נושא שחיקתו של מעמד האדריכלים אינו חדש וגם לא הקושי של האדריכלים הצעירים להקים משרד עצמאי ולהתחרות במשרדים הגדולים. אך לראשונה הוגשה לפני כחודש עתירה מנהלית על ידי התאחדות האדריכלים נגד מועצה מקומית אבן יהודה. לפי כתב העתירה, מכרז שפורסם על ידי המועצה המקומית לתכנון שלושה גני ילדים מגדיר תנאי סף קשיחים שלא מאפשרים לאדריכלים צעירים להגיש את מועמדותם.
כך, ההתמודדות היומיומית של האדריכלים הצעירים להתחרות ולקבל פרויקטים ציבוריים מקבלת כעת תמיכה מההתאחדות שהחליטה להתחיל לפעול בנושא. הדיון בעתירה המנהלית נקבע לספטמבר, ובמסגרתו תיבחן הפגיעה בחופש העיסוק ובשוויון ההזדמנויות שמתרחשים בחסות חוק המכרזים, ואולי גם תייצר הסדרה חוקתית של ניצולו.
העתירה עוסקת אמנם במכרז ספציפי שפורסם, אך היא מצביעה על תופעה רחבה. מאז העתירה הראשונה כבר הוגשו חמישה מכתבי אזהרה נוספים לרשויות מקומיות ולמשרדים ממשלתיים שפועלים באותו אופן. עוד נכתב בעתירה כי מדובר באחד המכרזים הפוגעניים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות, גם מבחינת התנאים שהוא מציב וגם בהתייחסות הגורמים שיזמו אותו לבקשות ההתאחדות לשנותם. לטענת ההתאחדות, המכרז משקף מדיניות פסולה של העדפת משרדים גדולים על פני אדריכלים עצמאים, גם כשמדובר בתכנון מבנה ציבורי פשוט.
"אדריכלים ואדריכליות צעירים בישראל משקיעים שמונה שנות הכשרה מקצועית, אך נתקלים בשוק מדיר וסגור", מדגישה אורנה אנג'ל, יו"רית התאחדות האדריכלים. למרות יכולותיהם והניסיון שצברו בפרויקטים פרטיים, הם אינם עומדים בתנאי הסף של מכרזים לתכנון מבני ציבור בסיסיים, כמו גני ילדים, בשל דרישות בלתי סבירות שמותאמות רק למשרדים גדולים".
קריאה לפנות מקום לרעיונות חדשים ומקוריים
"נושא המכרזים שמתפרסמים בארץ למבני ציבור בעייתי מאוד", מוסיפה האדריכלית גנית מייזליץ ושותפה מייסדת של משרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן. "הבעיה היא כפולה. קודם המשקל הרב שניתן לניסיון המקצועי, לעתים גם משרד כמו שלנו עם 30 שנות ותק לא יכול להתמודד במכרז בגלל חוסר ניסיון בגודל או בסוג מסוים של פרויקט. הרבה מהפרויקטים הטובים ביותר שלנו במשרד היו פרויקטים שעשינו בפעם הראשונה. פרויקט נמל תל אביב היה הפעם ראשונה שתכננו מרחב ציבורי, וגן הילדים בפינת הרחובות רמז-ארלוזורוב בתל אביב היה הפעם הראשונה שתכננו גן ילדים ובשתי קומות. אלה שני פרויקטים ראשונים שקיבלו המון פרסים ותגובות חיוביות מהציבור, למרות שלא היה לנו כל ניסיון קודם בתחום. חוסר הניסיון מאפשר לפרוץ למקומות חדשים וליצור סטנדרט שלא חשבו עליו קודם".
