בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בוחרים לרהט את הבית שלהם בריהוט יד שנייה, בדגש על פריטי וינטג' עם אופי ונשמה. המודעות לסביבה לצד יוקר המחיה, וגם האפשרות ללקט פריטי וינטג' עם קסם מיוחד, הובילו לעלייה בפופולריות של פלטפורמות למכירת ריהוט יד שנייה כמו המרקטפלייס בפייסבוק. לצד רבים שמשלבים רהיט אחד או שניים עם סיפור מהעבר, יש מי שמחליטים ללכת על זה עד הסוף ולרהט את כל הבית באוצרות שמצאו במרקטפלייס.
"עברתי לדירה שלי בבת ים לפני ארבעה חודשים, והיא הייתה ריקה לחלוטין", מספר עומרי גולדזק, בשנות ה-30 לחייו, מקעקע המתעסק בעיצוב קליגרפיה עברית וערבית. "במשך שלושה חודשים נסעתי ברחבי הארץ כדי לרכוש פריטי יד שנייה שמצאתי במרקטפלייס בפייסבוק. המקום הכי רחוק שהגעתי אליו במסע שלי היה לפרדס חנה".
למה החלטת לרהט את כל הבית בריהוט יד שנייה?
"לפריטי יד שנייה יש איזושהי אסתטיקה שאני מאוד-מאוד אוהב. אני נהנה לצוד פריטים ייחודיים מתקופות שונות. כמקעקע, כל קעקוע שאני מעצב הוא ייחודי, וגם בבית שלי היה לי חשוב שכל ריהוט יהיה מיוחד ולא משהו תעשייתי להמונים. גם כשאני בחו"ל אני נהנה לרכוש וינטג', וכל הפריטים בבית שלי – מהמזלג ועד הספה – נרכשו ממוכרים שונים שמצאתי בפייסבוק. לכל ריהוט יש סיפור. מישהו, למשל, מכר לי מנורה שהוא הכין בשנות ה-60. לדעת שיש היסטוריה מאחורי כל רהיט וזה לא משהו שסתם ישב על המדף זה מדהים בעיניי".
לא עדיף ללכת לשוק הפשפשים במקום לנסוע למקומות שונים שפזורים בארץ?
"אני אדם שמחפש דברים שיהיו מדויקים לי. תמיד צוחקים עליי שכשקונים לי מתנה צריך תמיד לתת פתק החלפה, כי רק אני יודע מה אני באמת מחפש ורוצה. אז הייתי צריך ללקט את הריהוט ממקומות שונים כדי למצוא את מה שהכי נכון לי. אני גם אוהב את השוטטות הזאת, לנסוע למקומות ולפגוש אנשים".
לדברי גולדזק, סגנון הריהוט בבית שלו אקלקטי. "זה שילוב של Mid Century, נוסטלגי ישראלי וספייס אייג'", הוא מפרט. "אני מאוד אוהב דברים שמרגישים כמו בית של פעם, שיש בהם איזה זיכרון. אני עובד כרגע על קולקציה של שטיחים בעבודת יד בשיטות מסורתיות, שמורכבים ממילים באותיות בערבית ובעברית ועוסקים במושג בית. אז אני מאוד מתחבר לנושא".
גולדזק השקיע לדבריו כ-25 אלף שקל בריהוט של כל הבית: "הפריטים היקרים ביותר שרכשתי הם גופי תאורה. הם וינטג' – אחד מהם עלה לי 2,500 שקל והשני 1,600. פריט יקר נוסף שקניתי היה מזנון משומש לסלון של שמרת הזורע. חיפשתי אותו באופן ספציפי כי יש בו הרבה ייחודיות. הסגנון שלו קצת נורדי ומצד שני ישראלי מאוד. הוא עלה לי 2,400 שקל והוא במצב מושלם".
מה הפריט הישן ביותר שרכשת?
