבות המצולםשיתוף הפעולה בין משרדו של קובי ו־RAND התחיל למעשה לפני 7 באוקטובר, כבר בשנת 2022, כשהצוות התמקד תחילה בכיוון אחר. "היא נועדה בכלל להיות תוכנית אסטרטגית לפיתוח תשתיות עירוניות בכל שטח פלסטין, כולל הגדה המערבית ועזה. המטרה המקורית הייתה ליצור סט כלים ומסמכי מדיניות עבור כלל מקבלי ההחלטות – הפלסטינים, הישראלים, האמריקאים, האירופאים ומדינות ערב", מסביר רוטנברג. וכאמור, בעקבות המלחמה בעזה, הוחלט להרחיב את התוכנית המקורית: "מאז המלחמה התחלנו לעבוד במקביל על תוכנית ייצוב ושיקום, שעליה התחלנו לעבוד כחודשיים־שלושה אחרי 7 באוקטובר. מטרת התוכנית היא להתכונן ליום שאחרי ולספק פתרונות ריאליים לשיקום הרצועה, תוך תמיכה במקבלי ההחלטות מכל הצדדים", הוא מוסיף.
6 צפייה בגלריה
סוגי מבנים מוצעים לפי משך זמן השהייה, ממחנות ועד בתי קבע
(שרטוט: ORG Permanent Modernity for RAND (2025))
תנאי מחיה ראויים עם תשתיות מתקדמות
הדו"ח מבקש למעשה להתמודד עם הסיטואציה המורכבת של עזה ולמצוא דרך לתכנן שיקום בר־קיימא עבור תושבי הרצועה, באופן שיאפשר לא רק בנייה מחדש אלא גם שינוי יסודי בתפיסת הדיור ברצועה, ובה בעת מניעה של ארגוני טרור להשתמש בשיקום לטובתם. בהקשר זה אומר רוטנברג כי "הדו"ח מציע פתרונות ישימים מתחומי התכנון העירוני לאכלוס מסיבי בטווח הזמן הקצר תוך התייחסות לשיקולים קריטיים לתכנון לטווח ארוך עם דגש על ייצוב חברתי וכלכלי ודה־רדיקליזציה".
תוכנית השיקום נחלקת לארבעה עקרונות מרכזיים, או ליתר דיוק – לארבע אפשרויות שיקום. העיקרון הראשון מציע פתרון ביניים: הקמת דיור זמני עבור מאות אלפי עזתים שיזדקקו למקלטי מגורים במשך עשור או יותר (מדובר פחות או יותר חצי מהאוכלוסייה ברצועה), עד שמגורי הקבע שלהם ישוקמו או ייבנו מחדש. העיקרון השני מתמקד בשיקום ובשיפוץ של שכונות שלמות, תוך ניצול מרחבים פתוחים בין האזורים ההרוסים ליצירת סביבת מגורים משוקמת ומודרנית. העיקרון השלישי עוסק בפיתוח מודל חדשני לתכנון מחנות פליטים, כך שלא יהפכו למוקדי עוני וצפיפות בלתי נסבלים, אלא יציעו תנאי מחיה ראויים עם תשתיות מתקדמות. "הדו"ח משנה תפיסות מקובעות של תכנון עבור פליטים ומבקש למנוע חזרה על טעויות העבר", טוען רוטנברג ומחדד: "הנחת היסוד היא שהזמני של היום הוא הקבוע של מחר וכל תוכנית עתידית תדרוש להביא את זה בחשבון".
העיקרון האחרון מציע תכנון מחדש של שכונות חדשות על קרקעות לא מפותחות ברחבי הרצועה, במטרה להרחיב את אפשרויות המגורים ולבנות סביבה עירונית מתקדמת ומתפקדת. "הדו"ח מציע תפריט של אפשרויות ושיקולים מרחביים לאכלוס של יותר ממיליון פליטים לתקופה של יותר מ־15 שנה, תוך התייחסות לתנאי שטח הרוסים, כמויות חומר נפץ הדורש טיפול והסביבה הלוגיסטית המורכבת במהלך עבודות השיקום", מציין רוטנברג.
בסבבים הקודמים בין ישראל לחמאס, כמות משמעותית מהבטון שיועד לשיקום הרצועה הגיעה בפועל לידי חמאס ושימשה בין היתר לבניית מנהרות. כיצד ניתן להבטיח שהפעם תהליך השיקום יתנהל באופן שבו המשאבים יגיעו ליעדם האזרחי ולא ינוצלו למטרות טרור?
"מבחינת תפיסה ביטחונית ושלטונית, התוכנית מציעה שחמאס יהיה לחלוטין מחוץ לתמונה. השאיפה היא שיהיה גוף אחד מנהל שיכלול את הפלסטינים יחד עם המדינות השכנות והמעורבות. התקווה היא שיהיה לגוף הזה מספיק כוח בשביל לדאוג שלא יהיו בעיות ביטחוניות ושהסיוע יהיה לצורכי שיקום בלבד. אני מאמין ששיטת התכנון שלנו לשכונות החדשות בצורה מסודרת, המערבת את הגורמים השלטוניים, יצליח להוריד את האפשרות שחמאס יהיה מעורב בצעדים לא לגיטימיים".
