לפני כשבועיים פרסם ארגון אדריכלים פרו־פלסטיני מכתב פומבי שבו הוא קורא למכון המלכותי לאדריכלים בבריטניה (RIBA) להוביל מהלך יוצא דופן: לדרוש את השעיית ישראל מהאיגוד האדריכלי הבינלאומי (UIA) ולגנות את מעשיה ברצועת עזה. מדובר ביוזמה חריגה, שלא נרשמה כמותה בעבר בתחום האדריכלות, והיא מצטרפת לשורת צעדים דיפלומטיים ותרבותיים שנעשו בשנתיים האחרונות בזירה הבינלאומית, בניסיון להפעיל לחץ פוליטי על ישראל. עם זאת, למרות גובה הלהבות, הסיכוי שהמהלך אכן יביא להשעיה רשמית של ישראל מהאיגוד נראה בשלב זה קלוש. אז מה בכל זאת עומד מאחורי היוזמה הזאת, מי תומך בה, והאם היא עלולה לסמן מגמה חדשה שבה גם הקהילה האדריכלית העולמית נרתמת לשיח הפוליטי?
המכתב הופנה כאמור אל המכון המלכותי לאדריכלים בריטים (RIBA), אחד הגופים הבולטים והמשפיעים באיגוד האדריכלים הבינלאומי, הרבה מעבר לגבולות בריטניה. הכותבים, פעילים פרו־פלסטינים, טוענים כי לנוכח מה שהם רואים כהרס שיטתי ונרחב של מרקמים עירוניים ומבני ציבור בעזה - אין זה ראוי שישראל תמשיך להחזיק במעמד של חברה לגיטימית בקהילה המקצועית הבינלאומית. לדבריהם, שתיקה מצד גופים כמו RIBA מהווה שותפות לנעשה. לפיכך, הם קוראים לארגון הבריטי לגנות את פעולות ישראל באופן פומבי ולנקוט צעד מעשי ומשמעותי יותר: לפעול במישור הדיפלומטי מול איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA) להשעיית איגוד האדריכלים הישראלי מחברותו. מדובר בדרישה תקדימית, שנועדה לא רק לסמן עמדה מוסרית אלא גם להפעיל לחץ של ממש באמצעות הכלים המקצועיים והסמליים של עולם האדריכלות.
"פשע אדריכלי ועירוני"
במכתב הפומבי שפרסמו חברי הארגון הם הציגו שורת דרישות עיקריות: לגנות בפומבי את הרס הבתים, הערים, התשתיות והמורשת הפלסטינית; להשעות את ישראל מהאיגוד הבינלאומי לאדריכלות; לאמץ חרם על חברות ועל מוסדות בריטיים המעורבים בתכנון או בעיצוב של פרויקטים בשטחים שנכבשו באופן לא חוקי בגדה המערבית; לקדם תוכניות לשיקום עזה בהובלת גורמים פלסטיניים וארגונים בינלאומיים; ולהימנע ממימון או שיתופי פעולה עם מוסדות ישראליים. "במשך 18 החודשים האחרונים עזה סבלה מאחת התקיפות הצבאיות ההרסניות ביותר בהיסטוריה המודרנית - ערים שלמות הפכו להריסות, חיים שלמים נהרסו או נעקרו. בתים, בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, אתרי מורשת ותשתיות בסיסיות - כולם נמחקו באופן שיטתי ומכוון. זו לא רק טרגדיה אנושית - זהו פשע אדריכלי ועירוני. הגיע הזמן לנקוט עמדה ברורה", נכתב במכתב.
מי שעומד מאחורי היוזמה להדחת ישראל מהאיגוד הבינלאומי לאדריכלים הוא ארגון בריטי בשם "אדריכלים למען עזה" (Architects for Gaza), שהוקם בדצמבר 2023 – כחודשיים לאחר מתקפת 7 באוקטובר. הארגון מגדיר את עצמו כ"רשת עולמית של אדריכלים, מעצבים ואנשי סביבה הפועלים נגד הרס אנושי ואקולוגי בעזה", ופועל במרחב שבין אקטיביזם פוליטי לשיח תכנוני. על המכתב חתמו כ־670 אנשי מקצוע - אדריכלים, מעצבים ומתכנני ערים, רובם ממוצא ערבי שפועלים בעיקר בבריטניה. יש לציין כי במכתב לא נכתב אף לא משפט אחד על ההרס הנרחב שביצעו מחבלי חמאס בעשרות יישובים, מושבים וקיבוצים בדרום ישראל במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית.