"יש לי כלי אוכל של לפיד, חברת קרמיקה ישראלית משנות ה-70. מציאה נוספת שהצלחתי להשיג זאת כורסת פלקון. אני לא בטוח אם היא מקורית או רפליקה, אבל ניכר שהיא וינטג'. פרסמתי שאני מחפש כורסה כזאת בקבוצת הפייסבוק 'החברות של וינטג'ולי' – קבוצת הווינטג' הגדולה ביותר בישראל. המנהלת של הקבוצה פנתה אליי והציעה לי לרכוש את הכורסה. ברגע שראיתי אותה התאהבתי בה לחלוטין. זאת כורסה אייקונית והיא במצב מדהים. היא עלתה לי 1,500 שקל, שזה מחיר מצוין לכורסה כזאת שנחשבת לאבן דרך בעולם העיצוב".
פריט ייחודי נוסף שגולדזק השיג הוא פסל של חזיר. "זה פסל וינטג' קטן בדמות חזיר בצבע זהב שנוצר בעבודת יד. אני במקור חיפאי, וחזירי הבר זה משהו שמאוד מזוהה עם חיפה. הפסל הזה הזכיר לי את הבית, אז רכשתי אותו והעמדתי אותו על שידת הכניסה לבית", הוא אומר בגאווה.
12 אלף לציור של קדישמן, 5,000 שקל למקרר בלוי
גם רוני ארדן, בת 27, אמא לילדה וסטודנטית לדוקטורט בהנדסה, עברה לדירה בתל אביב בחודש ינואר ועיצבה אותה ברהיטים שמצאה במרקטפלייס. "אני מכורה לווינטג' ואוהבת את האנרגיה שהפריטים האלה מביאים איתם ואת הסיפור שיש מאחוריהם", היא מסבירה. "היום היצרנים מנסים כמה שיותר להגדיל רווחים על חשבון האיכות, ובעבר השתמשו בריהוט איכותי יותר. אני חושבת שאם משלבים ריהוט וינטג' עם טקסטיל צבעוני וצעיר, אפשר ליצור הרמוניה בבית, בין הישן לחדש. הסגנון שמוליך אותי הוא הספייס אייג' בסוף שנות ה-50".
מה בנוגע לילדה שלך? העדפת גם לבחור עבורה פריטים יד שנייה?
"כן. בחרתי עבורה ריהוט יד שנייה, וכל עיצוב החדר שלה עלה לי 15 אלף שקל. קניתי מיטה שמיוצרת בישראל ומאושרת על ידי מכון התקנים. הבת שלי בת שנתיים וחצי. ילדים גדלים מהר מאוד, אז התחלופה של הריהוט משתנה לעתים קרובות, ולכן אני בעד ריהוט יד שנייה. מצד שני, אני מעדיפה שלא לרכוש בגדים וצעצועים יד שנייה – כי בצעצועים הרבה פעמים החלקים הולכים לאיבוד ובגדי יד שנייה צוברים בלאי".
ארדן, שהתגוררה לפני המעבר באשדוד, נסעה ברחבי הארץ כדי לרכוש ריהוט והגיעה עד נשר שבצפון, מרחק של שעה וחצי נסיעה מביתה. "קניתי שם מראה ממש מיוחדת בצורת ליפסטיק", היא נזכרת.
תמיד הכול מוצלח?
"קרה שנסעתי מרחקים והתחרטתי על הקנייה. למשל, קניתי מקרר של חברת סמג שעלה לי 5,000 שקל במקום 16 אלף שקל שעולה חדש. כשהובלתי אותו לדירה שמתי לב שהוא לא מקרר מספיק טוב. בזבזתי הרבה כסף על טכנאים וגיליתי שהוא בכלל מקרר בן 10 ושאין לו חלקי חילוף בארץ".
עם כל הנסיעות והזמן שהשקעת, לא עדיף לקנות בשוק הפשפשים או בחנות וינטג' אחת?
