"כשאנחנו מתכננים מלון אנחנו מעצבים את האדריכלות, עיצוב הפנים, הריהוט, האביזרים, התלבושות של צוות העובדים – ואפילו מתכננים את סידורי הפרחים או את הספרים המוצגים במדפים", אומר האדריכל האיטלקי פיירו ליסוני בריאיון ל-Ynet. "כך, אנחנו עובדים במקביל כאדריכלים, מעצבי פנים, מעצבים גרפיים ואפילו מעצבי תלבושות תחת אותו חזון". לדבריו החוויה השלמה היא שמובילה אותו בתכנון ובעיצוב של חללי אירוח בעולם. את הדברים הוא אומר לקראת הרצאתו בכנס הבינלאומי לתכנון ולעיצוב בתי מלון (Hotel Design Conference) תחת הכותרת "עיצוב זה כל הסיפור", שנערך היום (25.5) ביוזמת החברה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל. זו השנה העשירית שיתכנסו אדריכלים, מעצבים ואנשי מקצוע מתחומי המלונאות והתיירות בארץ ובעולם, והפעם כדי לדון בשאלה כיצד ייראו מלונות העתיד?
ליסוני מסביר כי הוא יפרט את תובנותיו על היכולת, או הצורך, ליצור חוויה כוללת בעת תכנון חללי אירוח ותיירות. אחת הטעויות, לטענתו, היא הרצון או השאיפה לעצב מלון כמו בית, כשהם בעצם שונים במהותם. "אם הם היו זהים, לא היינו זקוקים לשניהם", הוא מסביר. "כשאדם שוהה במלון הוא מגיע כדי להכיר תרבות חדשה ולצבור חוויות חדשות. לכן, המלון צריך להרגיש מוכר אבל לא ביתי או שגרתי בשום אופן. בעיצוב בתי מלון החוויה שאני מחפש בדרך כלל קשורה בתחושות של נוודות, מכיוון שבשבילי כל מלון מתפקד כמעין נווה מדבר (Oasis). לא משנה אם מדובר באמצע המדבר או במרכז עיר סואנת, זהו מקום שבו המטייל עוצר, שוהה ומתמלא מחדש".
לכבד את המקום – ולייצר חוויה חדשה
ביחס לתכנון מלונות ביעדים מגוונים ברחבי העולם הדגיש ליסוני כי "צריך לכבד את המקום שבו המלון נמצא ואת האיכויות שלו ולהתייחס אליהם כשמתחילים לתכנן, אבל המטרה היא תמיד לייצר חוויות חדשות. כמעצב שמגיע מאיטליה, אני תמיד מביא עמי את התרבות ואת התפיסות שלי כלפי עיצוב. אם אנסה לחקות את התרבות או את המאפיינים המקומיים, הזיוף יורגש, ולכן תמיד נוצר שילוב מסוים בין המקום והמאפיינים שלו ובין המקום שממנו אנחנו, המעצבים, מגיעים". כדוגמה הוא מביא את מלון ממילא בירושלים שהוא עיצב בחסות המסורת והרוחניות של העיר ירושלים, לעומת מלון גראנד פארק בקרואטיה שנמצא על שפת הים והושפע מכך. "נקודת ההתחלה בתכנון טמונה בתיאור הרעיון המרכזי ובדרכים לגשת אליו בהיבטים שונים", אומר ליסוני. "תיאור שמפרט בסופו של דבר תחושות המאפיינות כל חלק במלון לפי אותו רעיון שבא לידי ביטוי בכל פרט קטן ככל שיהיה. בדומה לספר שמחולק לפרקים, פסקאות ומשפטים וכל אחד מהם תורם ומסביר את ההיגיון הפנימי של החלק עצמו ותורם להבנת הסיפור כולו".
הספר כמקור השוואה לעבודת העיצוב מוזכר שנית גם בהצגת ההרצאה שיעביר ליסוני בכנס. הרצאתו מבוססת על הספר "שיעורים אמריקאיים: שש הצעות לאלף הבא" (הוצאת זמורה ביתן, 2012), המורכב מרשימותיו של הסופר האיטלקי איטאלו קאלווינו (Calvino) שערך בשנות ה-80 לקראת סדרת הרצאות שהוזמן להעביר בארצות הברית. קאלווינו נפטר בטרם הספיק להשלים את ההרצאה האחרונה, ולאחר פטירתו אוגדו כתביו לספר. בדומה לספר, גם ההרצאה של ליסוני מחולקת לפרקים או לסיפורים קצרים המתארים נושא או חוויה שיש בהם ערך שיש לזכור ולשמר גם לאלף הבא.
