כשהשחקנית, הדוגמנית ומעצבת הפנים רונית יודקביץ' החלה לעבוד על עיצוב בית עבור משפחה בשכונת צהלה בתל אביב, היה לה ברור שהיא עומדת להגשים ללקוחותיה - אמא ושלושה ילדים (19, 16, 12) - את כל החלומות שהציגו בפניה. "הם רצו את סגנון העיצוב האקלקטי שלי, שאליו התחברו", היא אומרת. "אני מעצבת שמשתמשת בעיקר בחומרים טבעיים עם עיצוב אלגנטי, חם ומזמין. האלמנטים שאני משלבת, למשל ספריות, אמנות ופריטי עיצוב, צריכים לעבוד בסינרגיה ובקלות, כי בעיניי בית הוא לא מוזיאון, הוא החיים עצמם, בפרט כשיש ילדים ומארחים ללא הפסקה.
"בעיניי, בית הוא לב, נשמה ורגש. אני אוהבת לחבר בין חומרים טבעיים ואותנטיים – אבן, עץ, קש, בדי פשתן – עם אלמנטים אלגנטיים. הבסיס בבית הזה היה ריצוף פרקט כהה יחסית (שנבחר אצל טובול קרמיקה) שמשדר חמימות ואפילו כפריות. שילבתי ריהוט קלאסי בהיר עם שידת עץ טבעית סדוקה, גופי תאורה ענקיים וקלאסיים מעל שולחן אוכל מעץ גושני עם כיסאות מעור הפוך וספריית ברזל שחורה לצד שטיח חבל טבעי. אני בוחרת מגוון רחב של חומרים ומאמינה שהעושר הזה מספר סיפור מרתק".
מה הדבר שהיה להם הכי חשוב?
"בית פונקציונלי, מואר באור טבעי עם פינות אירוח בפנים ובחוץ לאירוח רב משתתפים ועם חיבור בין הפנים ובין החוץ. הם חלמו על מטבח גדול, קמין עצים, בריכה. הם חשבו על חלל האירוח כמקום נוח, מפנק וחי. בנוסף הם ביקשו קומת ילדים נפרדת וחדר שינה מרווח לאמא. היה לה גם חשוב שבסלון יהיו מקומות ישיבה רבים מול הטלוויזיה ואפילו אחסון למשחקי קופסה".
קירות זכוכית וקמין עצים
לבית הפרטי בן שלוש הקומות הבנוי בשטח של 400 מ"ר על מגרש של 750 מ"ר נכנסים דרך חצר גדולה ודלת שחורה. את הבית תכנן האדריכל ליאור גוטקין וכעת הוא עבר שיפוץ. כבר עם הכניסה לבית נחשף גרם מדרגות גבוה כשמשמאל לכניסה נמצאים המטבח והממ"ד, ומימין הסלון ופינת האוכל ובמרכזם קמין עצים. כל החלל המרכזי מוקף בדלתות זכוכית גדולות הפותחות את הבית אל הגינה והבריכה. שירותי האורחים ממוקמים מול גרם המדרגות, בין המטבח לסלון, ובכניסה אליהם שולב ארון למעילים ולאחסון כללי נוסף, חלק מתפיסת העיצוב של יודקביץ' לייצר פתרונות עיצוביים בכל פינה.
24 צפייה בגלריה
כל החלל המרכזי מוקף בדלתות זכוכית גדולות הפותחות את הבית אל הגינה והבריכה
(צילום: מאור מויאל)
בקומת המרתף ממוקמים חדרי הילדים וחדר הכביסה, ואילו הקומה העליונה מוקדשת לאם: מצד אחד חדר השינה המרווח של אם המשפחה לצד חדר רחצה בעל דלתות עץ וזכוכית. מהצד השני ממוקמים המשרד וחדר רחצה נוסף.
המטבח קיבל המון מקום בעיצוב הבית.
"במטבח שילבתי חומרים מנוגדים בהרמוניה. ארונות לבנים בגובה מלא עם מקרר Sub-Zero ותנור עצמאי, ארון זכוכית לכלי אירוח בקו נקי וטבעי, אי שחור עם כיסאות ראטן קלילים וגם ארון קיר שחור עם טלוויזיה שקועה ודלתות זכוכית, שמשלב פונקציונליות ועומק. בנוסף נבחר שיש טבעי בהיר שמחבר את כל האלמנטים לשפה עיצובית אחת והרמונית".
זה באמת נראה בית מאוד נעים לאירוח.
"וזה אחד הדברים המרכזיים שהם רצו, מטבח גדול שמתאים לסגנון האירוח שלהם עם מקרר גדול, הרבה שטחי אחסון ושפע של משטחי עבודה. תכננתי את הבית כך שכל החלל המרכזי יהיה פתוח לגינה ולבריכה עם דלתות זכוכית גדולות. המטבח החיצוני, פינות הישיבה והשולחן הגדול הפכו למוקד האירוח לשימוש יומיומי ולאירועים מיוחדים. פינת האוכל בבית ממוקמת קרוב לפינת האוכל בחוץ, כך שאפשר לפתוח את הדלתות ולהשתמש בשתיהן לאירוח אחד משותף. אפשר גם להשתמש בפנים לשולחן בופה ובחוץ לאכילה, או להפך. אפשר לשחק עם הפנים והחוץ בקלות".
מה לגבי התקציב?
