את דירת הנופש הירושלמית שלהם ראו בני המשפחה במציאות בפעם הראשונה רק לאחר שהגיעו לארץ לחופשת מולדת. את כל העיצוב לדירה בת ארבעה החדרים בשטח של 97 מ"ר עשתה מולם מעצבת הפנים רחל ליכטנשטט בלוך בשלט רחוק. השיפוץ התבצע במסגרת שינויי דיירים והסתכם בכ־400 אלף שקל.
איך הגיבו בני המשפחה כשראו לראשונה את דירתם?
"קיבלתי מהם מבול של הודעות 'וואו' משמחות. ההפתעה הראשונית הייתה מהמראה, ואחר כך קיבלתי מחמאות בכל פעם שהם גילו עד כמה הבית מותאם עבורם: החל מהמקום בארון שמתאים בול למזוודות, ועד למרחב העבודה המודולרי, שמאפשר לעבוד מרחוק בפרטיות, אך גם יכול לשמש כחדר אירוח. הם ישר הרגישו בבית".
המעצבת מספרת כי פרויקט זה קרוב ללבה במיוחד, גם בשל העובדה שבוצע עבור משפחה המתגוררת מעבר לים. "המשפחה הזו חיה כבר שנים רבות בחו"ל, והיא חיפשה נכס שיהיה בבעלותה וישמש אותה כדירת נופש לביקורים ולחופשות בארץ, מקום חם שיחבר אותה לשורשים ויאפשר לה להגיע לארץ מבלי להזדקק להתארח אצל קרובים, או לשכור דירה בכל פעם מחדש", היא מסבירה.
הדירה נרכשה "על הנייר" בשכונה מתחדשת בירושלים. "נפגשנו לראשונה רק במעמד קבלת המפתח לדירה", היא נזכרת, "ואז ניצלנו את ההזדמנות לצאת לשלושה ימי רכישות ממוקדים לריהוט, בדגש על נוחות. קנינו ספה, מיטה זוגית וכיסאות. לאחר מכן הם שבו לחו"ל ואני המשכתי לנהל את עבודות הגמר וההעמדה, עד להשלמת הבית".
הפרדות וחיבורים בשיפוץ שארך שנתיים וחצי
ליכטנשטט בלוך, שמתגוררת זה 17 שנה עם בעלה, מפקד־לוחם בצבא קבע, וארבעת ילדיה ביישוב דתי־חילוני מעורב, מספרת כי ממש כמו הקהילה החמה שסובבת אותם, היא אוהבת ליצור בתים ישראליים לכל סוגי הלקוחות. כך היה גם במקרה של המשפחה המסורתית שחיה מעבר לים ומגיעה מעת לעת לעיר הקודש.
"לא נולדתי ביישוב הזה, אבל הגעתי ונשארתי כי הערכים שיש בו מאוד מתאימים לאמונה שלי", היא אומרת. "הילדים שלי גדלו לתוך זה, והם לא מבחינים או מבדילים בין אמונה או אורח חיים נבחר, אלא רואים קודם כול בן אדם. כך גם אני משתדלת לתת בעבודתי דגש לדברים החשובים, שהרי ממילא כל אחד מאיתנו הוא שונה, יחיד ומיוחד. אני מעצבת לאנשים לפי ההרגלים שלהם והחוויה שהם רוצים לקבל בבית".
לעיצוב פנים היא הגיעה אחרי שלמדה צורפות ועיצוב אופנה בבצלאל, עסקה בעבודות צורפות ויודאיקה, גם מטקסטיל, עבור בוטיק ירושלמי. "עיצבתי כיסויי חלה, חופות, מעילים לספרי תורה, טליתות, ושילבתי קידמה ומודרניות בתהליך היצירה, כמו תכנון במחשב וחיתוכי לייזר", היא אומרת. היכרותה העמוקה עם חומרים מגוונים הביאה אותה להתנסות בהם, והיא עיצבה ותכננה פריטי ריהוט שונים לביתה. הבקשות מהחברים לא איחרו לבוא. לאחר שילדה את בתה השלישית, הרגישה שהיא זקוקה לשינוי ועשתה הסבה מקצועית וכיום היא משלבת בין מסורתי למודרני.
