כשגבר בשנות ה־60 לחייו החליט לפתוח פרק חדש בחיים, הוא חיפש לא רק מקום חדש לגור בו – אלא גם תחושת התחלה מלאת השראה. ההתחלה הסתמנה בדמות דירת קבלן סטנדרטית בקריית אונו, בגודל 80 מ"ר, ששכר לטווח ארוך והחליט להשקיע בה ולהפוך אותה לקן חמים למרות שהיא לא בבעלותו. הוא רתם לתהליך את מעצבת הפנים לילי ברושטיין, ותחת ידיה היא הפכה למרחב מגורים אקלקטי, אמנותי, אישי – ובעיקר, כזה שמרגיש בית.
הלקוח, גמלאי חיוני ונמרץ שבנותיו כבר עזבו את הבית, מתגורר בדירה לבדו עם כלבתו האהובה. הוא הגיע לברושטיין לאחר שנתקל בכתבה על אחד הפרויקטים הקודמים שלה – בית בעיצוב מקסיקני – והתרשם במיוחד מהאומץ ומהיצירתיות. "הוא חיפש מישהי עם ראש פתוח, שלא תעצב לו בית גנרי", מספרת ברושטיין. "במהלך תהליך העיצוב הוא נתן בי אמון מלא והוא פשוט אמר לי 'תעשי מה שאת חושבת'. זה מה שאיפשר לי לעוף, להביא את הצד האמנותי שלי לידי ביטוי ולשלב את כל הכלים שרכשתי לאורך השנים כמעצבת, אמנית וציירת".
הכול חדש
עוד לפני שדיברו על צבעים, רהיטים או סגנון – ברושטיין ערכה עם הדייר שיחה כדי להבין את הצרכים שלו. "ברור לי שכדי לייצר עיצוב שבאמת מתאים, חייבים להבין את האדם מאחוריו. שאלתי אותו: 'איך אתה רוצה להרגיש בבית שלך? מה אתה צריך שיתרום ל־Well Being שלך?'. היה לו חשוב שהעיצוב יביא לידי ביטוי את האישיות שלו, את המסע האישי שהוא עובר ואת הרצון לפתוח דף חדש על כל המשתמע מכך. אפילו כפית הוא לא רצה להביא מביתו הקודם", היא מוסיפה.
לכל חלל בבית נבחרה מראש פלטת צבעים, שכללה שילובים של חמים וקרים, עם טקסטורות שונות וחומרים טבעיים – כדי לייצר תחושת המשכיות מצד אחד וייחודיות מצד שני. "יצרתי הרמוניה על ידי כך שהצבעים והמרקמים חוזרים בצורות שונות. זה מה שנותן לבית תחושת שלמות – גם אם לא תמיד אפשר לשים את האצבע על למה זה מרגיש כל כך נעים".
למרות מגבלות התכנון - דירה סטנדרטית מקבלן של שלושה חדרים, ללא אפשרות לבצע שינויים מבניים וחציבה בקירות – ברושטיין הצליחה לעמוד באתגר. "הייתי צריכה להפוך מטבח קבלן בסיסי למשהו שישתלב בעיצוב הכללי, בלי להחליף פרזול או אריחים", היא מספרת. "עשינו את זה דרך מידוף פתוח, תוספות כמו טפט לוח גיר על קלאפות המטבח, תאורה נכונה והמון אקססוריז מדויקים. הבאתי בחשבון שאם הלקוח יצטרך לעבור דירה, הוא יוכל לקחת את הריהוט שקנה והוא ישתלב בכל בית אחר ללא הגבלה", אומרת המעצבת.
הכניסה לבית מרמזת על מה שמצפה בהמשך: ספסל בגוון חמרה, תמונה גדולה וססגונית ואמירה עיצובית שמאותתת – זה לא עוד בית שבלוני. מהמטבח, שם ברושטיין נתנה את הטון העיצובי באמצעות הלבשה, ממשיכים לחלל המרכזי שבו שולט קיר הגלריה הכחול - קיר כוח דומיננטי שעליו תלויים פריטי אמנות שנאספו בקפידה: הדפסים עתיקים, עבודות יד של המעצבת, פריטי וינטג' נדירים שמקורם בליקוט וקרמיקה של יוצרים ישראלים.
"זה קיר שבנוי מהלב", אומרת ברושטיין. "הוא משקף את האישיות של הלקוח, את הזיכרונות, את הרצון לאסוף משמעות ולא רק חפצים. כל פריט כאן הוא מיוחד ואי אפשר למצוא אותו בחנויות רגילות", היא אומרת. "היה לי חשוב לעבור עם הלקוח תהליך אישי ולשלב פריטים שלכל אחד מהם יש סיפור והיסטוריה". לסלון שמול הקיר המרכזי נבחרו כיסאות בצבע אדמה, לצד ספה בהירה, המשתלבים עם שולחן הקפה העשוי עץ טבעי ועם שטיח וינטג' בגוני אדמה.
פינת האוכל הוגדרה על ידי צבעים, טקסטיל וריהוט ויש בה כיסאות מרופדים שבמרקם ובצבע משתלבים עם השטיח שבסלון. מעל פינת האוכל תלויה מנורת ברזל בסגנון תעשייתי, שמתכתבת עם גוף התאורה בסלון ועם הפרזול השחור שנמצא בעוד מקומות ברחבי הבית.
גם המרפסת קיבלה תשומת לב עיצובית. יש בה שטיח PVC עמיד לחוץ עם הדפסים צבעוניים שממשיך את הקו העיצובי החם של הפנים. עליו ניצב ריהוט גן אקלקטי בסגנון בוהו־שיק שנרכש בכמה חנויות שונות. "הדייר יושב במרפסת כל הזמן. הוא מטפח את העציצים ושותה קפה – זו הפינה האהובה עליו בבית", אומרת ברושטיין.
צבע ועומק בחדר שינה ובחדר ארונות
כיוון שמדובר בדירה קטנה יחסית, החשיבה הייתה גם פרקטית. כך, למשל, אחד החדרים הפך לחדר הלבשה מרווח שבו רוכזו הארונות ופתרונות אחסון נוספים. "הבחירה הזאת אפשרה לחדר השינה להיות יותר נקי, רגוע, מינימליסטי", אומרת ברושטיין. לחדר השינה נבחרו גוונים עמוקים כמו ירוק בקבוק, המופיע גם בצבע הקיר וגם בריפוד של המיטה במטרה ליצור הרמוניה. המעצבת שיבצה אמנות, פריטי נוי, שטיח בהיר עם דוגמה גיאומטרית ועציצים להשלמת החוויה בחדר השינה. חדר הארונות מאופיין בגוונים כחולים על הקיר ובארונות, כך שנוצרת מעטפת של צבע, בדומה לזו שבחדר השינה.
"זה פרויקט שאני מאוד גאה בו", מסכמת המעצבת. "הצלחתי להגשים לאדם מדהים חזון שהוא הרבה מעבר לעיצוב – חזון של חיים חדשים, מדויקים ומרגשים".
