חזיתות המבנים הן מהאלמנטים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתכנון אדריכלי – הן אלה שפוגשות את עין המתבונן ראשונות, ודרכן המבנה מבקש להרשים, לעורר סקרנות ולשקף את מה שמתרחש בפנים. לעתים הן מספרות סיפור, לעתים יוצרות חיץ ולעתים מזמינות פנימה – אך תמיד יש להן תפקיד מכריע בעיצוב החוויה העירונית והמרחבית. אבל מה אם חזיתות היו מסוגלות גם להוסיף ממד שימושי ולייצר אנרגיה? בשנים האחרונות מופיעים יותר ויותר פרויקטים אדריכליים שבהם החזית, או חלק ממנה, היא לא רק קליפה מעוצבת אלא מערכת חכמה לייצור אנרגיה המתוכננת בקפידה לפי תנועת השמש, זוויות הקרינה והאקלים המקומי. אחד הפרויקטים המרשימים והשאפתניים בתחום זה נבנה בימים אלה בטייוואן.
הפרויקט החדש נקרא Sun Rock והוא שייך לחברת החשמל הממשלתית של טייוואן. הוא ממוקם באזור תעשייה בעיר צ'אנגחואה (מערב טייוואן) – אזור שמקבל חשיפה רבה לשמש לאורך רוב ימות השנה – ונועד לשמש כמתקן תפעולי לאחסון, תחזוקה וניהול של ציוד המשמש להפקת אנרגיה מתחדשת. אלא שמעבר לפונקציה התעשייתית והיומיומית שלו, Sun Rock הוא גם הצהרה אדריכלית נועזת ומעוררת השראה, שמבקשת להמחיש באופן חזותי וברור את המחויבות של טייוואן למעבר לאנרגיה ירוקה. לא מדובר רק בבניין שמותאם לעקרונות של קיימות, אלא בכזה שמגלם את הקיימות כחלק מהשפה הצורנית והטכנולוגית שלו. ברגע שיושלם, הוא יהפוך למבנה הראשון בעולם שכל החזית שלו – לכל אורכה ורוחבה – עשויה מפאנלים סולאריים. לא כתוספת מקומית, לא כאמצעי משלים, אלא כאלמנט טוטאלי, מקיף ובלעדי שמכסה את כלל מעטפת הבניין ומטשטש את הגבולות בין עיצוב, טכנולוגיה ותפקוד סביבתי.
8 צפייה בגלריה
מעטפת הבניין מטשטשת את הגבולות בין עיצוב, טכנולוגיה ווסביבה. במהלך הבנייה
(צילום: Reiju Construction Co, Ltd)
הצורה היא פרי ניתוח מדוקדק
צורתו הכדורית והחזית המקופלת של המבנה אינן רק בחירה אדריכלית יוצאת דופן – הן תוצאה של תהליך תכנון מדויק, שהתבסס על ניתוחי קרינה, זוויות שמש ותפוקת אנרגיה פוטנציאלית לאורך שעות היום ועונות השנה. החזית הדרומית של המבנה, המשתפלת בעדינות, כוללת כ־4,000 מ"ר של פאנלים פוטו־וולטאיים, הממוקמים בזווית אופטימלית לקליטת קרינת השמש בשעות הצהריים. במקביל, הצד הצפוני – הקמור יותר – תוכנן במיוחד כדי לאפשר קליטה יעילה של אור גם בשעות הבוקר והערב. החזית בנויה ממקבץ של קפלים זוויתיים, שכל אחד מהם מכוון בזווית שונה, כך שהתפוקה של הפאנלים הסולאריים תמוצה באופן מיטבי מכל שטח פנוי. התוצאה: הבניין צפוי לייצר מדי שנה כ־1.7 מיליון קילוואט־שעה (אגב, הביטוי קילוואט לשעה הוא שגוי) של חשמל נקי – כמות השקולה לשריפת 85 טון נפט גולמי. בכך הוא לא רק מפעיל את עצמו באופן עצמאי לחלוטין, אלא אף מתפקד כיחידת ייצור אנרגיה שתורמת לרשת החשמל הארצית של טייוואן.
