לפני כשנתיים עמדו בני זוג לפני בנייה של בית בהרחבה בקיבוץ מענית. הם קיבלו כמה אפשרויות של טיפוסי בתים לבחירה ובחרו באחד מהם – בית בן שישה חדרים שיענה על הצורך שלהם בחדר פרטי לכל אחד משלושת ילדיהם וכן חדר עבודה עבור בת הזוג שעובדת חלק מהזמן מהבית. נוסף לכך היה להם חשוב לכלול בתכנון מטבח גדול במיוחד, משום שבן הזוג, רוני ארבל, הוא שף שמארח סדנאות בבית. לצורך התאמת עיצוב הפנים לטעמם הם פנו אל המעצבת דנה נבו כדי שתעזור להם להכניס צבעוניות ואופי.
מטבח שמתאים לסדנאות בישול
דלת הכניסה לבית ממוקמת בדיוק במרכז הקיר החזיתי הארוך ומחלקת את החלל לשניים. מצד שמאל שלה נמצא ארון כניסה צבוע שמנת עם מקום למעילים, נעליים ותיקים, שמהעבר השני שלו הופך לחלק מארונות המטבח. החלל המרכזי מאופיין בתקרות גבוהות עם קורות עץ והוא מלא אור ומרוצף בריצוף אפור סטנדרטי שהוצע על ידי הקבלן ונבחר כדי לא לחרוג מהתקציב.
משמאל נמצא מטבח גדול עם ארונות מפורניר אלון מבוקע בגוון אגוז ומשטחי עבודה מפורצלן בהיר של אבן קיסר. פאה אחת של המטבח, שממוקמת מתחת למדרגות העולות לקומה העליונה ולכן בנויה בקווים אלכסוניים, נצבעה בגוון כתום־חמרה עז שמכסה את הארונות והקיר כאחד. "היה חשוב שיהיו כאן הרבה שטחי עבודה לבעל הבית וגם שיהיה הרבה אחסון ייעודי שיעזור לבני המשפחה לשמור על הסדר. למשל, בקיר הכתום יש חלק של הארון שמיועד במיוחד לקרשי החיתוך הגדולים – הכול מפורט ממש ברמה כזאת", מסבירה נבו.
במרכז המטבח ניצב שולחן אוכל גדול מאוד מעץ מלא בצבע דומה לזה של ארונות המטבח ומסביבו ניצבים 12 כיסאות שנקנו באיקאה. השולחן הגדול והפתוח תמיד, מסבירה נבו, לא נבחר בגלל הסדנאות של בעל הבית אלא משום שבת זוגו היא ילידת הקיבוץ והמשפחה המורחבת שלה עדיין מתגוררת בו ומרבה להתארח אצלם. "בהרבה ערבים רגילים יש פה 12 אנשים לארוחה", היא מספרת.
החלק השני של החלל המרכזי מוקדש לסלון הגדול שיש בו ספה ארוכה במיוחד שנקנתה באחת החנויות ברחוב הרצל בתל אביב, לצד שטיח וינטג' רחב ידיים (יותר מארבעה מטרים אורכו), שנבו מספרת שחיפשו במשך זמן ארוך עד שמצאו את האחד. שאר הריהוט משלב פריטים יוקרתיים ועממיים לכדי תמהיל מעניין: כורסאות העור והשרפרפים הכחולים נקנו באיקאה, ואילו שולחנות הסלון השחורים נרכשו בטולמנ'ס דוט. חלק מהתמונות הגיעו עם בני הזוג מביתם הקודם ואחרות נקנו בשוק הפשפשים ובמקומות שונים, ועל הקיר לצידן נתלו מנורות שהוזמנו מעלי אקספרס.
מזנון ארוך מאוד וכהה נבנה במיוחד עבור הקיר הקדמי של הבית, כשבקצה שלו תוכננה הנמכה שהופכת בצירוף מזרן מרופד בבד שנקנה בחנות דנדו לפינת זולה קטנה לצד החלון. "זו הפינה של הבית", אומרת המעצבת, "כאן יושבים ומסתכלים החוצה אל הגינה שתכננו עם ייעוץ נוף של דרור גולן. בחרנו את הצמחייה לפי מה שרואים מהחלון בכל חדר בבית".