טראמפ הצהיר על חזון להפוך את עזה ל"ריביירה של המזרח התיכון" עם מלונות, קניונים ומגדלים. עד כמה לדעתך הרעיון הזה מציאותי בתנאים הנוכחיים?
"אני בטוח שגם מהצד של העזתים יש רצון לבנות מגדלים ברצועת החוף. כחזון, אני ממש לא חושב שזה רעיון פסול שעזה תהיה עיר פורחת שתיהנה מאפשרויות כלכליות. הדרך להגיע לשם עדיין לא ברורה ואני בעצמי עוד לא ראיתי שום תוכנית רצינית עם אסטרטגיה ברורה. התוכנית שלנו מנסה קודם כול להתמקד במשמעויות ארוכות הטווח של קבלת החלטות דחופות בטווח הקצר. אנחנו צריכים לקבל החלטות מאוד קריטיות הנוגעות לכמויות אדירות של אנשים וכמות הרס בלתי נתפסת. לפני מגדלים וחזיונות צריך קודם לשקם את הרצועה - יש שם בין ההריסות כ־10 טון של חומר נפץ שלא התפוצץ וצריך לפנות אותו. זה פרויקט הנדסי וארגוני חסר תקדים".
"זה פרויקט מורכב מאוד, גם רגשית"
אמנם התוכנית הראשונית החלה עוד לפני 7 באוקטובר, אך העובדה שאדריכל ישראלי־אמריקאי עומד בראש יוזמה לשיקום עזה עשויה לעורר מחלוקת בקרב ישראלים רבים, שיתקשו להבין מדוע דווקא ישראלים צריכים להיות מעורבים במאמץ הזה. גם עבור רוטנברג המלחמה בעזה הייתה טלטלה, אך הוא מאמין שבדיוק בגלל זה הפרויקט חשוב כל כך. "זה פרויקט מורכב מאוד, גם רגשית", הוא אומר. "השנה וחצי האחרונות היו קשות ועצובות עבורי, כמו עבור כל הישראלים. מבחינה אישית, זה פרויקט שאין דומה לו באף עבודה שעשיתי בעבר".
למרות המורכבות הרגשית של הפרויקט, רוטנברג מסביר כי בסופו של דבר הוא קודם כול מתכנן, ועבודתו מתבצעת במקצועיות מוחלטת, ללא שום זיקה פוליטית. "אנחנו פועלים ללא הטיה וחושבים על טובתם של הפלסטינים והישראלים יחד", הוא אומר ומדגיש: "אנחנו צוות מקצועי לחלוטין, בוחנים את המציאות באופן שקול ואחראי, ומציגים את ההמלצות וההחלטות הטובות ביותר שאפשר לדמיין".
האם במסגרת עבודתכם אתם משתפים פעולה עם גורמים רשמיים בישראל?
"אין שיתוף פעולה רשמי עם ישראל אבל בהחלט מתייעצים עם גורמים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים בשביל לקבל רעיונות ולשמוע את דעתם. אני חושב שיש צורך קריטי בשיתופי פעולה מקצועיים המערבים מגוון של קולות וזהויות בעבודה מהסוג הזה, במיוחד בשל המצב הכל כך סבוך שבו אנו נמצאים. עצם העובדה שהלחימה עדיין בעיצומה ונותרו חטופים רבים בשבי, מגבירה את תחושת המחויבות לפיתוח פתרונות המקדמים שקט בטווח הקצר ויציבות בטווח הארוך".
עזה 2030 – התוכנית המצרית
לצד התוכניות הבינלאומיות לשיקום רצועת עזה, גם מצרים פרסמה לפני כמה חודשים תוכנית מקיפה משלה, שאף זכתה לאישורן ותמיכתן של יתר מדינות ערב. התוכנית, הנושאת את השם השאפתני "עזה 2030", פורסת חזון עתידי מפורט לעיצוב מחודש של הרצועה, ומתפרסת על פני 91 עמודים הכוללים תרשימים הנדסיים, הדמיות ותוכניות פיתוח. על פי המתווה המצרי, כ־25% משטח הרצועה יוקצו למגורים – עם הקמה של למעלה מ־1,700 בנייני מגורים חדשים שיתפרסו על פני כמה שכונות ויכללו יחד כ־42 אלף יחידות דיור.
אך לא רק מגורים עומדים במוקד - התוכנית שואפת ליצור מרקם חיים שלם ולפתח אזורים חקלאיים, בתי מלאכה, רשת תחבורה רחבה, אזורים לוגיסטיים, מתחמים ממשלתיים ומנהליים, מתקני שירות לציבור ואפילו הקמה של כפרי נופש לאורך חוף הים. מעבר לתכנון הפיזי, המסמך המצרי כולל גם ניתוח היסטורי מעמיק של מצב הרצועה בעקבות המלחמה וניסיונות לשקם אזורים הרוסים ברחבי העולם. לצורך כך, הוא מתייחס למודלים של ערים שנחרבו במלחמות ושוקמו מחדש – דוגמת הירושימה שביפן, ברלין שלאחר מלחמת העולם השנייה וביירות בלבנון.
