איך הופכים דירה לבית, מה הפריט הכי אהוב בחלל ומה הסיפור שמאחורי השולחן בסלון? "כאן גרים" הוא מדור שמציע הצצה לדירות אורבניות יפהפיות, עם טאץ' ייחודי שלא רואים בכל יום, פריטים מיוחדים, רהיטים מרהיבים, אוספים מעניינים ובעיקר, סיפורים מרגשים. הדירות יכולות להיות מפוארות ומהודרות או קטנות ושכורות – כל עוד האנשים שגרים בהן הם המעצבים העיקריים.
כאן גרים בסטודיו לצילום.
הדייר: זוהר שטרית
העיסוק: צלם אופנה ובמאי סרטי אופנה ולייף־סטייל
המיקום: רחוב עולי ציון, יפו
השטח: 120 מ"ר
הוותק: שבעה חודשים
הסטטוס: בשכירות
דגש על הקומפוזיציה, הצבעוניות והסיפור. הדירה של שטרית
(צילום: נועם רון)
הצלם והבמאי זוהר שטרית מתגורר בחלל יצירתי ודינמי שהתחיל כסטודיו בלבד והפך לבית אישי ומיוחד. הוא מצא את הדירה ממש במקרה, לאחר שמכרו את דירתו הקודמת - האור, המרחב והאופי הגמיש של המקום שבו אותו מיד, והוא החליט לחרוג ממנהגו ומתקציבו ולהפוך אותו לשלו. בעזרת אינטואיציה עיצובית חזקה ואהבה עמוקה לאסתטיקה, הוא הפך דירת Airbnb קרירה ומודרנית לבית חמים ומלא חיים, שמורכב מאוספים משפחתיים, מציאות משוק הפשפשים ויצירות אמנות שהוא נתן להן חיים חדשים. כל פינה בבית נבנתה כפריים הרמוני ומאוזן – עם דגש על הקומפוזיציה, הצבעוניות והסיפור. הוא מעיד שרצה להוסיף אלמנטים של לופט ניו יורקי לחלל היפואי בעל הקשתות והתקרות הגבוהות.
איך התחילה הקריירה שלך?
"אחרי הצבא קניתי מצלמה והתחלתי לצלם להנאתי, עד שחברים אמרו שאני חייב לעשות עם זה משהו. נרשמתי ללימודי תקשורת עם התמחות בצילום, ושם גיליתי את עולם צילום האופנה. הבנתי שמה שאני הכי אוהב זה לייצר סיטואציה, לייצר דמויות בתוך הסיטואציה, לבנות פריים. מרגש אותי הרגע שבו נולדת סצנה, כך שמשם המעבר לבימוי היה כמעט טבעי. גם בעבודה וגם בבית - אני כל הזמן עושה סדר באסתטיקה, וכשאני מסדר את החלל, אני תמיד מדמיין איך הוא ייראה בעדשה. אני כל הזמן מצלם".
"כשהדירה הקודמת שלי נמכרה הייתי צריך לעזוב באופן מיידי ולהתחיל לחפש מקום חדש. מתווכת לקחה אותי לדירה הזאת, שלא הייתה בתקציב אבל הייתה בול מה שחיפשתי, אז החלטתי לשכור אותה כסטודיו הצילום שלי. זו הייתה דירת Airbnb קרה, מודרנית וחסרת אופי, אבל עם אור יפהפה שתפס אותי מהרגע הראשון. החלל משדר משהו בין ניו יורק ליפו - לופט מרווח עם חלונות בלגיים תעשייתיים, אבל גם עם קשתות עות'מאניות, וככה עיצבתי אותו. עם הזמן התאהבתי והחלטתי להפוך אותו גם לבית שלי".
הסלון
"הספה הכתומה אייקונית מבחינתי ועברה איתי כבר כמה דירות. בכלל רציתי שתהיה בצבע חום־ג'ינג'י, אבל נגמר הבד והיצרן החליק לי את הכתום, שיצא מפתיע לטובה. את הכורסה הלבנה קניתי אצל 'יוסף בחצר', ואת השנייה חטפתי ישר כשירדה מהמשאית בשוק הרצפה ביפו. ההדום היה מתנה מחברה ודווקא לא תכננתי להשאיר אותו, עד שהבנתי שכל הריבועים שלו מדויקים לגוונים של הבית, הוא מאחד את הכול. את שולחן הזכוכית מצאתי במכירת בית בחיפה, ואת השטיח קיבלתי במתנה מהבעלים הקודמים של הדירה. על הקיר יש צילום ענק של ליצן שהכנתי לתערוכה ולא הסכמתי לשחרר. יש לי עניין עם ליצנים, מגלים את זה ככל שמתעמקים בבית".
