פעם השאלות הראשונות שהיינו שואלים כשחיפשנו דירה או בית הייתה אם יש מרפסת, חניה פרטית או מחסן וגם כמה כיווני אוויר יש. היום ברור שהדבר הראשון שנבדוק הוא אם יש בנכס ממ"ד תקין. בימים אלה, עשרות אלפי משפחות נאלצות לרוץ למקלטים ציבוריים בהישמע האזעקה, והביקוש להוספת מיגון או ממ"ד עולה. בדקנו מה אפשר לעשות בטווח זמן קצר, מה זה מצריך מבחינת אישורים וכמה זה עולה.
אלירוי שטריט, מנכ"ל ב.פ.י אור מארין, חברה לעבודות בנייה, מסביר כי "ממ"ד אפשר להוסיף לכל בית קרקע פרטי או מבנה צמוד קרקע מוסדי. בבית של עד שתי קומות, אפשר לעשות זאת בתהליך מקוצר - תוך שבועיים אפשר לקבל היתר מפיקוד העורף. במבנה מעל לשתי קומות - זה עובר דרך הרשויות וזה לוקח יותר זמן, אפילו כמה חודשים. בכל מהלך, צריך לפנות במקביל אל פיקוד העורף וגם אל הרשות שבה גרים".
איך בוחרים איש מקצוע מוסמך להוספת ממ"ד תקני?
"צריך להבחין בין שתי דרכים לבניית ממ"ד. אפשרות אחת היא ממ"ד נייד - הוא נבנה במפעל ומכניסים אותו מבחוץ עם מנוף אחרי ההובלה. העלות נמוכה יותר, הזמן קצר יותר, וזה לוקח בדרך כלל בין 10 ל־14 ימים מרגע ההזמנה. אם יש לחברה המייצרת ממ"ד במלאי - הרי שאפשר גם תוך יומיים לקבל אותו. באתר פיקוד העורף אפשר למצוא רשימה של חברות מורשות לעשות זאת. כשבונים ממ"ד נייח, הבנייה היא בתוך הבית והיא ארוכה יותר, זה יכול לקחת גם חודש, וצריך לוודא שהקבלן מורשה לביצוע העבודה. לדעתי המלצות אישיות זה שם המשחק. לשמוע לקוחות מרוצים ולהחליט על הספק שלך לממ"ד".
לדבריו, יתרון נוסף על פרק הזמן הקצר הוא שהמשפחה לא צריכה לצאת מהבית בזמן ההרכבה. "בממ"דים ניידים אנחנו בונים את הממ"ד במפעל ומוסיפים אותו לבית", אומר שטריט. "יש יום אחד של החיבור ושל עבודה. בממ"דים נייחים - צריך יום או יומיים בתוך בית הלקוח, אבל גם במקרה הזה, המשפחה נשארת בבית והעבודה ה'מלוכלכת' נעשית בחוץ, בחצר".
מה העלויות של בניית הממ"ד?
"ממ"ד נייח עולה 180,000 שקל כולל מע"מ וממ"ד נייד עולה 140,000 שקל כולל מע"מ".
גרים בבניין דירות בלי ממ"ד? הפתרון מורכב אבל קיים
לגבי בנייני מגורים – התמונה מורכבת יותר, כפי אומר שטריט. "בבניינים יש פרוצדורה שמצריכה להשיג אישור מהרשות, חתימה של הדיירים בבניין וכל הדירות צריכות להוסיף ממ"ד בו-זמנית. זה לא מהלך בודד של דירה או של כמה דירות. היום זה פחות ופחות מקובל כי בניינים כאלה הולכים לתהליך של תמ"א או התחדשות עירונית. במוסדות ציבור או חינוך, התהליך של ההוספה פשוט. אם יש גישה אפשר לספק ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי, מבד"ל), וזה מה שעשינו רוב ימות המלחמה", הוא מסביר.
רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון, מצטרף לדברי שטריט ומסביר כי מבחינה טכנית, בכל בית פרטי על קרקע, בהנחה שיש מקום בחצר, אפשר להציב ממ"ד תקני יביל. "זה פתרון שמתאים לבתים פרטיים ודירות צמודות קרקע. בבניינים משותפים הפתרון הוא מגדל ממ"דים שנבנה בדרך כלל בהסכמת כל הדיירים. אי אפשר להוסיף ממ"ד בבנייה רגילה בבית משותף בקומה שאינה קומת קרקע. הוספת ממ"ד בבנייה רגילה הוא תהליך ארוך שאורך הרבה זמן. כמו כן, שלב ההסכמות של כל הדיירים ארוך אף הוא, בעוד שהוספת ממ"ד יביל בבית פרטי היא החלטה מהירה של בעלי בית אחד בלבד", מסביר נאור. "אפשר לספק ממ"ד יביל \ נייד מוכן עם משאית ומנוף תוך 60-30 יום, תלוי בעומס במפעל".
