לפני כ-17 שנה עברה כרמית אורן לגור בדירה שהייתה שייכת לסבה ולסבתה בבניין שנבנה בשנות ה-60 בצפון הישן של תל אביב. עם הזמן חלו שינויים במצבה המשפחתי, אבל הדירה נשארה. "הייתי כאן רווקה לבד ואז רווקה עם כלבה, אחר כך נוסף בן זוג, ואז נולדו לנו פה שתי ילדות, היום בנות שש וכמעט עשר", היא מספרת. "היום כולנו מצטופפים בדירה באושר וצוחקים על עצמנו שנעזוב כנראה רק כשיגיעו הדחפורים לפרויקט התמ"א הקרב ובא לבניין".
אורן, בת 45, למדה עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון ועובדת כמעצבת פנים. אחרי שנים בתחום החליטה להצטרף לסדנת הום-סטיילינג של גילי אונגר כדי להעמיק בנושא של הלבשת הבית, ובמסגרת הלימודים שם ערכה שיפוץ קטן בדירה של משפחתה. מכיוון שכאמור הבניין מיועד לתמ"א, היה לה ברור מראש שהתקציב לא יהיה גדול, ומצד שני היא מספרת שהייתה לה תחושה של חופש להתפרע. "השכונה שאנחנו גרים בה עוברת בשנים האחרונות גל של פרויקטי תמ"א", היא מספרת, "והתפתחה מסורת של גרפיטי וציור על בתים שמיועדים להריסה. היו פרויקטים מדהימים, חלקם לא יזומים ואחרים של חוגים לאמנות, וזה נתן לי את הרעיון גם לבית שלי".
ציור עלים במקום טפט
השימוש בחשיבה יצירתית ובתקציב נמוך, בשילוב זיקה אישית עמוקה למשפחה שגרה בדירה לדורותיה, ניכר כבר בדלת הכניסה שכוסתה בתמונות משפחתיות שהודפסו על מגנטים. אבל בניגוד לאסופה המבולגנת של מגנטים שמאפיינת דלתות ומקררים רבים, הפעם הם סודרו במדויק בדוגמת משבצות. הקיר שמסביב לדלת, מספרת אורן, היה ירוק עוד לפני השיפוץ הנוכחי אבל רוענן בשכבת צבע חדשה. את כל צביעת הקירות והרהיטים בבית עשו אורן ובן זוגה בעצמם.
על הקיר הירוק נתלתה מראה שמסתירה חלון שפונה לפיר פנימי – שיטת אוורור אופיינית לבנייה מאותה תקופה. מעל המראה תלויה צלחת סינית שאורן ירשה מסבתה, ומתחתיה ניצבת שידה מעץ ממוחזר שהייתה הקנייה הראשונה שעשתה בכספי עבודתה כמעצבת לפני שנים. לצידה יש שרפרף של הסבתא שנצבע ורופד מחדש. את התמונה משלימה נברשת ברזל שהמעצבת מצאה ברחוב.
ממול לכניסה נמצא המטבח הקטן – מטבח איקאה שאורן בחרה לפני שנים, כשעברה לדירה. במהלך השיפוץ הנוכחי נצבעו הארונות התחתונים שלו בכחול עמוק, ואחת מהמגירות כוסתה בטפט כחול-לבן בתוספת ידית ציפור אדומה. מעל הקרמיקה הירקרקה שכבר הייתה כאן מהשיפוץ הראשון החליטה אורן לצייר בעצמה עלים במקום להשקיע בטפט. כמה מהעלים הושארו בכוונה ריקים והילדות מילאו אותם בדוגמאות. גם שרפרף העץ הצבעוני שעומד במטבח נצבע על ידי הבנות בעזרת אמן. הקורה שמעל החלון נצבעה בכחול דומה לזה של הארונות כדי ליצור מסגרת, וגם המנורה שהייתה כאן עוד קודם נצבעה כדי שתוכל להשתתף בחגיגה. לצד הקיר עומדת שידת עץ קטנה שהייתה שייכת לסבתא ומשמשת לאחסון וגם כשולחן ארוחת בוקר קטן בזכות מדף נפתח. עליה ניצב טוסטר אובן גדול שבגלל היעדר מקום במטבח מתפקד כתנור לכל דבר, ואורן נשבעת שהוא עושה את העבודה היטב, כולל אפייה.