על תכנון המבנה הופקד משרד האדריכלים ההולנדי MVRDV, הידוע בגישתו החדשנית ובפרויקטים השואפים לאתגר גבולות אסתטיים, סביבתיים וחברתיים. בפרויקט של Sun Rock אימצו אדריכלי המשרד גישה רדיקלית יחסית: להפוך את החזית כולה לכלי לייצור אנרגיה – לא רק כאמצעי חיפוי אדריכלי. הבחירה לעטוף את המבנה כולו בפאנלים סולאריים לא הייתה מובנת מאליה, ועמדה כהחלטה אמיצה המעמידה את הפונקציה הסביבתית בקדמת העיצוב, תרתי משמע. בכך הפך המבנה לא רק לאובייקט אדריכלי מרשים, אלא גם להצהרה חזותית נוקבת על עתיד שבו מבנים אינם מסתפקים בצריכת אנרגיה – אלא מייצרים אותה באופן פעיל.
"אנחנו שואפים שכל הפרויקטים שלנו יהיו בני קיימא ככל האפשר, אבל יש מקרים שבהם אפשר ללכת רחוק יותר", אמר בהצהרה לתקשורת האדריכל ויני מאס, ממייסדי MVRDV ואדריכל הראשי של הפרויקט. "במקרה של Sun Rock, העובדה שהלקוח הוא חברת אנרגיה אפשרה לנו חופש פעולה רחב מהרגיל. חיפינו את כל חזית הבניין בפאנלים פוטו־וולטאיים, כך שלא רק שהוא מייצר את כל האנרגיה שהוא צורך בעצמו, אלא שהוא גם תורם חשמל לרשת האנרגיה באזור. הגענו לכך באמצעות מיקום מדויק ומבוסס נתונים של כל פאנל ופאנל. תמיד מרתק לראות מה קורה כשאתה נותן לניתוח אנרגטי ולאנליזה להוביל את העיצוב".
חיבור לעולם של אנרגיה מתחדשת
לצד תפקודו התעשייתי והחזית הסולארית המרשימה, בניין Sun Rock מציע גם חוויה ציבורית המבקשת לחבר את המבקרים באופן ישיר לעולמות האנרגיה המתחדשת. בלב הבניין שוכן חלל מרכזי מרשים בשם Data Room – מעין אטריום גבוה שבו מוצגים בזמן אמת נתונים על פעילותה של חברת החשמל ועל כמויות האנרגיה המתחדשת שהיא מייצרת. בקומה הראשונה הוקמה גלריה שמאפשרת הצצה ישירה לסדנת התחזוקה של המבנה, ובה אפשר לראות מקרוב את הטכנולוגיות והמתקנים שעומדים מאחורי המהפכה האנרגטית – מפאנלים סולאריים ועד כנפיים ענקיות של טורבינות רוח. בקומה העליונה ממוקמת גלריה נוספת לתערוכות, ועל הגג, מתחת לכיפת פאנלים סולאריים, נמצאת מרפסת פתוחה ומוצלת, שבה יכולים העובדים והמבקרים לנוח ולחוות את החיבור הפיזי בין אדריכלות, טבע ואנרגיה נקייה.
ומה בישראל?
בעוד שהעולם מתקדם מבחינה אדריכלית וטכנולוגית, גם בישראל הולך ומתחדד הפוטנציאל האדיר שבשילוב פאנלים סולאריים על גבי בניינים – במיוחד במדינה שטופת שמש ברוב ימות השנה. ממשלת ישראל הציבה במהלך השנים האחרונות יעדים שאפתניים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: לפחות 10% מהחשמל עד שנת 2020, 20% עד שנת 2025 ו־30% עד שנת 2030. בפועל, יעד 2020 הושג רק בשנת 2022 – אז יוצרו כ־10.1% מצריכת החשמל במשק ממקורות מתחדשים. מרבית הייצור הזה, כ־83%, מקורו במתקנים פוטו־וולטאיים, ובראשם מערכות סולאריות שהותקנו על גגות מבנים, חממות או חניונים. כך עולה מתוך דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2023.
על אף ההתקדמות בתחום האנרגיה הסולארית, הפער מהיעדים העתידיים נותר משמעותי. מהלך כולל שישלב פאנלים סולאריים כחלק אינטגרלי מהחזיתות האדריכליות – בדומה למודל החדשני של Sun Rock – עשוי להוות קפיצת מדרגה של ממש. בישראל, שבה הבנייה רוויה וצפופה ויש מגוון רחב של מבנים המתאימים לכך, אפשר לשלב מערכות סולאריות באופן שיתרום גם לחיסכון כלכלי וגם לצמצום זיהום האוויר. במציאות הזו, השילוב בין אסתטיקה, יעילות אנרגטית ותכנון חכם אינו מותרות – אלא צורך סביבתי וכלכלי דחוף.