אז אם גרים בבניין בלי ממ"ד – אין מה לעשות כרגע?
"יש. בדירות משותפות שבהן אי אפשר להוסיף ממ"ד ניתן לבצע שיפור מיגון חדר קיים במערכת מאושרת פיקוד העורף בתהליך עבודה של 14-7 ימים".
מה המשמעות של מיגון בחדר קיים?
"משדרגים חדר קיים בדירה לחדר ממוגן בטכנולוגיה מתקדמת שנבחנה ואושרה על ידי פיקוד העורף, כולל החלפה של דלת וחלון ממוגנים. המיגונים המשמשים לשיפור מיגון חדר קיים נבחנו לאיומים שאנו חווים כרגע במדינת ישראל ואושרו על ידי פיקוד העורף. המשפחה לא צריכה לצאת מהבית. הפועלים מטפלים בחדר שנבחר להיות מוסב לממ"ד תוך הפרעה מינימלית לבעלי הבית. בפועל ממגנים את הקירות ומחליפים את הדלת והחלון לממוגנים ותקניים". עם זאת, יש לציין שיש בעלי מקצוע אחרים שטוענים כי הסבת חדר רגיל לממ"ד אמנם מאושרת בפיקוד העורף, אך לא בטוח שהיא מספיקה נוכח האיומים המסיביים של מלחמת איראן. עוד מוקדם לקבוע שכן הפתרון עוד לא עמד במבחן המציאות.
כמה עולים המיגונים השונים?
"אצלנו ממ"ד נייד עולה 113,000 שקל פלוס הובלה. מיגוניות עולות 59,000 שקל כולל הובלה. שיפור מיגון חדר קיים עולה 140,000-100,000 שקל לחדר רגיל. המחיר נקבע בהתאם לגודל, לצרכים האישיים ובחינה אם צריך למגן גם את התקרה אם אינה עשויה בטון".
נאור מוסיף: "שיפור מיגון של חדר קיים באמצעות מערכת מוכרת ומאושרת על ידי פיקוד העורף לא נחשב לשינוי מהותי בתכנון הבניין, כיוון שהוא מבוצע בתוך הדירה בלבד ולמעשה מהווה שיפוץ פנימי. אין חובה לקבל את אישור הדיירים או הוועד, אלא אם יש חריגה מהדירה או שינוי בחלקים המשותפים".
הליך מזורז כבר קיים
"בעיקרון כבר משנת 2017 אושרו תקנות של הליך מזורז לקבלת היתר לבניית ממ"דים", אומרת הילה רווח, עורכת דין בתחום התכנון והבנייה ולשעבר היועצת המשפטית לעיריית אשקלון. "היו רשויות שראו את הצורך אפילו לפני כניסת התקנות לתוקף והקלו באופן משמעותי את ההליך לקבלת היתר בנייה. במהלך שנת 2023 ובעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' נחשפה המציאות הקשה שלרבים מאזרחי ישראל אין מרחב מוגן תקני, ולאור כך פורסמה הוראת שעה במסגרת תקנות התכנון והבנייה - פטור מהיתר. המהלך איפשר החל מ־26 באוקטובר 2023 להקים ממ"ד ללא צורך בהיתר בנייה מאת הוועדות אלא רק באישור מראש של פיקוד העורף, וזה לבתים צמודי קרקע בבנייה נמוכה ולמבנה עד שתי קומות מעל פני הקרקע. לאחרונה פורסם כי לאור המצב המלחמתי המתמשך, הוראת השעה הוארכה בשנה נוספת עד לתאריך 26 באוקטובר 2025 ותוארך שוב, לאור מבצע 'עם כלביא' עד לתאריך 26 באוקטובר 2026".
עו"ד הילה רווחצילום: אור קוזולהרווח מספרת כי עם הזמן, נוספו עוד הקלות לבניית ממ"דים: "וזאת גם כשמדובר על בנייה שלא תואמת את התוכנית החלה על המגרש, למשל, בנייה מעבר לקווי בניין ועל מגרש שיש לו גם חריגות בנייה. יחד עם זאת, הניסיון שלנו מלמד כי הגם אם נבנה ממ"ד שלא בהתאם להוראת השעה ולא ניתן אישור פיקוד העורף, הרשויות בדרך כלל נותנות התראה ומאפשרות אישור בדיעבד. בסופו של דבר, כיום, החסם העיקרי לא נוגע לאישורים הגורמים המוסמכים, אלא לעלויות הגבוהות בהקמת הממ"ד".
