השבוע לפני 103 שנים, ב־10 ביוני 1923, נחנכה תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל, שהוצבה במקום שיהפוך עם הזמן לרחוב החשמל בתל אביב. התחנה הייתה הפרויקט הראשון של פנחס רוטנברג, אבי מפעל החשמל בארץ ישראל, שפחות משלושה חודשים לפני כן ייסד את "חברת החשמל לארץ ישראל", שקיימת עד היום.
מנועי הדיזל והגנרטורים בתחנה ייצרו כ־780 אלף קילוואט לשעה, הספק זעום במונחים של היום, אך כזה שהספיק עבור תל אביב הקטנה של אותם ימים וגם עבור יישובי הסביבה. בניין התחנה תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין, אדריכל הבית של ההסתדרות. היה זה אחד ממפעלי הבנייה המודרניים הראשונים בארץ ישראל שלאחר מלחמת העולם הראשונה ואחד ממוקדי גאוותם של פרנסי תל־אביב והתנועה הציונית.
הפעלת התחנה והדלקת נורות החשמל הראשונות בכוח מנועיה היו אירוע משמעותי עבור תושבי העיר. בן ציון דיקובסקי, מנהל המחלקה המסחרית הראשון של החברה, סיפר בזמנו: "כל תל אביב ידעה על האירוע הצפוי ומסביב הייתה התרגשות עצומה. רוטנברג ניגש אל הכפתור, לחץ עליו - ובבת אחת הוארו פנסי הרחובות אלנבי ונחלת בנימין. איזו התרגשות. איזו שמחה. כולנו הרמנו אותו על כפיים ופתחנו בריקודים שנמשכו עד אור הבוקר".
כעבור שנתיים בדיוק, ב־10 ביוני 1925, חנך רוטנברג שתי תחנות נוספות, אחת בטבריה והשנייה בחיפה. בשנת 1926, לפני 100 שנה, הצליח רוטנברג לקבל סוף־סוף את הזיכיון להפקת חשמל באמצעות מי הירדן והירמוך, והחל לתכנן את המפעל הגדול שלו - תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים, שבנייתה הושלמה באביב 1932. גם אותה קיווה רוטנברג לחנוך ב־10 ביוני, אך באותה השנה התאריך "נפל" על חג השבועות ולכן טקס החנוכה הוקדם ביום אחד, ל־9 ביוני.
המבנה ההיסטורי משמש כיום כתחנת משנה מודרנית של חברת החשמל, שבה פועלים שלושה שנאים המספקים זרם לסביבה בהספק של 168 מגוואט. בעתיד הקרוב יתווסף שנאי רביעי שיגדיל את יכולת האספקה באזור. פרויקט השימור של המבנה הולך ומתקדם, צפוי להסתיים בסוף שנת 2027, ויחבר בין המורשת ההיסטורית של המקום לבין צורכי העיר המתפתחת.
