אם יש מישהי שמבינה בארגון הבית ובזריקת חפצים מיותרים זאת לולו, או בשמה המלא ליאור אשל (בת 32, נשואה ואם לילדה), מעניקה שירות ליווי וארגון מחדש בבית, מציעה קופסאות ופתרונות אחסון בחנות אונליין ועורכת קורסים וסדנאות לאורח חיים מינימליסטי. בין לקוחותיה אפילו מפורסמים כמו מאיה קיי שהיא ליוותה במסע להשליך חפצים מיותרים. גם לקראת מעבר הדירה של בלוגרית האוכל רחלי קרוט (המכונה "קרוטית") נכנסה אשל לתמונה ועזרה לה לסנן, לזרוק ולתרום לא מעט חפצים שאגרה.
"אני עוסקת כבר ארבע שנים בארגון ובסידור בתים, ושמתי לב שהקושי הכי גדול של אנשים הוא להיפטר מחפצים שהם לא צריכים", אומרת אשל. "פה מקבלים מתנות ושם מקבלים חפצים בירושה מסבא וסבתא, ובסוף נאגרים בבית חפצים שאין בהם צורך. לאנשים לוקח זמן להיפטר מהם כי הרבה פעמים יש איזה רגש סנטימנטלי לחפצים, או שאנחנו מפחדים שיום אחד נצטרך את זה, או שיום אחד ארזה ואוכל ללבוש את השמלה הזאת. כשזה נוגע לחפצים האישיים שלנו אנחנו רגישים מאוד, וזאת הסיבה שבמהלך השנים הוספתי שירות של סינון חפצים ולא רק ארגון מחדש, אבל בעזרת ליווי נכון אפשר להיפטר מ-60% מהחפצים בתוך שעתיים".
סינונלולו - אתגר זריקת חפצים מהבית
(צילום: ליאור "לולו" אשל)
עוד כתבות בנושא:
אבל למה בכלל כדאי להיפטר מחפצים?
"אם אנחנו משתמשים בחפצים, חשוב לאחסן אותם נכון כדי שיישמרו, אבל אם אין להם שימוש, הם סתם תופסים לנו שטח נדל"ני יקר. הרבה פעמים החפצים שאנחנו לא צריכים מתערבבים עם חפצים שימושיים, ואז נוצר בלגן. חשוב לזכור שאם החפצים לא באמת משמשים אותנו, זה מייצר מתח וקושי להתנהל ביומיום. כשהבית שלנו מסודר, זה משפיע על כל תחומי החיים – כשהסביבה שלי מסודרת אני אקטיבית יותר בעבודה, אני אמא טובה יותר ובת זוג טובה יותר. אני גם חוסכת כסף ואנרגיה".
לאחרונה היא החלה באתגר באינסטגרם שלה, תחת ההאשטג #סינולולו, שבו היא מציגה חפצים שהחליטה להיפטר מהם ומעודדת אחרים לנהוג כך גם. החוקים פשוטים: בכל יום בשנה הקרובה יש לזרוק חפץ אחד ולשתף את חברי הקבוצה, ובמקביל לא לקנות במהלך 2025 שום פריט לבוש. חישוב פשוט מעלה שאמורים לזרוק לפחות 365 פריטים עד שתגיע שנת 2026.
"התחלתי את האתגר הזה לטובת הקהל שאני לא יכולה להגיע אליו פיזית, במטרה לעזור לכמה שיותר אנשים לאוורר את הבית מחפצים מיותרים", מסבירה אשל. "אני משווה את סינון החפצים לתהליך של ירידה במשקל – כשיש מי שמלווה אותך בתהליך, יש תוצאות. בכל יום אני מעלה חפץ שהחלטתי להיפטר ממנו ומסבירה לאן אני הולכת להעביר ולמסור אותו. יש לי קבוצה סגורה באפליקציה שנקראת קווה קווה, ובה המשתתפים משתפים בחפצים שהחליטו להיפטר מהם. ההשתתפות בקבוצה היא בתשלום והמטרה היא ליצור מחויבות לתהליך". אם אתם רוצים להצטרף, תוכלו לעשות זאת בעלות של 19 שקל בקישור.
איך את מחליטה מאילו חפצים להיפטר?