מייזליץ מוסיפה: "ההיבט השני לבעיה הוא מרכיב עלות התכנון כגורם מכריע בשיקולים לבחירת האדריכל. יש יחס ישר בין שכר הטרחה לבין שעות העבודה המושקעות בפרויקט, ובמקרים רבים האדריכלים שזוכים במכרז משקיעים פחות זמן בעבודת התכנון. לכן, אופן ניסוח המכרזים פוגע באיכות המבנים ובסופו של דבר גם באינטרס הציבורי. העתירה מתייחסת אמנם לפגיעה באדריכלים אבל הפגיעה באדריכלים קטנה לעומת הפגיעה בציבור הרחב. מכרז גן הילדים באבן יהודה מפספס את האפשרות להכניס לזירת התכנון אדריכלים צעירים עם רעיונות חדשים ותשוקה ליישם אותם. מי שייפגע בסופו של דבר הם הציבור והמשתמשים העתידיים של הגן – הורים וילדים. הצורך לשלב רעיונות חדשים הוא הכרחי ליצירת מבני ציבור איכותיים וראויים – מבני ציבור חדשים ומקוריים שמתאימים באופן ספציפי לצורך, למקום ולקהילה – ולא שכפול של מודלים קיימים".
נאלצים לעבוד בתנאי הפסד, אם בכלל זוכים
"כאדריכל צעיר הסיכוי שלי להתקבל למכרז הוא אפסי", מספר האדריכל ירון ישראל, בעל משרד אדריכלים ובעל ותק של שמונה שנים. למרות שעבד על פרויקטים ציבוריים רבים גם במשרדים שבהם התמחה לקראת קבלת רישיון האדריכל, מצבו כעצמאי שונה לגמרי. "העתירה נגד המכרז שפורסם לתכנון גני ילדים שהוא מבנה קטן, מחזקת את הטענה להדרה של אדריכלים צעירים גם כשמדובר במבנה קטן ופשוט יחסית והופכת לאבסורד את תנאי הסף והדרישה להציג תכנון של שלושה עד חמישה בתי ספר שבנייתם הסתיימה בחמש השנים האחרונות כדי להתמודד".
"עם השנים הרשויות מעדיפות לעבוד עם משרדים גדולים וספציפיים שיכולים לעמוד בשכר טרחה נמוך יחסית", מדגיש האדריכל אבי לייזר, בעל משרד קטן שבו עובדים ארבעה אדריכלים נוספים ופועל זה 25 שנים. "תנאי הסף להשתתפות במכרזים הולכים ומחמירים, כך שגם ניסיון של 25 שנים בתחום לא מספיק".
לדבריו, "תנאי המכרז מוגדרים על פי ניסיון משרד האדריכלים המוכר לרשויות שיוזמות את המכרזים השונים, כך שגם משרדים ותיקים לא יכולים לגשת לאותם מכרזים. זה הפך להיות כשל שוק שבו גם אם המשרד עומד בתנאי הסף, הוא נדרש לעמוד במחיר הפסד כדי לזכות במכרז. לכן, אי אפשר שלא לתהות כמה ניסיון צריך בשביל לתכנן מבנה קטן של גן ילדים, למה להערים כל כך הרבה קשיים וערבויות או למה שלא ישתתפו כמה שיותר משרדים".
כדי לציין דוגמה נוספת, מקרה דומה חל במכרז אחר שיזמה מועצה אזורית חוף הכרמל, ובו התבקשו המתמודדים להציג 35 פרויקטים ציבוריים, לא פחות – מתוכם 10 בתי ספר ו-10 גני ילדים, מבנים קהילתיים או בתי כנסת שבנייתם החלה לפני ההגשה. המספר הזה גבוה מאוד במקום קטן כמו ישראל, שבה כמות מבני הציבור מוגבלת לא פחות מאורך תהליכי הבנייה.
רק רוצים הזדמנות הוגנת
ממדינה שמוסדותיה ומבני הציבור הסמליים ביותר שלה הוקמו במסגרת תחרויות אדריכלים פתוחות, נוצר מצב של שוק סגור ומצומצם. בעבר רוב מבני הציבור הגדולים היו מבוססים על תחרויות אנונימיות שבהן כל משרד אדריכלים בכל רמה או שנות ניסיון היה יכול להגיש את הצעתו לתכנון. כך תוכננו והוקמו פרויקטים כמו משכן הכנסת, בית המשפט העליון, האוניברסיטאות ברחבי הארץ, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל בירושלים ועוד רבים וטובים.
