איך הופכים דירה לבית, מה הפריט הכי אהוב בחלל, ומה הסיפור שמאחורי השולחן בסלון? "כאן גרים" הוא מדור שמציע הצצה לדירות אורבניות יפהפיות, עם טאץ' ייחודי שלא רואים בכל יום, פריטים מיוחדים, רהיטים מרהיבים, אוספים מעניינים ובעיקר, סיפורים מרגשים. הדירות יכולות להיות מפוארות ומהודרות או קטנות ושכורות – כל עוד האנשים שגרים בהן הם המעצבים העיקריים.
כאן גרים בבית מלא וינטג' ו-DIY.
העיסוק: מירב יוצרת תוכן ו"משפיענית זבל", עופר גיאוגרף
המיקום: שכונת שפירא, תל אביב
השטח: 63 מ"ר
הוותק: 10 חודשים
הסטטוס: בשכירות מופחתת
הדירה של מירב ועופר בשכונת שפירא. יש גם ממ"ד
(צילום: נועם רון)
רוזנברג מכונה מלכת העציצים ו"משפיענית זבל", כהגדרתה, שיצרה בית יש מאין, או יותר נכון יש מיש. בדירת קבלן בשכונת שפירא, שבה זכו מירב ובן זוגה לגור במחיר מוזל דרך הגרלת "דיור בר השגה" של העירייה, היא רקמה מרחב אישי מלא חיים, שמורכב כמעט כולו מחפצים שמצאה ברחוב. את חלקם היא אספה מהזבל או ליקטה מבתים של סבתות – שלה ושל אחרים. מאחורי הדלת הגנרית מסתתרת דירה צבעונית, מרתקת, ומלאה בפריטים קטנים ומשעשעים, שלוקטו לאורך השנים וקיבלו אצל מירב חיים חדשים. מה יש פה? טרולים קטנים שנהפכו לעציצים, פמוטים שנמשו מהפח ועברו מהפך, גובלן מיוחד שנמצא מעופש במכולה והיום נראה כמו חדש ועוד רבים ומשודרגים. את כל אלה מיקמה מירב במרחב עם הרבה מחשבה על זרימת האנרגיה ולפי תורת הפנג שואי. את אורח חייה היא נוהגת לשתף עם יותר מ-74 אלף עוקביה ברשתות החברתיות.
"קפצה לי פרסומת ממומנת באינסטגרם על ההגרלה עבור דיור בר השגה של העירייה, והחלטתי להירשם", מספרת מירב על הדרך לדירה. "דורגנו במקום שהרגיש חסר סיכוי, והיינו צריכים להגיש ערימות של טפסים עד שכמעט ויתרנו. יום אחד קיבלנו מייל שאנחנו מוזמנים להגיע לבחור את הדירה, והבנו שהתקבלנו. זאת דירת קבלן קלאסית, לבנה ומשעממת, אבל זה דווקא נתן לי את המקום להכניס את כל חפצי הווינטג' שלי שנותנים ל'קבלנות' איזון טוב".
איך התחילה האהבה לליקוט?
"כשהייתי סטודנטית בלי תקציב התחלתי לאסוף דברים מהרחוב – רהיטים, בגדים, כלים. זה התחיל מצורך, אבל מהר מאוד נהיה תחביב. גיליתי כמה אני נהנית ללקט, לשפץ, לשדרג ולתת לדברים חיים חדשים. התחלתי להתאמן בזה, ודברים התחילו למצוא אותי. עם פריטים מהזבל אין סנטימנטים – לא שילמתי עליהם, אז לא היה לי מה להפסיד, וזה פתח לי את היצירתיות. ככל שמצאתי יותר – חקרתי יותר. התחלתי לשים לב לאיכות של פעם, לחותמות, לבולי מס, לייצור ישראלי שכבר לא קיים. זה הפך לג'וק שלא יצא לי מהראש.