מסדרון שימושי וממ"ד פרחוני
קומת הכניסה ממשיכה לחלל מעבר רחב בהרבה ממסדרון רגיל שממנו עולות מדרגות לקומה העליונה – קומת חדרי הילדים. בחלל שנוצר בנישה מתחת למדרגות נבנתה פינת מחשב קטנה לילדים. את הפינה מרכיבים שטיח וינטג', שולחן קטן משוק הפשפשים, מנורה שנמצאה במרקטפלייס בפייסבוק ומראה שהגיעה מקבוצת מכירה של וינטג' בפייסבוק, כך שנוצר חלל נעים וביתי שאין בו כלל תחושה של מסדרון. שלוש דלתות יוצאות מהמסדרון הרחב – לחדר השינה של ההורים, לממ"ד שמשמש כחדר עבודה לבעלת הבית ולשירותי האורחים וחדר הכביסה.
בתכנון המקורי, מסבירה נבו, דלת הובילה משירותי האורחים לחדר הכביסה, אבל היא החליטה לבטל את ההפרדה הזאת כדי שהחלל כולו יוצף באור טבעי שמספקת דלת הזכוכית החלבית המובילה מקצה החדר הזה אל החצר. יש בחדר ארון גדול מאוד לאחסון כל חומרי הניקיון של הבית, המגבות וסלי הכביסה, משטח לקיפול וארון כיור מברזל שחור בשירותים.
"אין בבית כמעט בכלל קירות ממש לבנים, אבל בממ"ד זה היה לי חשוב במיוחד", מספרת נבו. "ממ"ד לבן נראה כמו מקלט. לכן בחרנו כאן טפט לחלק מהקירות והדבקנו אותו גם על הדלת. את הקירות האחרים צבענו בירוק־אפור". החדר משמש גם כחדר אורחים, ולכן הציבו בו ספה נפתחת לצד ספרייה אדומה שנקנתה בטולמנ'ס וארון גדול שמכיל בגדים וגם עוד מוצרי מזון וכלי בישול שנחוצים לעבודתו של האב.
ירקרק בהשראת הקיבוץ
בחדר ההורים, מספרת נבו, ניתנה לבני הזוג בשלב התכנון הבחירה בין קיר ובו חלון אחד ובין קיר ובו שני חלונות גבוהים וצרים משני הצדדים. הם בחרו באפשרות של שני החלונות, כדי להכניס כמה שיותר ירוק פנימה. את המיטה הם הציבו בין שני החלונות והתאימו את גובה שידות הצד למרווח הנמוך שנותר מתחת לחלונות. הקירות נצבעו בירוק זית בהיר וכמוהם גם הארון הגדול שמכסה את אחד הקירות. מול המיטה הוצבה שידת מגירות מאיקאה לתוספת אחסון, על הקירות נתלו עבודות אמנות ואת התמונה משלים טקסטיל – שטיח וינטג' ומצעים שממשיכים את הצבעוניות משובבת הלב שנבחרה לחדר.
אותה צבעוניות ממשיכה גם לחדר הרחצה הצמוד שיש בו שידת כיור בצבע ירוק זית כהה עם משטח בצבע חלודה. בדלת הארון שמסתירה את סל הכביסה נעשה חירוץ לאוורור במראה מעניין של עלים, בדומה לזר עלי דפנה. את הקירות מחפים אריחים עם טקסטורה מהמבחר הסטנדרטי שהוצע על ידי הקבלן. "בדרך כלל אני לא אוהבת אריחים עם טקסטורה, אבל כאן זה התאים בעיניי ויצר מראה שמזכיר קצת בטון מחורץ", אומרת נבו. קיר אחד שנצבע בירוק זית כמו זה של חדר השינה מעמיק עוד את תחושת ההמשכיות והקשר בין שני החללים וגם את החיבור לטבע הקיבוצי שמקיף את הבית ונשקף מחלונותיו.
