שתי דירות קבלן זהות בבניין דירות חדש במרכז נרכשות באותו הזמן, האחת על ידי זוג והשנייה על ידי משפחה בת ארבע נפשות. הן גם חולקות את אותו הנוף, רק בהפרש של 20 קומות זו מזו. בצירוף מקרים מפתיע פנו שתי המשפחות כמעט בו-זמנית לאותה אדריכלית, שתלווה אותם בתהליך השיפוץ והעיצוב, בלי שידעו זו על זו. בדירה בקומה השלישית, הנועזת מבין השתיים, מוקם בר משקאות מברונזה מעל מטבח ירקרק, ותוכנן חדר שינה זוגי מפנק במיוחד. בדירה בקומה ה-23 שולט עיצוב סולידי ומאופק ששם דגש על הפריטים הייחודיים שאוסף בעל הדירה. לשתי הדירות שטח זהה של 135 מ"ר ומרפסת.
קומה 3: דירה לזוג עם אומץ
דירת הקבלן הסטנדרטית שבקומה השלישית כבר הייתה מוכנה למגורים – המטבח היה קיים, החיפויים נבחרו והותקנו, אפילו הברזים מהמפרט הטכני של הקבלן כבר היו שם. אבל זה לא עמד בדרכם של בני הזוג לממש את החזון העיצובי שלהם ולהפוך אותה לבית החלומות שלהם, כולל חדר מאסטר מפנק שצורף אליו חדר התארגנות נוסף, סוויטת אורחים עם מקסימום פרטיות עבור ההורים שמגיעים לבקר מחו"ל ובר משקאות תלוי, תזכורת לימיו של הדייר כברמן. ומעל כל זה, חללים דרמטיים בצבעים ובחומריות עמוקים, שילוב של נגרות אישית ושימוש באבן טבעית. "הבחירה הראשונה שממנה יצאנו היה הפרקט הכהה, צעד מפתיע בפני עצמו", מספרת אפרת וינרב, אדריכלית המתמחה גם בעיצוב פנים, בעלת משרד האדריכלים Architects WE, שעבדה על הפרויקט עם האדריכלית יעל דיאמונד. משם הדרך למטבח ירוק, חדר שינה סגול ושירותי אורחים בשיש שחור הייתה קצרה.
כדי להבין את הלך הרוח בדירה, מספיק אם נעבור דרך דלת הכניסה היישר אל המטבח הירקרק, כשמעל האי תלוי בר משקאות מברזל בגוון חלודה, עם מדף רשת המשלב גם תלייה. הגוון נשזר גם בפלטת השיש של האי ובמסגרת שעליו היא מונחת. "הלקוחות בחרו אבן טבעית בשם אזול (AZUL), אבן גרניט שכל פלטה בה שונה לחלוטין. הם בחרו את הפלטה הספציפית במטבח, שיש בה גידים בגוון חלודה. גם הקונסטרוקציה שהאי עומד עליה נשענת על אותו גוון שמתחבא במשטח העבודה", מספרת האדריכלית.
לפינת האוכל המקבילה לכניסה יש פינה משלה. היא עגולה ונפתחת ומורכבת מפלטה שחורה המונחת על רגל רחבה מעץ. הקיר שמלווה אותה פוגש את הסלון, עד שמגיע למרפסת, בסיומת של קיר נגרות לבן, מאחורי המזנון. הסלון סולידי יחסית ומאזן את המטבח הדרמטי בעיצובו.
סוויטה נפרדת וחדר בתוך חדר
אל הדירה נכנסים דרך החלל המרכזי ובו הסלון והמטבח. בנקודה הזאת הדירה מתפצלת למעשה לשני חלקים. מימין ומאחורי קיר בטון חשוף שמשמש נקודת התארגנות בבית, עם ארון נעליים, נמצאת סוויטת אירוח. הסוויטה מתפקדת כיחידה עצמאית ועתידה לשמש את ההורים של אחד מבני הזוג שמבקרים בארץ בתדירות גבוהה. הסוויטה נפרדת משאר הבית באמצעות דלת, מה שמעניק לאורחים פרטיות מלאה. לידה יש חדר רחצה המחופה באבן אפורה עם אמבטיית ישיבה.