כ־400 אלף שקל הושקעו בעבודות השיפוץ, שכללו גם שינוי של חלוקת הדירה ביחס לתוכנית המקורית של הקבלן. "הרעיון המרכזי הוא למקסם את מה שאפשר מול הקבלן, ולהשאיר את המינימום לביצוע אחרי טופס 4. פעמים רבות חלוקת החלל תושפע מתכנון של פריטי נגרות, כשהחלל נותר פתוח ובסופו של דבר מחולק על ידי רהיט, במקום על ידי קיר", מסבירה המעצבת.
השיפוצים ארכו כשנתיים וחצי, שבמהלכם נעשו שינויים בחלוקת החלל, מתוך מטרה לאפשר, מחד, אזור מרכזי מרווח שמאפשר אירוח, ומאידך – אזור פרטי הכולל חדר עבודה נוח. בהתאם לבקשה הוגדל מאסטר ההורים, ואיתו חדר הרחצה וחדר הארונות; נוצרה גישה פרטית לממ"ד ולחדר הרחצה הכללי ממסדרון נוסף; וחדר השירות הוצא מחדר הרחצה כדי לאפשר יותר מרחב. גם חדר העבודה נפתח לכיוון החלל המרכזי, ונסגר בעזרת עבודת נגרות ייחודית, שמאפשרת פרטיות בעת הצורך.
דלת נסתרת שמאפשרת בחירה
עם הכניסה נודד המבט קדימה, אל הנוף הירושלמי המרשים הנשקף מבעד לוויטרינה רחבה. "הנוף המרהיב הזה יפה יותר מכל תמונה", אומרת המעצבת. "לכן היה לי חשוב למסגר אותו ולאפשר גם למי שנמצא עם הגב אליו ליהנות ממנו". בהתאם לכך, היא התקינה מראה גדולה בדופן ארון הכניסה שתכננה לצידה של דלת הדירה – וזו יוצרת אשליה של שטח גדול יותר ומשקפת את הנוף.
ארון הכניסה שתוכנן בניצב לקיר שמימין לכניסה מלווה את הבאים ובו יש אפשרויות אחסון עבור הנעליים, המעילים וכן חפצים קטנים, לצד אפשרות נוחה לאחסון ולטעינת הדייסון והמכשירים הניידים. כל הפונקציות מוסתרות מאחורי דלתות סגורות. הוא נצבע בגון הקיר, ותוכנן עם ידיות אינטגרליות, שמטמיעות אותו בסביבת המגורים.
חלל המגורים מציג חיבור יפה בין בתי האבן ובין חיפוי העץ בעבודת הנגרות, לאורך קיר הכוח. הספה ניצבת במרכז ומולה נבנה קיר ארונות ארוך בלבן ובעץ. בצידו הימני נמצא ארון החשמל והתקשורת וכן ספרייה. אליהם צמודה כוורת אחסון לראווה, המכילה פריטי נוי ועציץ ירוק, גם היא בגוון בהיר שמהווה קונטרסט לחיפוי העץ. מגירות אחסון לרוחב הקיר משמשות כמזנון אלטרנטיבי, ומעליהם מותקנת טלוויזיה רחבה. בהמשך קיר הכוח מסתתרת דלת נסתרת בקו אפס, המובילה לחדר העבודה. "במקור תוכננה הכניסה אליו מאזור המסדרון והחדרים", מסבירה המעצבת. "אבל בחרתי להפנות אותה לחלל המרכזי כדי לאפשר אחד משני מצבים: מוד משפחתי שבו הדלת פתוחה וניתן לשמור על קשר עין או מוד אירוח עם דלת סגורה". לדברי המעצבת, הריהוט שנבחר לחדר העבודה יכול לשמש גם כחדר שינה עבור הילדים, אם המשפחה מגיעה לחופשה בהרכב מלא.
מאחורי הסלון ובסמיכות לוויטרינה ממוקמים המטבח ופינת האוכל. "כיוון ששטח המטבח אינו גדול, ניצלתי את גובה החלל ליצירת ארונות גבוהים לאחסון", מסבירה ליכטנשטט בלוך. הארונות, שמתפרשים מרצפה ועד תקרה על פני קיר שלם, חובקים את התנור ואת המקרר. לצד פינת הארונות הגבוהים משולבים ארונות אחסון תחתונים, מעליהם משטח עבודה רחב וממעל קלאפות בגימור פורמייקה לבנה ועץ, שמסתירות תחתן את קולט האדים החשמלי. "זאת כיוון שאין חלון ייעודי עבור המטבח, ופתיחת הוויטרינה לא תמיד מתאפשרת, בגלל מזג האוויר הירושלמי", מציינת המעצבת. נבחר שולחן אוכל עגול כדי להציג מראה זורם שאינו מכביד על השטח המצומצם. "הוא יכול להיפתח לאירוח של כמות מכובדת של אנשים", מוסיפה ליכטנשטט בלוך. גוף התאורה הצורני שנתלה מעליו מחמיא לצורת השולחן המעוגלת, אך כאשר במצב פתיחה – מסייעים הספוטים שתלויים לאורך התקרה בתאורה נעימה עבור כל הסועדים.