"אני אוהבת מאוד את המרדף אחרי הפריטים. זה מספק מאוד. יש לי ריהוט ואביזרים שקשה להשיג בחנות. למשל, יש לי ספה משומשת ומיוחדת מאוד מדגם TOGO של המעצב Michel Ducaroy. המעצב לקח השראה משפופרת אלומיניום של משחת שיניים ויצר ספה ללא משענת ורגליים. היא עלתה לי 6,000 שקל כיד שנייה. אם הייתי מייבאת אותה מחו"ל הייתי משלמת 20 אלף שקל".
לדברי ארדן, היא השקיעה בין 50 ל-60 אלף שקל על הריהוט ועל האבזור, והשיגה כמה מציאות שוות: "לפני שנה החלטתי לקנות ציור של מנשה קדישמן. כסטודנטית הוא לא היה בתקציב שלי, אבל המשכתי לחפש ציור של האמן. חודש לפני המעבר הצלחתי למצוא ציור של קדישמן דרך גלריה במרקטפלייס ושילמתי עליו מחיר זול יחסית – 12 אלף שקל. זה פריט הווינטג' היקר ביותר שקניתי. יש לי חברים שאומרים שזה ציור מכוער, אבל אני מאוהבת בו. פריט מיוחד נוסף שרכשתי הוא כיסאות לפינת אוכל של המעצב גסטון רינלדי משנות ה-60. הגוף של הכיסאות עשוי מניקל בצבע חום והם מזכירים רוח רפאים. כל אחד מהם עלה לי 1,200 שקל".
קרה שפספסת מציאה?
"כן, נסעתי פעם אחת עם אבא שלי מאשדוד לתל אביב כדי לראות ספה יד שנייה של טולמנ'ס. מי שמכרה אותה רצתה עליה 6,000 שקל. אבא שלי טען שזה יקר ושכנע אותי לא לקנות. אחרי שחזרתי הביתה התחרטתי ואמרתי לה שאני רוצה אותה, אבל היא כבר מכרה אותה למישהו אחר. באותו יום החלטתי שאני אקנה את הספה הזאת מהחנות והיא עלתה לי 15,000 שקל. קורה כמובן שהטעם משתנה – החלפתי את המזנון בבית פעמיים ואת השולחן בסלון שלוש פעמים. אבל זה גם מה שנחמד בריהוט יד שנייה. בניגוד לרכב, הערך של הפריטים לא יורד עם השנים. בנוסף, אם רכשת משהו לא מתאים, אפשר לפרסם בקבוצות וינטג' בפייסבוק כמו 'החברות של וינטג'ולי', ותמיד יהיה מישהו שירצה לקנות".
מה הטיפים שלכם לאנשים שחושבים לחפש ריהוט במרקטפלייס?
גולדזק: "חשוב מאוד לבדוק את המוצרים מקרוב לפני שאתם מזמינים הובלה. פעם אחת נסעתי לנתניה כדי לקנות ויטרינה למקלחת, ואז גיליתי שהדלת שלה לא נסגרה כמו שצריך. סתם בזבזתי זמן ונסיעה ובסוף לא קניתי. אז חשוב לוודא לפני כן מה המצב, וכדאי גם לבקש מהמוכר סרטון לפני שנוסעים. בנוסף, כשאתם קונים ריהוט, תחשבו אם הוא משתלב עם שאר הריהוט שלכם בבית ואם הפריטים מדברים באותה שפה".
ארדן: "אם אתם מוצאים פריט שמוצא חן בעיניכם ובדקתם אותו, פשוט תקנו אותו. אם בסוף תתחרטו על הקנייה, תמיד תוכלו למכור אותו למישהו אחר. בנוסף, שווה לבדוק מה השווי של פריטי יד שנייה שיש אצלכם או אצל סבא וסבתא. למשל, מצאתי כד וינטג' של סבתא שלי והצלחתי למכור אותו ב-3,000 שקל".