הממ"ד כולל ספת מיטה רכה נפתחת בגוון אפור-ירוק ובעיצוב מעוגל שמעניקה גמישות שימושית. מסביבה יש ארון היקפי אפרפר, המתוכנן כך שיתאים לכמות בגדים לשהות ממושכת. כדי להסוות את אביזרי המיגון של הממ"ד בעיצוב הכללי, נבנתה יחידת נגרות פתוחה המשמשת כספרייה וממסגרת את דלת הכניסה. התכנון המסווה מאפשר אוורור תקין בלי לפגוע במראה האסתטי.
על פניו, הפריסה הסטנדרטית של דירת הקבלן המקורית לא השתנתה. אך במבט מקרוב על התוכנית מתבהר מהלך התכנון היצירתי שביקשו הדיירים, כך למשל, הבקשה לתכנן חדר מאסטר עם חלל התארגנות צמוד שיקל על התנהלותם בבוקר, שלא תמיד חופפת.
כדי לאפשר להם זאת, מיקום הדלת של החדר הצמוד השתנה, וכעת יש דלת בחדרם. כך, הכניסה היחידה אליו נעשית מתוך חדר השינה. החלל משמש כחדר ארונות, התארגנות וטיפוח. אל חדר השינה נכנסים דרך מסדרון קצר שעליו מותקנת יחידת אחסון שחורה. בסופו נמצאת כניסה לחדר הרחצה, המחופה מכף רגל ועד ראש באריחים גדולים מאבן טבעית בדוגמאות משתנות. כיור נירוסטה מונח מעל ארון שחור, ומשני צידי המראה תלויים גופי תאורה דקיקים. חדר השינה עצמו ממוסגר בצביעה סגולה-אפורה, נגרות שחורה, גופי תאורה נקיים – אחד צמוד קיר ואחד תלוי. הצבע הסגול ממשיך אל הנגרות והקיר המקביל של חלל ההתארגנות.
קומה 23: כאן גרים זוג מעצבים
אם נדלג 20 קומות למעלה, נגיע לדירה השנייה בבניין שעיצבו וינרב וצוות משרדה. בתחילת הדרך הייתה הדירה הזו זהה לחלוטין לדירה שבקומה השלישית, כמו גם ליתר דירות הקבלן בבניין. במקרה הזה תכננה האדריכלית בית חדש עבור זוג ושני ילדיהם. הלקוחות, מעצבים בהכשרתם, בחרו בכיוון עיצוב סולידי ביחס לשכניהם. בעל הבית, אספן פריטי עיצוב מכל העולם, ובת הזוג שלו היו שותפים מלאים לתהליך העיצוב וגיבשו יחד עם וינרב את המראה הסופי של הבית, שלפרקים מזכיר סגנון של לופט תעשייתי.
האלמנט המשמעותי ביותר בדירה שנותן את הטון ומגדיר את הסגנון התעשייתי הוא הבחירה בציפוי הרצפה הקיימת בפולימר בשם רזינה בגוון אפרפר. רזינה הוא ציפוי אפוקסי בגימור דומה לבטון מוחלק, אך בשונה מציפוי בטון אמיתי, מתאים גם לחללים רטובים. את הציפוי אפשר להניח על גבי תשתית ישרה כמו ריצוף קיים והחומר ניתן ליישום גם על קירות. כך, בקלות, אפשר לייצר נישות במראה אחיד – מהרצפה ועד התקרה.
"חיכיתי להזדמנות לעבוד בפעם הראשונה עם רזינה", מספרת וינרב. "בתהליך התכנון ובבחירת החומרים אני עובדת עם ההשראות שהלקוחות מביאים איתם. במקרה הזה הבנתי שהם אוהבים את הסגנון המינימליסטי המודרני. ברגע שראו והרגישו את החומר – זאת הייתה אהבה ממבט ראשון". הציפוי יושם בחלל המרכזי וגם במסדרון המוביל לחדרי השינה. בחדרים עצמם, כניגוד, חופתה הרצפה בפרקט בדוגמת פישבון.
התשתית האפורה והחלקה מצטרפת למטבח אפור שהורחב בחלק התחתון של האי לטובת אחסון, על חשבון מקומות ישיבה גבוהים. מעל האי תלוי גוף תאורה צר, מעוגל וארוך במראה ניקל. הסלון, עם הגב לאי, צמוד למרפסת. הקיר המקביל שתוחם את החלל – בין הסלון לפינת האוכל והספרייה – נצבע בגוון כחול עמוק ומהווה מוקד תשומת לב דומיננטית.