החדר האינטימי שלי
המעבר לאזור הפרטי של הבית מתאפשר מצידו של קיר הנגרות שבסלון. במעבר המסדרון נמצא אזור הכביסה, שהופרד מחדר הרחצה הכללי. דלת הרמוניקה שנפתחת אל הקיר מסתירה את מכונת הכביסה, המייבש וחומרי הניקוי, ואינה מפריעה למעבר גם כשהיא פתוחה.
בהמשך המסדרון יש דלת המובילה לאזור הממ"ד ולחדר הרחצה הכללי, כשהגישה הפרטית אליהם מאפשרת שימוש בחדרים אלו כיחידת אירוח נפרדת.
משמאל לכניסה לסוויטת ההורים הוצבה מראת גוף גדולה שמעניקה תחושת מרחב. במרכז החלל ניצבת המיטה הזוגית שלה מראשות מרופדות בגוון אפור ורך, ומשני צדדיה גופי תאורה צמודי קיר ושידות צד מעץ. בצד המיטה יש מסדרון קצר המוביל לחדר הארונות, שהוגדל והורחב משמעותית במהלך השיפוץ. המעצבת בחרה לתחום אותו בדלתות הזזה מזכוכית, שעליהן טקסטורות איקסים, לטובת ממד של אינטימיות עבור ההתארגנות.
חדר הרחצה הותאם לשימוש זוגי, וכולל שני כיורי רחצה ואזור פרטי עבור האסלה וכן יחידת מראה מיוחדת הכוללת אחסון צר מאחוריה ושקעים. תא המקלחון חופה באריחים דמויי עץ במבנה אדרת דג, ובהם נקבעה נישה עבור התמרוקים וספסל ישיבה בעבודת ריצוף מדוקדקת.
לדברי המעצבת, החיבורים השונים והשפה האחידה בבית הם אלה שמסייעים ליצור את הקן החמים ולבסס את תחושת הנינוחות בו. "זה מתחיל בגוונים המונוכרומטיים שנבחרו, לבן ואפור בשילוב עץ אלון טבעי. הם זרועים כחוט השני בחללי הבית ומשלבים היטב בין מינימליזם ויוקרה ובין חמימות ביתית", היא מסבירה. "יש כאן נקודת מבט שמסכמת את סיפור העיר: חדש וישן בכפיפה אחת, שניהם נוכחים במבט אחד ומתקיימים יחד".
בנוסף, מבהירה המעצבת, שגם לצורניות היה תפקיד חשוב בשמירה על שפה עשירה שאינה משתלטת: "הקווים הגרפיים חוזרים על עצמם בצורות שונות. החל מהקיר המחורץ אופקית בסלון, עבור בתבנית השברון במקלחת ההורים, וכלה בסידור המטבח בחלוקה גרפית דומה", היא מציינת. "מה שמעניק את הרוך בבית הם פריטי הטקסטיל והקווים העגולים שבפינת האוכל, שולחנות הסלון וגופי התאורה. האלמנטים המעוגלים מחזקים את הזרימה ואת החיבור".
אני מרגישה שחיבור זו מילת המפתח בפרויקט הזה.
"בהחלט. כיוון שהפרויקט הזה בוצע בשלט רחוק, יש חשיבות גדולה לחיבור עם הלקוחות, דבר שתרם לתחושת הביטחון שלהם בדרך ובתוצאה. לשמחתי, הם ממש סמכו עליי לאורך כל הדרך, מההתנהלות מול הקבלן המבצע, דרך בחירת ספקים וסגירת רכישות ועד לשיפוץ עצמו שהסתיים כחודש וחצי לאחר קבלת המפתח. בעיניי, הבחירה לעבוד יחד, למרות המרחק הפיזי, ולהיעזר בשירותי עיצוב מקומיים, היא נפלאה".