פינת העבודה
"בפועל פינת העבודה יחסית פשוטה, אבל במדפים יש כמה חפצים שיקרים לי מאוד. באחד המדורים שעשיתי למגזין 'את' צילמתי ארבעה ניצולי שואה בבתים שלהם. אחד מהם היה פסל מוכשר שנכנס לי ללב ונתן לי פסל שלו במתנה. לצידו יש ספרי יהדות ופילוסופיה – מאושו ועד תהלים, שמלווים אותי בשנים האחרונות. על הקיר, תבליט מתכת של יוסלה ברגמן".
פינת האוכל
"בהתחלה היה פה שולחן שחור וכבד של 'טולמנ'ס', עד שראיתי את השולחן הזה בשוק הפשפשים ואחי שכנע אותי שאני חייב אותו, וקנה לי אותו יחד עם הכיסאות. העץ השתלב פה מעולה וממש הכניס חום. מעליו תלויה כרזה של 'הארוס המשוגע', שזה אחד הסרטים הראשונים של באסטר קיטון, שהיה הבמאי הראשון שהאמין שסרט צריך להיות שקט. אני אוהב את המסר שלו ואת סימני הזמן של הכרזה. היא איתי כבר עשר שנים. בצד השני תלוי ציור שלי שעשיתי על ציור קיים שקניתי בשוק. קשקשתי עליו, ולאורך הזמן בכל פעם הוספתי עוד משהו עד שהרגשתי חיבור. במרכז תלויות הפנדות שאני אוהב נורא. סוג של גובלן קצת סיני, קצת ערבי ומאוד משפחתי, שלא קשור בכלל לחלל וזה הגניב אותי".
המטבח
"בישול בשבילי זה סוג של מדיטציה. אני ממש אוהב לבשל ולארח, וכיף שיש פה מקום שמאפשר את זה. גם במטבח תלוי ציור קטן של ליצן שמצאתי בשוק. כמו שאמרתי, יש לי חיבה בלתי מוסברת לליצנים. בחלון שפונה למסדרון הכניסה יש ערמת ספרים ענקית וגוף תאורה שהכנתי מנורה וסוג של אלמנט דקורטיבי ודינמי שמצאתי בשוק. אני אוהב לקחת חפצים לא קשורים וליצור מהם משהו חדש. במסדרון תלוי ציור כחול גדול וקשוח שקניתי בפשפשים, בעיקר כי אהבתי את הצבע, וחבר טוב הוסיף עליו את האות א' בלבן. גם פה עבדתי עם בסיס קיים והכנסתי עליו משהו אישי, למרות שהוא עוד לא גמור לדעתי".
חדר השינה
"חדר השינה שלי פשוט, ויש בו אפילו משהו כפרי – עם חלונות העץ העתיקים של יפו והפרקט שמכניס חמימות. תלוי פה ציור של חבר טוב שלי, דניאל סלומון, שהוא גם מקעקע. הוא יודע שאני לא בקטע של קעקועים, אז במקום הוא צייר לי אחד במתנה. פיזרתי הרבה מראות בחדר. הן מחזירות אור, פותחות את החלל ומוסיפות זוויות מבט לא צפויות".
חדר האירוח
"לא ידעתי על קיומו של חדר האירוח, עד שפיזית התחלתי להעביר רהיטים לדירה. זה מסוג ההפתעות שבדרך כלל לא קורות בדירות בתל אביב. לפה עבר השולחן השחור של 'טולמנ'ס' שהיה בעבר בפינת האוכל, יחד עם כיסאות וינטג' שמצאתי בפשפשים. בחדר הזה נמצא גם חלק מהאוסף המשפחתי של כלי כסף ותכשיטים, אוסף שסבא שלי התחיל במרוקו, המשיך לאמא שלי ועבר לאח שלי, שהפך גם הוא לאספן באופן טבעי. לפני שנה החלטנו לאפשר מכירה או השכרה של עשרות אלפי הפריטים תחת השם 'קולקטרו', מתוך הידיעה שהסיפור והערך שלהם יכול להכניס עומק ואופי לכל מקום שצריך".
הגג
"על הגג יצרתי פינת זולה חדשה, ממש לאחרונה בימים של המלחמה עם איראן. נוצר לי הרבה זמן פנוי להשקיע בבית והיה לי חלום ליצור בגג פינת רביצה כיפית, לערבים של הקיץ. קניתי כורסאות, עציצים וקקטוסים, צבעתי את הקיר והתקנתי תאורה. יש פה בריזה מדהימה בערב ואווירה מושלמת".
נועם רון - אדריכלית, מעצבת, צלמת וכותבת, שמספרת את סיפורן של דירות אורבניות מעניינות. רוצים להשתתף במדור? פנו במייל [email protected]
פורסם לראשונה: 11:05, 17.07.25