ספריית הברזל בסלון תוכננה במיוחד בשיתוף עם בעל הבית בהשראת ספריית ברזל שתלויה במשרד שבו הוא עובד. מכיוון שהאופציה לתלייה נשללה בשל מגבלות טכניות של הבנייה הקבלנית, הספרייה מונחת על הרצפה ומשמשת לתצוגת פריטים שליקט אב המשפחה לאורך השנים. הספרייה הצמודה לקיר, מבית STRING, היא לבנה ומודולרית: מלבד העמודים המקובעים לרצפה ולתקרה כל המדפים ניתנים לשינוי בהתאם לצורך.
משני צידי המזנון מתחת לטלוויזיה יש שני רמקולים מעץ המונחים על שלוש רגליים שחורות ממתכת, פריט בייצור אישי נורדי, שיובא לארץ במיוחד. עוד ניצבים בסלון שני שולחנות נמוכים ממתכת בגוון פודרה, שמונחים על רגליים דקיקות המרחפות מעל שטיח אפרפר, וכל הקומפוזיציה – ביחד עם הספה האפורה – משלימה מראה מינימליסטי-תעשייתי. פינת האוכל העגולה מעץ וסביבה ארבעה כיסאות ממתכת עשויים עץ ועור מכניסים ממד טבעי וחמים לדירה. את גופי התאורה מעל האי ומעל פינת האוכל עיצב המעצב גיא משעלי. אלמנט כחול נוסף נמצא בין חלון המטבח לוויטרינה המובילה למרפסת בדמות יחידת מדפים דקיקה עם כלים כחולים, כך שהיא שוברת את המסה באפור ולבן בחלל.
קיר בטון חשוף בכניסה
ההפרדה בין החלל המרכזי לפרטי מתרחשת פעמיים, בהתאם לתכנון הדירה המקורי. פעם אחת יש הפרדה על ידי קיר בטון חשוף, שאליו מצטרפת יחידת נגרות המשמשת כפינת התארגנות. "בכל פרויקט אני מתעקשת על ארון כניסה עם מקום לתלות ולהניח בו מעילים, תיקים, נעליים, מפתחות – כמו תחנת עגינה בבית, לכניסה וליציאה", אומרת וינרב. צד אחד של הקיר פונה אל המטבח, בעוד הצד השני מסתיר מאחוריו את שירותי האורחים ואת הממ"ד שמשמש כחדר עבודה.
בפעם השנייה ההפרדה היא באזור המעבר לחדרי השינה דרך מסדרון קטן שממשיך מיד אחרי פינת ההתארגנות ונתחם גם על ידי המטבח. לחדרי הילדים נבחרו צבעוניות מתונה וארונות שהותאמו באופן אישי למידות החלל ומשלבים נישות פתוחות למשחק ולתצוגה נוחה ונגישה. הקירות נצבעו למחצה ומקיפים את החדר: בחדר אחד נבחר גוון כחול-אפור ובחדר אחר גוון ורוד עתיק.
בחדר השינה של ההורים נעשה שינוי בדומה לדירה מהקומה השלישית. כדי ליצור שני חללים נפרדים – האחד עבור אחסון והשני עבור שינה – הורחב מעט חדר הרחצה כדי ליישר קו עם הארונות ולייצר תחושה של נישה. כך, נכנסים לחדר המאסטר דרך חדר ארונות שבקצהו חדר הרחצה עם דלת הזזה הנכנסת לתוך כיס וחוסכת מקום.
עבור חדר הרחצה נבחרו שלושה סוגי אריחים שונים. עבור קיר החזית המבריק שמלווה את הכיור נבחרו אריחים צרים, ארוכים ולבנים, והקיר הפנימי של המקלחון חופה באריחים זהים – רק ירוקים. הכיור, עשוי אבן טבעית במראה שוקת רחבה, מונח מעל ארונות שחורים. האחסון של בני הזוג נמצא מאחורי המראה, והריצוף והקירות שנותרו ועוטפים את המקלחת זהים וגדולים כדי לתת שקט.