ספריית איקאה שמסווה את המזגן
מימין נמצאת פינת האוכל הקטנה על רקע קיר בצבע חמרה. "שברתי את הראש המון זמן איך להלביש את הקיר הזה", מספרת אורן. "הפריע לי מאוד המזגן שתלוי שם. המיקום שלו מתאים טכנית לקירור הבית אבל מאוד מכוער, והחלטתי שזה הזמן למצוא לו פתרון. הסתרתי אותו על ידי תלייה במאוזן של ספריית עץ של איקאה עם דלתות רשת שמאפשרות לאוויר מהמיזוג לעבור וגם נפתחות ככה שאין בעיה לטפל במזגן כשצריך. בקצה שלה השארתי תא פתוח עם עציץ נשפך שמוסיף כאן ירוק, וניצלתי אותה גם לתלייה של גופי תאורה – השחלתי את החוטים דרך הספרייה כי לא הייתה כאן נקודת חשמל".
גם גופי התאורה עצמם הם דוגמה לחשיבה היצירתית של אורן. היא הרכיבה אותם בעצמה מכבלים צבעוניים שקנתה ומחרוזים שמצאה בבית. אחד מגופי התאורה עשוי מאהיל זכוכית קנוי, והשני הוא פשוט עציץ שהיא חוררה ותלתה הפוך. "אהבתי את המשחק שנוצר ביניהם", היא מסבירה. "גם מבחינת האור עצמו, האהיל מפיץ אור מכל הצדדים והעציץ מאיר רק למטה. בעצם כבר קניתי לשם גופי תאורה אחרים והחלטתי למכור אותם ולהכין את אלה בעצמי במקום".
מתחת לספרייה המאוזנת נצבע הקיר רק עד גובה מסוים שמאפשר להמשיך את הצביעה – הפעם בכתום – גם אל תוך המסדרון שמצידו השני של הקיר, שם התקרה מונמכת. על הקיר נתלה מדף קטנטן עם פסלונים של שלושת הקופים, פרט מתוך אוסף גדול בנושא שהיה שייך לסבתא של אורן ונמצא היום בבית הוריה. "זה גם סוג של מחווה לסבתא שלי, וגם בדקתי את המשמעות המקורית של הקופים האלה, הבנתי שהרעיון הוא להתרחק מרוע ואהבתי את זה".
את שולחן האוכל עצמו הרכיבה אורן מפלטה ורגליים שנקנו בשתי חנויות שונות ולא יקרות וסביבו הציבה זוג כיסאות מביתה של הסבתא השנייה שלה. "צבעתי אותם אבל לא נגעתי בריפוד הצמר הירוק המקורי שהמצב שלו ממש מושלם", היא מספרת. לשני הכיסאות נוסף ספסל שמתאים למגבלות החלל ועליו כרית מבד שהוריה של אורן קנו בטיול ליפן.
ממול ניצבת ספרייה נוספת מאותה סדרה כמו זו שנתלתה מעל המזגן עם דלתות רשת צבועות בכחול ובה ספרים ומזכרות של המשפחה. אורן מספרת שהיא אוהבת במיוחד את פסלון איש הסומו. "נדלקתי עליו כשהייתי בסיבוב קניות עם לקוחות בשוק הפשפשים, ואחרי שהסתיים הפרויקט איתם הם חזרו לשוק וקנו לי אותו כמתנת תודה, ככה שהוא יקר ללבי מאוד".
כורסת הקריאה של סבא מרומניה
בהמשך החלל נמצא הסלון הקטן, הצבעוני ושופע האמנות עם ציורים ממוסגרים של חמישה דורות שונים, מסבא של אורן ועד לבנותיה. יש בו ספה אפורה וגדולה שהייתה כאן קודם, זוג שולחנות קפה צבעוניים וקלים ("שקל להזיז כשרוצים לרקוד בסלון") ופוף עור שהגיע מבית הסבתא עם הכיסאות שליד שולחן האוכל, וכמוהם נשמר במצב מושלם. כורסה נוספת הייתה שייכת לסבים שמהם ירשה אורן את הדירה. "זאת כורסת הקריאה של סבא שלי והיא מהפריטים היחידים שהם הצליחו להביא איתם כשעלו לארץ מרומניה", היא מספרת. "היא עברה לא מעט ריפודים מחדש לאורך השנים, ועכשיו בחרתי לה משבצות צבעוניות ומשמחות". את השטיח המרשים מצאה אורן ברחוב והעבירה לניקוי יסודי לפני שאימצה לביתה.
מעל הכול תלויה מחווה לגוף התאורה האייקוני Zettel'z 5 של המעצב אינגו מאורר בדמות נברשת ברזל עם פתקים צבעוניים על חוטי תיל. הפתקים כאן משלבים שרבוטים של בני הזוג, ציורים של הבנות ודפי אוריגמי מוכנים עם טקסטורות שונות. מעל הנברשת הדביקה אורן קרניז עגול. "בזמן הלימודים במכון הטכנולוגי גרתי בברצלונה במסגרת חילופי סטודנטים", היא מספרת. "שם היה לי קרניז כזה בחדר, ומאז חלמתי שיהיה לי משהו דומה גם בישראל. חשבנו אפילו להדביק כאלה בכל הדירה, אבל כדי להישאר במסגרת התקציב החלטנו בסוף רק על הסלון, ויצא ממש לא יקר".