מגמה מדאיגה שנמשכת כבר שנים
"אנחנו כמובן מודעים למכתב הזה", מציינת בריאיון האדריכלית אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים בישראל. "זו לא הפעם הראשונה שגורמים פוליטיים מנסים להפוך את איגוד האדריכלות הבינלאומי לכלי ניגוח. זה מסוכן למקצוע ומסוכן לעתיד השיח הבינלאומי. אבל לצערי, זו לא הפתעה, זו מגמה מדאיגה שממשיכה כבר שנים, שבה משתמשים באדריכלות ככלי פוליטי. אבל צריך לומר את זה בצורה ברורה: ניסיון להדיר אדריכלים ישראלים מהאיגוד הבינלאומי לא יקרב שלום ולא יביא צדק - הוא רק יעמיק את השסעים, יפגע בשיתוף פעולה מקצועי וינתק את מה שאדריכלות אמורה לייצג: חיבור בין אנשים, יצירת תקווה ובנייה גם במקומות הכי קשים".
יו"ר התאחדות האדריכלים, אורנה אנג'לצילום: יובל חןאיגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA) הוא גוף בין־מדינתי רחב היקף, המאחד תחתיו יותר מ־3.5 מיליון אדריכלים מ־115 מדינות, רבות מהן אינן תומכות במדיניות של חרמות ואינן ממהרות לנקוט עמדה פוליטית ברורה כלפי סכסוכים בינלאומיים. השעיה של מדינה החברות באיגוד מסוג זה אינה עניין פשוט, היא דורשת רוב משמעותי מבין המדינות החברות ולעתים אף קונצנזוס - מהלך נדיר ומורכב במיוחד כשמדובר במדינה כמו ישראל, שלה נציגות ותיקה, פעילה ורציפה באיגוד.
אם ישראל אכן תושעה מחברותה באיגוד, ההשלכות יהיו בעיקר סמליות ותדמיתיות. לא מדובר באיגוד עם יכולת לפגוע בפועל בזכויות מקצועיות של אדריכלים ישראלים, אלא בגוף המאגד ועורך כנסים, תערוכות ופורומים של שיח מקצועי עולמי. עם זאת, השעיה עלולה לבודד את ענף האדריכלות הישראלית מזירות בינלאומיות, לצמצם שיתופי פעולה בין מוסדות חינוך ופרקטיקה מקצועית ולשלוח מסר פוליטי קשה על תפיסת עולמם של אדריכלים ישראלים, גם כאלה המתנגדים למדיניות הממשלה.
אך נכון להיום לא דווח על כל יוזמה רשמית מצד RIBA או כל גוף אחר, שמובילה להעלאת הסוגיה הזו לדיון בפורומים של האיגוד, ומכאן שגם אם המכתב עורר הד תקשורתי, הוא טרם תורגם למהלך מוסדי בפועל. כלומר, בשלב זה מדובר רק במחאה, אבל לא ביוזמה שכבר קיבלה תוקף פורמלי, ובמציאות המצב הוא הפוך. רק לפני עשרה ימים, בשבוע שבו החלה המלחמה עם איראן, התקיים כנס של האיגוד הבינלאומי בסלוניקי שבו ייצגה את ישראל האדריכלית עדנה לנגנטל. במסגרת הכנס, הוצגה פעילות של התאחדות האדריכלים הישראלית ונדונו כמה שיתופי פעולה עתידיים של האזור.
על כך אומרת אנג'ל לסיכום: "ההתאחדות הישראלית לא רודפת אחרי כל יוזמת חרם פוליטית כזו או אחרת - אנחנו עסוקים בעבודה האמיתית: קידום תכנון אחראי, עידוד מקצועיות ושמירה על קשרים בינלאומיים בוני גשרים, גם בתקופה המורכבת הזו. אני מזכירה לכולם - כשיגיע שלב השיקום, גם בעזה וגם בצפון ישראל, מי שישבו סביב השולחן יהיו אדריכלים, מהנדסים ומתכננים - לא סיסמאות ולא חרמות. מי שמחליש את שיתוף הפעולה המקצועי היום, פוגע ביכולת של כולנו לתקן את מה שהמלחמות הורסות".