"בעמוד האינסטגרם שלי התחלתי לשתף בקורונה מתוך שעמום. העליתי סטורי של הצמחים שלי, ופתאום גיליתי שזה מעניין אנשים. פתחתי עמוד חדש, ואז טיקטוק, ושם פרסמתי מתישהו סרטון קצר של עשר שניות על 'אל תזרקו דברים לזבל', שתפס בטירוף. באותו רגע הבנתי שאני מביאה אג'נדה שחסרה ממש ברשתות לדעתי. אני לא מוכרת כלום, וגם אף פעם לא ראיתי את עצמי כאיזו משפיענית קיימוּת. אני משפיענית זבל. גם כי אני מראה מה אפשר למצוא שם, וגם כי אני זבל של משפיענית בהגדרות של ימינו, וזה מצחיק. אנשים שולחים לי תמונות של דברים שמצאו ברחוב, ואני מרגישה שאני מצליחה לפתוח את הראש ולייצר שינוי. יש כל כך הרבה שפע קיים, וצריך ליהנות ממנו".
הכניסה
"בכניסה לבית יש סולם שמצאתי ליד הפח, הוספתי עליו מסמרים, והוא משמש לתליית מפתחות ודברים קטנים. בתקרה התקנו מנורת מורנו שמצאתי ב'שוק רצפה' בשוק הפשפשים ביפו ב-70 שקל. על הקיר תלויים מדפים עם ספרים שסידרתי לפי צבעים, וככה אפשר לדעת שלא באמת קוראים אותם. לצידם עציץ מרפסת של 3D Planted, סטודיו מדליק שממש כדאי להכיר, שבו מיקמתי את הבובה הקטנה של הרצל. יש לי חולשה לפרטים קטנים ומצחיקים, מסתתרים כאלה בכל הבית. הצמחים הם האקססורי הכי חשוב מבחינתי, בעיקר במלחמות, זה מרגיע לדעת שתמיד יש משהו לטפל בו".
הסלון
"במרכז הסלון יצרתי קיר גלריה צבעוני ומגוון עם תמונות מהבית של סבא וסבתא שלי, פרינט ירוק של מיכל שץ, ציור שקשקשתי בעצמי בתוך מסגרת מהזבל, וצלחת יקרה ברמות של אמן קרמיקה צרפתי ומפורסם שעלתה לי 30 שקל בלבד בשוק הפשפשים בחיפה. את הגובלן מצאתי במכולת זבל ברמת גן, ניקיתי ושייפתי אותו, עד שהתגלה הדבר המופלא הזה. יש גם יצירת לגו של מורן שמבר, ודג משוק הפשפשים שיודע לשיר והוא כנראה הדבר הכי טוב שאי פעם קניתי. הספה חדשה מהחנות כי רצינו שתהיה מבד שהחתולים לא ישרטו, מה שלא באמת עובד. לצידה יש ארונית זכוכית מ'מרקטפלייס' בפייסבוק שהפכתי לחממה של עציצים עם תאורה מיוחדת ומד לחות. השולחנות משוק הפשפשים, את מכונת הכתיבה מצאתי בפינוי מחסן והיא נדירה ממש כי היא בעברית, ואת השטיח מצאתי בפח במצב נורא ועשיתי לו מייקאובר".
פינת האוכל
"את שולחן הווינטג' הנפתח מצאתי במרקטפלייס, הוא היה בצבע חום כהה ושייפתי אותו כדי להחזיר אותו לגוון המקורי. הכיסאות הם הפרויקט הבא שלי. את המראה מצאתי כסט עם מזנון משנות ה-80 מתחת לבית הקודם שלנו. מהמזנון נפטרתי והמראה עבדה לי טוב. לצידה, מנורה מהרחוב ששמתי עליה סלסילת קש שמצאתי ליד הפח ונותנת לה לוק אחר. על הקיר תלוי הדפס פרחים מהזבל שדהה בשמש וקיבל צבעוניות מגניבה".