ליסוני: "כשאדם שוהה במלון הוא מגיע כדי להכיר תרבות חדשה ולצבור חוויות חדשות. לכן, המלון צריך להרגיש מוכר אבל לא ביתי או שגרתי בשום אופן. בעיצוב בתי מלון החוויה שאני מחפש בדרך כלל קשורה בתחושות של נוודות"
לשהות במקום אחר ולא בבית
תפיסה דומה ביחס להבדל בין החוויה הביתית לזו המלונאית יש גם לאדריכלית ענת שטרן. "המטרה של מלונות היא לאפשר לך לשהות במקום אחר שאינו הבית", אומרת בריאיון שטרן, שותפה בכירה במשרד האדריכלים הבינלאומי זהה חדיד, הנמצאת בארץ לרגל הכנס.
שטרן, אדריכלית ישראלית שעובדת במשרד זהה חדיד זה 18 שנים, הייתה אחראית, בין היתר, על תכנון גלריית הסרפנטיין הנחשבת בלונדון. כיום היא מובילה פרויקטים בינלאומיים, גם בתחום המלונאות. במהלך הכנס היא תציג את גישת המשרד בתכנון ובעיצוב באמצעות כמה פרויקטים בתחום המלונאות בקנה מידה שונה ובמקומות מגוונים בעולם, דוגמת רומא, דובאי וסין.
אחד הפרויקטים הוא מלון רומאו (Romeo) הממוקם במבנה היסטורי סמוך לפיאצה דל פופולו שברומא ונפתח בתחילת שנת 2025. עיצוב המלון נע בין שימור המבנה המכונה פאלאצו קאפוני מהמאה ה-16 ובין פרשנות עכשווית של משרד האדריכלים לשכבות ההיסטוריות המרכיבות את המבנה ולמאפייני סגנון הבארוק. הבארוק מאופיין בעושר חזותי ליצירת רושם דרמטי, ותעתועי ראייה הודגשו באמצעות התקרות הקמורות, גרמי המדרגות המפוסלים והעיטורים החזותיים.
הפער בין הפרטי לציבורי
"היחס של האדריכלים במשרד של חדיד לתכנון בתי מלון אינו שונה מהיחס לתכנון כל פרויקט אחר", מסבירה שטרן. "כל פרויקט מתבסס על איזון בין מיקומו בעולם, דרישות הלקוח והתקציב הנתון. ההבדל של תחום המלונאות ביחס לפרויקטים בעלי שימושים אחרים, כמו בתי מגורים או משרדים, נובע מהפער הגדול שבין החדר האינטימי והפרטי ביותר ובין החללים מחוץ לו, שהם ציבוריים לחלוטין. הפער הניכר ביניהם הוא הבסיס לחוויה בבית מלון והוא מוביל ליצירת עיצוב ייחודי שדוחף את גבולות הטכנולוגיה ומותאם לקהל יעד ספציפי שמגיע למקום, מכיוון שבסופו של דבר, עיצוב המלון מכתיב במידה מסוימת גם את עיצוב חווייתו היומיומית של האורח בו".
שטרן מספרת על השינוי הצפוי לדעתה בתחום בגלל הטשטוש הגובר בין המרחב הפיזי לזה הדיגיטלי. "עם בינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים אחרים הקיימים היום אפשר ליצור חללים לא רק באמצעות קירות אלא בעזרת שכבות של עיצוב דיגיטלי, כך שהיחס בין הפיזי לדיגיטלי משפיע על האופן שבו אנחנו מעצבים את המרחב".
מה מקומו של הרובד הדיגיטלי בעיצוב החלל?
"אני חושבת שהמרחב או התחושה הפיזית עדיין מהווים צורך בסיסי ומאפשרים חוויה שלמה עם שכבות שעדיין חסרות במרחב הדיגיטלי, כמו פרופורציה, ריח ומגע. השאלה ביחס למלונות העתידיים היא איך נספק את אותה חוויה של שהייה במקום אחר? ואולי לא נצטרך לנסוע כל כך רחוק כדי ליהנות ממנה אלא נביא אותה אלינו, הביתה".
העתיד אקולוגי?
הכנס נולד לפני עשור מתוך יוזמה שביקשה לעודד שיתופי פעולה מקצועיים ונהפך לאירוע שנתי בתחום תעשיית האירוח. נוסף על קיום ההרצאות ייחשפו בכנס פרויקטים חדשים הנמצאים בשלבי תכנון והקמה, ותוצג תערוכה של מגוון חברות עיצוב, חומרי גמר וריהוט. בין היתר צפויה מעצבת הפנים דנה לייטרסדורף, שעיצבה יותר מ-30 מלונות ברחבי הארץ, לקבל פרס הוקרה על פועלה והשפעתה בתחום העיצוב.
דרך הרצאות, תערוכה והצגה של פרויקטים בארץ ובעולם יתוארו בכנס מגמות קיימות בעיצוב חוויית האירוח והשערות על אופן התפתחותה בעתיד. לצד ליסוני, שנחשב לאחד מגדולי המעצבים באירופה, ושטרן מהמשרד הנחשב של זהה חדיד, אפשר למצוא גם את טארק חג'אזי שמציג גישה רדיקלית בתכנון מלונות – כזו שמתבוננת בכל פרט בעיניים סביבתיות, מהחומרים והטקסטיל ועד לאנרגיה ולחוויית האורח.