"סעיף התקציב הוא הכי חשוב ביציאה לפרויקט, אני תמיד עובדת על הצעות מחיר מכמה גופים ומקיימת פגישת סיכום והחלטות עם הלקוחות. חריגות יש תמיד, אבל ככל שננהל את התקציב מראש בצורה אחראית ומדויקת - כך יהיו פחות הפתעות בהמשך. היה ברור מההתחלה שנשקיע במטבח ובחומרים איכותיים, כי אירוח זה הבסיס של הבית הספציפי הזה. אבל את האקססוריז והטקסטיל למשל הבאנו בשלבים, כך שהצלחנו לשמור על איזון בין עלויות גבוהות לפריטים דקורטיביים שנוספו בהמשך".
חדר השינה של האם מאופיין אף הוא בפרקט כהה, וההלבשה שלו נעשתה בצבעים רגועים, עם שפע של טקסטיל וריהוט בהיר. "מעל המיטה תליתי עבודת אמנות גדולה. רציתי ליצור עבורם פינה רומנטית ואישית שקטה ושונה מהחללים למטה", מספרת יודקביץ'. "לכן הוספתי ספת ראטן קלילה מרופדת בבד פשתן בהיר עם כריות בעלות טקסטורה רכה ופינת ספרייה שקועה בקיר בצבע הקירות, למראה זורם ואחיד. בכל הבית בחרתי בצבע קירות מאוד ספציפי, לבן עם נגיעה של אפור, כדי לשלב בין הפרקט הכפרי למראה האלגנטי. אני קוראת לזה 'לשבור' את החמימות". את עבודות הנגרות בבית ביצעו עץ.קום, התאורה של לייט אין, ריהוט נבחר באוקנין, סיאם ולילו הום, האמנות של pieces ואקססוריז של דאר מרקש, לילו הום ופיין לאב.
יודקביץ' מוסיפה: "אני אוהבת את העובדה שלחדר הרחצה הגדול שלהם נכנסים דרך דלתות עץ בהירות משולבות זכוכית, שיוצרות הרגשת מרחב פתוח. בכל חדרי הרחצה של הבית יצרתי אווירת ספא. אפשר לעשות את זה עם סלי קש גדולים, כדים מצוירים ביד, מגבות לבנות ופרחים שמכניסים נינוחות ורוגע".
ממלכת הילדים במרתף - ביקשו לבלות יחד
לשאלה מה ביקשו הילדים עונה יודקביץ': "חצר לעצמם! בהתחלה החצר האנגלית הצמודה לחדרים שלהם תוכננה להיות מחולקת, כמו שיש סוויטה נפרדת לכל ילד, אבל כשהבנתי שהילדים רוצים להיות יחד – חיברתי הכול למין גינה אנגלית משותפת אחת שנראית גם כמו מרפסת משותפת".
בקומת המרתף התקרה גבוהה יחסית, והמעצבת ניצלה את גובה החלל עד תומו, יצרה גלריות עם מרבצים, כריות ופינת טלוויזיה – כך שהילדים קיבלו גם מרחב פרטי וגם מרחב משחקים משותף. בחדרי הרחצה שלהם התקרה נמוכה יותר ויודקביץ' התעקשה לשבץ בהם חלונות על אף האתגר הכרוך במהלך. "זה פרט שהיה לי חשוב מאוד, במטרה שייכנס אור טבעי למרות שמדובר במרתף", היא מסבירה. "בחדרי הרחצה חיפיתי את הקירות עד התקרה, בפרט כשמדובר בתקרה נמוכה, ובחרתי חומרים בהירים ותאורה חמה ורכה".
קומת המרתף היוותה את עיקר האתגרים בתכנון הבית, אך המעצבת מתגאה: "מצאתי פתרונות לכל אתגר. בחדר הבת המתבגרת בניתי ארון עד התקרה הגבוהה, מה שיצר קיר עוצמתי אך חמים בזכות עץ צבוע בתנור בגוון של הקירות. כל האלמנטים בחדר הוזמנו מרפד פרטי - מיטה זוגית מרופדת בבד פשתן טבעי, שטיח בגוון בהיר, שידות עץ ווילונות בהירים נשפכים".
איזה אתגרים נוספים היו תוך כדי המלחמה?
"בגלל המלחמה נאלצנו לבחור חומרים זמינים במלאי, וגיליתי שתמיד אפשר למצוא אופציות נהדרות גם בלי לחכות חודשים להזמנות מחו"ל".
היה משהו שהלקוחות לא רצו ושכנעת אותם בכל זאת?
"הלקוחות לא רצו וילונות – ומבחינתי זה פרט עיצובי הכרחי שמחבק את הבית. לשמחתי הם הסכימו ללכת עם התכנון שלי, וכל הבית עוצב עם חלונות פשתן בהירים שנשפכים שני סנטימטרים על הרצפה. זה מעניק כל כך הרבה חמימות ורכות. בסוף אפילו המטבח זכה בווילון רומאי כפול ליצירת מסך מול השכנים. הם נבחרו בסול וילונות. היה לי עוד אתגר: לייצר עניין גם בקירות של גרם המדרגות. חיפיתי אותם בצבע ובמסגרות ליצירת מראה אחיד ומעניין, ששונה משאר הקירות בבית".
איזו פינה הפכה לאהובה במיוחד בבית?
"ללא ספק החצר עם הבריכה. יצרתי במרחב פינות שונות. ליד הבריכה ניצבות מיטות מפנקות עם שמשיות (ריהוט חוץ משבירו), המטבח החיצוני והשולחן הגדול הם מקום ההתכנסות למשפחה ולאירוח רב־משתתפים, והצמחייה מסביב יוצרת גדר טבעית עם השכנים. בתחילת העבודה על הפרויקט היה לי ברור שהבעיה תהיה גם הפתרון: היה במקום עץ ענק שרצו להוריד והחלטתי להשאיר אותו ולהוסיף צמחייה בהתאם. אני אוהבת שהגינה נכנסת הביתה וההפך ושכל החללים עובדים ביחד".