ויטרינה גדולה מפרידה בין הסלון למרפסת הסגורה הקטנה. "הוויטרינה היא חלק מהבנייה המקורית ויש כמוה בכל דירה בבניין, אבל רק כאן קיימת דוגמת המעוינים הזאת", אומרת אורן. "זה משהו שסבתא שלי הוסיפה, ולא הייתי מסוגלת לוותר עליו, ולכן גם לא הגדלתי את הסלון". מהעבר השני של הוויטרינה נמצאת מרפסת קטנה, מרוצפת בטרצו המקורי של הדירה, בניגוד לפרקט שבו חיפתה אורן את הדירה בשיפוץ הקודם.
בעבר נמשכה המרפסת לאורך כל הדירה, אבל כשהמעצבת נכנסה לדירה היא חילקה אותה לשניים ואת החצי השני חיברה לחדר השינה. אז השאירה דלת מעבר מחדר השינה למרפסת, אבל עם השנים הבינה שאין בה שימוש, ולכן במסגרת השיפוץ הנוכחי הסתירה אותה סופית בצביעה בירוק ובתלייה של רשת עץ לעציצים. רשת העץ גם היא בדוגמת מעוינים שאורן בחרה במיוחד כדי להתכתב עם הוויטרינה, ועליה תלויים כלי קרמיקה שהכינה אמה בעבודת יד.
הקיר שממול זכה לטפט מצויר כמו זה של המטבח, הפעם בדוגמת ציפורים צהובות. היא שאבה השראה משטיח הקיר שתלוי שם והיה שייך לסבתה. את קטע הקיר הקטן הצמוד צבעה בכתום וכך התקבלה פינה טרופית וחמימה.
השראה מיפן וגם מסבתא
החדר האחרון ששופץ בסיבוב הנוכחי הוא חדר ההורים. מיטת העץ של איקאה הייתה כאן קודם, אבל נצבעה בכחול ונוספו לה כריות מושב חדשות שנתלו ונהפכו לראש מיטה בסקאלה צבעונית שמתאימה לחלל. צבע התכלת המעושן גם הוא כבר היה על הקיר, אבל במסגרת השיפוץ המשיכה אותו אורן לקטע הקיר הקטן הסמוך שגובל בחלון הגדול, תזכורת לעברו של החלק במרפסת.
את המיטה ממסגרות זוג מנורות לילה. הגדולה שביניהן תלויה מהתקרה על חוט שנמשך לאורכה והוחלף במסגרת השיפוץ לחוט כתום. השנייה נקנתה במיוחד לפי צבעים שאורן בחרה. היא ניצבת על שידת צד קטנה וייחודית עשויה מערימת ספרים על מעמד נייד למחשב. "יש כאן ספרים שמשמשים כשידה ועליהם גם ספרים לקריאה", מדגישה אורן.
שילוב הצבעים כתום ולבן חוזר גם במעמד לעציץ שניצב בפינת החדר ובמקור שימש כקופסת איפור של אמה של אורן משנות ה-70. מעל המיטה נתלו זוג ציורים גדולים של גבר ואישה שהמעצבת ציירה בעבר והדפיסה על קנבס מחדש. על החלונות נתלו וילונות לבנים ארוכים שהגיעו מדירה שהיא עיצבה לאחרים. "הם לא רצו את הווילון ואני לקחתי אותו, ניקיתי והוספתי חלק ירוק, וככה גם מחזרתי וגם חסכתי הרבה כסף", היא מסבירה.
בחלקו של החדר שקרוב יותר לכניסה ניצבים זה מול זה שולחן עבודה ושידה גדולה שהביא בעלה של אורן כשהשניים עברו לגור ביחד ונהייתה שידת האיפור שלה. על השידה הניחה פלטת זכוכית ומתחתיה בד מיפן בצבעי תכלת, כחול, אדום וזהב שמתאימים לחדר. הבד הזה הוא שנתן את ההשראה לצביעת הקיר שמאחורי השידה, היא מספרת. הקיר צבוע עד לגובה 1.20 מטרים באותו אדום חמרה כמו שזה שבפינת האוכל, ובחלקו העליון יש טפט מצויר נוסף של מניפות יפניות בטוש זהב.
המראה שתלויה במרכזו היא מראת איפור שהייתה בחדר עוד מימי הסבתא ושימשה גם אותה. היא משתלבת להפליא עם השידה שהביא בן הזוג, הבד מיפן והצביעה הייחודית של אורן ומסיימת את הסיפור של דירה שכולה יצירתיות, צבע וגם כבוד למסורת.
