מאחורי בית פרטי באחד הרחובות הצרים והשקטים במושב רשפון בשרון התקבצו לפני כמה ימים מאות אדריכלים, מעצבים, אמנים ויוצרים, כדי לחנוך מיזם חדש שמוביל האדריכל ארנון ניר. מדובר בחצר הבית שלו ובמיזם deHause הנושק למשרד האדריכלים שבבעלותו. פתח אחר בחלל הבהיר מוביל לאולפן מוזיקה, שבו מרבה השכן, עברי לידר, ליצור. גם בערב ההשקה, סמוך לשולחן מתכת בעיצוב חדשני באורך של כמעט ארבעה מטרים, אפשר היה למצוא את לידר בג'אם מוזיקלי חי. בנו אלבי הגיע מעת לעת לבקר את אבא בעבודה, והרגיש כמו בבית.
אולם לידר לא רק בא לנגן, הוא שותף במיזם המכונה בשלט הכניסה "גלריה, חנות ובית לרוח ולחומר". מדובר במרחב מודרני לא גדול, המשלב יצירות אמנות (בשלב זה של סיגלית לנדאו ושל אמנים נוספים מגלריית אלון שגב), חלקם על הקירות הלבנים, חלקם ניצבים בחלל, ובהם רהיטים אייקוניים שמייבאת לארץ משפחת מאירוביץ, בעלי "הביטאט". לצד ניר ולידר שותפים במיזם גם יזם ההייטק עומר קפלן ממייסדי איירון סורס, האדריכל ישי ברסלוואר (שותפו של ניר למשרד arstudio) ורשת הביטאט. "חברנו לשיח משותף על יופי, ערך ומשמעות. כך נולד חלל דינמי ומשתנה, בעל תמהיל מדויק של פריטים, מקום לדיאלוג פתוח עם קהילת אוהבי ה־goods – הוויזואליים, הפיזיים והקונספטואליים", נכתב על קיר הגלריה, בתפר שבין הזכוכית, הקורטן והקיר הלבן הצח שנועדו להכיל את כל ההשראה. לידר הוא לא רק שכן ומוזיקאי שעובד באולפן, בשנים האחרונות הוא יצר אמנות בכמה ז'אנרים, בהם צילום ואמנות פלסטית – ואף הציג פה ושם.
גלריית dehause
(צילום באדיבות הביטאט)
11 צפייה בגלריה
מקבץ רהיטים אייקוניים: ברצלונה, אימס, ליסוני וקוביות הזכוכית החומה של Acerbic
(צילום באדיבות הביטאט)
קפסולה של רהיטים לפנתיאון
השולחן שעליו ניגן לידר הוא פריט אייקוני מהפורטפוליו של הביטאט: Table B מתאפיין בפרופיל דק העשוי מאלומיניום שחלקו חלול ומזכיר ממבט צד כנף של מטוס. את השולחן, שמתאים לשימוש בתוך הבית ובחוץ, עיצב המעצב עטור הפרסים קונסטנטין גרצ'יק. השולחן, שתוכנן במקור בשנת 2005, מתאפיין באסתטיקה מינימליסטית פשוטה, כשאפשר לבחור את האורך ושישה סגנונות רגליים שונים, וזה כמובן לא הרהיט האייקוני היחידי בחלל. עודד מאירוביץ, מנכ"ל משותף של הביטאט, המייבאת לארץ כ־50 מותגי עיצוב וריהוט, מצביע בגאווה על כיסא עשוי פיברגלס שכמוהו יש רק שמונה יחידות בארץ וכ־250 בכל העולם. זהו דגם La Fonda מפיברגלס, עיצוב אייקוני של צ'ארלס וריי אימס משנת 1961, שתוכנן במיוחד עבור מסעדת La Fonda del Sol בניו יורק ביוזמת המעצב אלכסנדר ג'ירארד. הכיסא יוצר במקור על ידי חברת Herman Miller, וכיום זמין גם דרך Vitra במהדורה מוגבלת הכוללת כריות פסים בשחור־לבן, בהשראת הכיסא הראשון. "הפופולריות שלו נשמרת", מסביר מאירוביץ, בן הדור השני לחברה שנוסדה על ידי הוריו, רמי ואתי, ב־1972. בנוסף אפשר למצוא במרכז הגלריה את אחת הספות הכי רכות שיש: Extrasoft שעיצב פיירו ליסוני.