ההזדמנות ההוגנת שלה מצפים האדריכלים בפרסום מכרז לתכנון מבנים ציבוריים נובעת גם מחוק חובת המכרזים שנחקק בשנת 1992. על פי החוק, מוסדות ציבוריים מחויבים לפרסם מכרז לקבלת הצעות מנותני שירות, בהם אדריכלים, לפני ההתקשרות עמם. מטרתו להבטיח תהליך הוגן ושקוף כשמוסדות ציבוריים רוכשים שירותים או מקדמים פרויקטים. כלומר, להבטיח שחברות ממשלתיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות ינצלו את כספי הציבור בצורה אחראית ושוויונית בלי להעדיף מקורבים. מוסדות אלה הם שאחראיים לקדם את תכנון הרחובות בעיר ואת הפעילויות בהם, בתי הספר, גני הילדים, ספריות, המרכזים הקהילתיים (מתנ"סים) וכל מוסד ציבורי אחר.
בעתירה נגד המכרז הנדון נטען כי הליקויים הקיימים בו מעידים על תופעה שמנצלת את חוק המכרזים. כך שבפועל, במקום הליך הוגן נוצר סיווג וסינון מדויק של נותני השירות שלהם תינתן האפשרות להתמודד על העבודה. לכן, גם במכרז המתבצע על פי חוק עשויים להיקבע תנאים המאפשרים התמודדות של משרדי אדריכלים גדולים, שלא לומר ספציפיים. "ההתאחדות מבקשת לראות בעתירה זו מקרה מבחן שיחולל שינוי רוחבי ויסייע לביסוס מערכת שוויונית, מקצועית וצודקת בהזמנת שירותי תכנון במדינת ישראל", כך נתב בפרסום העתירה.
מה יכריע בית המשפט?
"מקצוע האדריכלות נשחק עד דק. מתוך 13,549 אדריכלים רשומים, רק 6,597 מחזיקים ברישיון", מדגישה אנג'ל. "כל השאר פשוט ויתרו בגלל מכרזים כמו המכרז באבן יהודה שמדיר אותם מהענף. הרשויות המקומיות, שהן שער הכניסה היחיד למקצוע עבור עצמאים בתחילת דרכם, מונעות בפועל השתלבות של דור שלם במקצוע. מדובר בכשל תכנוני, חברתי וכלכלי, שמוביל לשחיקת המקצוע ולנטישתו. העתירה נגד המכרז באבן יהודה, לתכנון שלושה גני ילדים, הוגשה כעתירה עקרונית הבאה לחשוף הסדרים מעוותים ולדרוש מדיניות שוויונית שתאפשר לאדריכלים צעירים להשתלב בתכנון הציבורי".
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יובל גלאון שאמר לסיכום כי "עתירה זו אמנם עוסקת במקרה הספציפי של המכרז באבן יהודה, אבל למעשה העתירה הזאת מבקשת מבית המשפט חקיקה שיפוטית שתחול על כל מכרז של כל רשות מקומית. אנו מבקשים מבית המשפט לצאת מהמקרה הפרטי אל המישור העקרוני ולקבוע כי רשויות מקומיות אינן יכולות להציב תנאים שרירותיים ובלתי מידתיים במכרז, כאלה שאינם נובעים ממהות השירות המבוקש. אנו מקווים שבית המשפט יעביר מסר ברור לכלל הרשויות המקומיות: ניסוח מכרז חייב להיעשות באופן הוגן, מידתי ומכיל, תוך שמירה על עקרונות השוויון, הנגישות והמִנהל התקין".
תגובת מועצת אבן יהודה: "טענות התאחדות האדריכלים מופרכות, ונועדו כדי להלך אימים ולסחוט כלכלית רשויות מקומיות בכל הארץ. דרישות המכרז הספציפי נעשו בהתאם לכל אמת מידה משפטית ומקצועית, ואין לנו כל ספק כי הטענות בעתירה יידחו באופן מלא על ידי בית המשפט. מועצת אבן יהודה תמשיך לקיים מכרזים בשקיפות, בהגינות, תוך שמירה על סטנדרט מקצועי בלתי מתפשר בהתאם לאמות המידה המחייבות כל רשות במדינת ישראל. אנו רואים זכות גדול להגן על עקרון חופש המכרז ולהילחם בבריונות משפטית עבור כל תושבי מדינת ישראל".