"אני מסתובבת בבית ובודקת עם עצמי למה החפץ הזה עדיין נמצא בבית שלי, ואם אני מבינה שאין לי בו שימוש אני נפטרת ממנו ולפעמים מוסרת אם הוא במצב טוב. אני חיה חיים מינימליסטיים מאוד. אצלי סדר פסח הוא כל השנה, כך שזה היה באמת אתגר עבורי למצוא חפצים שאני לא באמת צריכה. התכנון הוא להמשיך עם האתגר במשך כל שנת 2025 ולסיים אותה באירוע שבו אנשים יביאו חפצים לתרומה".
מה הטיפ שלך לאנשים שרוצים להיפטר מחפצים ומתקשים?
"אני מציעה לערב מישהו חיצוני בתהליך. זה לא חייב להיות איש מקצועי – יכול להיות אח או חברה טובה. חשוב שזה יהיה מישהו אובייקטיבי שאין לו רגשות סנטימנטליים לחפצים שלנו, והוא יהיה הקול השפוי. המטרה היא להשאיר בעיקר חפצים שאנחנו משתמשים בהם. זה לא אומר שאי אפשר להשאיר דברים שיש להם ערך סנטימנטלי, אבל צריך להבין מה באמת מרגש אותנו – אם זאת ברכה שקיבלנו מסבתא לפני שהיא נפטרה, אז באמת כדאי לשמור, אבל אם זאת ברכת יום הולדת שקיבלנו מאיזה ילד בבית ספר יסודי שאנחנו כבר לא זוכרים מי הוא, אפשר להיפטר מזה. אני מייצרת ללקוחות שלי קופסה עם הכיתוב 'אדם צובר זיכרונות' ובה אפשר לשמור את החפצים שיש להם ערך רגשי עבורנו, כמו למשל הצמיד מבית החולים שקיבלנו אחרי שילדנו את הילד שלנו. פעם בשנה אפשר לפתוח את הקופסה ולבדוק אם החפצים האלה עדיין מרגשים אותנו".
"אתגר נקודתי של ויתורים? זה אורח חיים מאוזן"
שחר פניני, יוצרת תוכן בתחום הלייף סטייל ומומחית ליצירת בתים מאורגנים, לא מאמינה באתגרים נקודתיים אלא באימוץ אורח חיים מינימליסטי כדרך קבע. "מינימליזם זה יותר ממה שאין – זה מה שיש", היא אומרת לנו ול-50 אלף העוקבות שלה. "המחשבה על שנה שלמה ללא רכישות מעוררת השראה אבל גם יכולה להיראות קיצונית ומאתגרת מדי. כמישהי שחיה מינימליזם ביומיום, אני מבינה שזה לא בהכרח עניין של הימנעות מקניות לגמרי, אלא פיתוח גישה מודעת יותר. מינימליזם הוא לא פרויקט נקודתי אלא אורח חיים שמבקש לשאול שאלות משמעותיות: מה באמת נחוץ לי? האם הפריט הזה יוסיף לי ערך אמיתי? כשמתמקדים במה שחשוב באמת, משתחררים מהרעש שמגיע עם הצריכה המיותרת".
איך את מציעה לאמץ את הגישה לתמיד?
"איזון הוא המפתח לחיים רגועים ופשוטים. מינימליזם הוא לא עונש עצמי או חיים של ויתורים אלא הזמנה ליצירת איזון. הדרך הזו מאפשרת לנו להתרכז בחוויות, באנשים ובדברים שמעשירים אותנו, במקום לחפש סיפוק רגעי מקנייה. ההתחייבות לא לקנות דבר במשך שנה יכולה להיות הזדמנות לתרגול המודעות הזו, אבל היא לא המטרה הסופית לטעמי. אני מעדיפה לעודד תהליך הדרגתי, שבו אנחנו לומדים להבחין בין 'מה אני רוצה' ל'מה אני צריך', ולאפשר לעצמנו מקום גם להנאה מרכישות קטנות ומשמעותיות – מתוך בחירה ולא מתוך דחף. אז אם נתייחס למינימליזם כדרך חיים ולא כאתגר חולף, נגלה שהוא לא מגביל אותנו אלא דווקא משחרר אותנו לחיים מלאים יותר, עם פניות לדברים שבאמת חשובים לנו".