אמנם אפשר לקנות כל פריט במקום – מיצירה של לנדאו (פסל ברונזה, וידיאו־ארט או צילום של אחת מהעבודות של שנות המלח בים המלח שבהן היא מרבה לעסוק) ועד רהיט של הביטאט, אבל המטרה היא יותר לקבל השראה, כפי שמקווים היזמים. את פריטי הריהוט, מסביר מאירוביץ, יחליפו מעת לעת בהתאם לרוח המקום ולאירועים.
11 צפייה בגלריה
כיסא ברצלונה המפורסם שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך ב-1929
(צילום: knoll)
בחלל משובצים עוד פריטי ריהוט אייקוניים כמו כיסאות ברצלונה המפורסמים, שולחנות הזכוכית של Glas Italia, קוביות הזכוכית המשמשות כשולחנות קפה או צד של Acerbic והשידות העל־זמניות Haller system של חברת USM השוויצרית. אלה פזורות בחלל בכמה וריאציות מודולריות וצבעוניות בשילוב ניקל, ומשמשות לאחסון גם במשרד האדריכלים הצמוד של ניר וברסלוואר.
11 צפייה בגלריה
מבחוץ. קובייה מודרנית בחצר בית ובתוכה גלריה, משרד אדריכלות ואולפן מוזיקה
(צילום באדיבות הביטאט)
קובייה שחורה מסקרנת
deHause, שכרגע פעיל ברחוב הרותם 5 בימים ראשון עד חמישי בשעות 18:00-13:00 (ועדיף להגיע בתיאום מראש) הוא מרחב תרבות שנועד לחבר כאמור בין עיצוב, אדריכלות, מוזיקה, אמנות ואנשים. הוא שוכן במבנה מודרני קובייתי בצבע שחור, ששופץ מן היסוד ונבנה מחדש כחלל מודרני פתוח ורב־שכבתי עם אלמנטים מחומרים שונים, ובהם זכוכית קורטן ובטון. לא משהו שמצפים לראות במושב. השאיפה של היזמים היא לא להיות רק שואו־רום לריהוט ולאמנות, אלא להוות פלטפורמה לתוכן דינמי עם תערוכות מתחלפות, אירועים אינטימיים, הופעות, הרצאות ומפגשים. "המקום נועד להיות קרקע פורייה לשיתופי פעולה יצירתיים, ומייצג תפיסה מרחבית חדשה שמטשטשת את הגבולות בין חלל מגורים, סטודיו, גלריה ובמה", נכתב בהצהרה.
ניר וברסלוואר מרבים לעצב בתי מגורים, בדגש על וילות יוקרה ודירות מושקעות, אבל מאחוריהם גם ממשק הדוק עם אמנות ועם תרבות. הם תכננו את בית הספר "בסיס" לאמנות ותרבות בהרצליה, מבנה בולט עשוי בטון שנראה בנסיעה בכביש החוף, את גלריית זימאק בכיכר המדינה ואת גלריית אלון שגב, שאיתה יש להם שיתוף פעולה אמנותי כעת. הם גם תכננו את המתחם של יקב "בת שלמה" ואת מלון "האפנדי" בעכו בבעלות אורי ירמיאס (בעל מסעדת "אורי בורי"). בריאיון עבר משותף אמרו השניים כי "אדריכלות היא סוג של אמנות". על עיצוב גלריות הם הוסיפו: "חשוב איך המבנים נתפסים כלפי חוץ. הם נועדו לסקרן ולגרום להיכנס פנימה". הפעם נראה שיש בפניהם אתגר לא מבוטל – לבלוט ולמשוך קהל במיקום מוסתר בחצר בית פרטי במושב די מנומנם.