המטבח
"את הרדיו קניתי במכירת פינוי דירה, ואני מתה עליו. אני שומעת בו תמיד כשאני במטבח, גם כי זה נוסטלגי וגם כי זה כיף שאני לא צריכה לבחור את המוזיקה בעצמי. לידו יש כלי קרמיקה שהכנתי ומלא צמחים, ביניהם אחד מיוחד בשם 'קרן אייל' שגדל במקור על גזעי עצים, ואני מגדלת אותו על קרש חיתוך, מהרחוב כמובן. את מדפי התבלינים עופר בנה מעצים שמצאתי בזבל, ועל הגז עומד הסיר האדום שאני אופה בו מחמצת. קניתי אותו במכירת יד שנייה. את כיסאות הבר מצאתי בשוק הפשפשים אחרי שחיפשתי מלא זמן, ועל המקרר תלויות מבחנות ייחורים של ROOTA שעשויות מבקבוקי סודה סטרים ישנים בהדפסת תלת-ממד".
המרפסת
"המרפסת פונה מערבה לגינה השכונתית וממש כיף לשבת פה בערב, בעיקר בשקיעה. זאת הפינה האהובה עליי בבית. את הכיסאות קנינו מהשכנים שלנו, את האדניות מצאתי ברחוב, ובפינה עומדת טלוויזיה ישנה שהסבתי לעציץ".
חדר העבודה
"את הכורסה מצאתי בפח בפלורנטין, לקחתי לחידוש אצל רפד, אבל החתולים כבר הספיקו להרוס אותה. גם את ההדום מצאתי בזבל, ולידו שק עם בגדים שווים שמצאתי ואני מתכננת לצלם ולפרסם. את וילון הווינטג' מצאתי בפח של פינוי דירה ופיצלתי אותו לשניים. המדפים היו פעם כחולים, הורדתי מהם את הצבע, שייפתי, צבעתי ותליתי מחדש. על הקיר יש מדף קטנטן מהפשפשים עם ייחורים קטנטנים בהתאם ותמונה מהמשרדים שאני עובדת בהם, שלא רצו שם. על הארון ניצב גלובוס של סבא וסבתא של עופר מברזיל, זה אחד הפריטים האהובים עליי ואני צריכה למצוא לו מקום ראוי יותר".
חדר השינה
"את ארון הנעליים מצאתי בזבל, מעליו כלי קרמיקה קטנים שהכנתי והדפס של 'הנשיקה' של קלימט שקניתי בשוק הפשפשים ב-50 שקל. את המדף על הקיר בניתי מעץ שמצאתי – קדחתי, תליתי, וחיברתי לו מקרמה. את שידות הצד מצאתי במרקטפלייס, על אחת מהן מנורה משוק הפשפשים, ועל השנייה מנורה שאחותי קלעה. את השרפרף מצאתי בפינוי דירה, ואז גיליתי עליו בולי מס שמאמתים שהוא וינטג' אמיתי. את ארונית המגירות מצאתי ליד הבית הקודם שלנו בשכונת שפירא, מעליה תלויים ציורים שמצאתי בתוך מגדיר צמחים ישן בארון ספרים בעיר."
המסדרון
"במסדרון תלויה מגירה שמצאתי והפכתי למדף, ובתוכה כלי קרמיקה שהכנתי, כלי קרמיקה של סבתא של חברה שלי ובובה של מלכת אנגליה שמצאתי על ספסל – פריט היסטרי. לידם כמה טרולים קטנים ששתלתי להם צמח בראש. בהמשך הקיר יצרתי גלריה נוספת שאני עוד צריכה לדייק, עם מסגרת שקיבלתי מאחת העוקבות שלי, ציור שציירתי, רקמה שקיבלתי מ'הרוקמת', בד שציירתי עליו ורק נראה כמו רקמה, ופרחים מיובשים שייבשתי בתוך ספר, כמו פעם, ומסגרתי".
נועם רון - אדריכלית, מעצבת, צלמת וכותבת, שמספרת את סיפורן של דירות אורבניות מעניינות. רוצים להשתתף במדור? פנו במייל [email protected]
פורסם לראשונה: 10:09, 31.07.25
