בבניין מגורים במרכז תל אביב נמצאת מרפסת שנראית כאילו יצאה היישר מהג'ונגלים של האמזונס. קיר המרפסת מכוסה בצמחייה עשירה, צבעונית ופרחונית, ויוצר תחושה שהטבע החליט לפרוץ אל תוך העיר ולהתפרס לגובה. מרשים לא פחות לגלות למי שייכת המרפסת הירוקה הפראית: יוכבד בת ה-92 המתגוררת בשכונת צהלה וביקשה לשדרג את איכות חייה אחרי 12 שנה שבהן היא גרה בדירה.
"היא רצתה להרגיש כמו בג'ונגל – לקום כל בוקר, לשתות את הקפה שלה מול הצמחייה וליהנות מהחיים", מספר אבי אבימלך, האיש שהופך קירות בטון במרפסות ליצירות אמנות ירוקות. "עיצבתי לה במרפסת קיר ירוק ומרשים עם תאורת גן שבלילה נראית כמו גן אירועים. יש לה נכדים ונינים והיא נוהגת לארח הרבה בבית לארוחות משפחתיות. המרפסת שלה צרה, ומול פינת האוכל יש חלון בלגי גדול שצופה למרפסת ככה שהאורחים נהנים להסתכל על המרפסת. הם אמרו לה שהקיר זאת פיסת אמנות. היא סיפרה לי שהיא נוהגת לשבת מול הקיר הזה בחמש בבוקר, עושה התעמלות, אוכלת ארוחת בוקר מול הצמחים ואז ממשיכה את היום שלה".
המרפסת של יוכבד בתל אביב
(אבי אבימלך)
מצייר בצמחים
"אני מתייחס לקיר במרפסת כמו קנבס לציור", מספר אבימלך, בעל חברת פלורה – עיצוב מרפסות וקירות ירוקים. "אני פשוט מצייר בצמחים. ממש ככה. קודם אני מסיים את התשתית, אחר כך מצייר עם גיר על הקיר את הצורות הרצויות בתנועות סיבוביות, ובשלב הסופי שותל צמחים שמתאימים לעיצוב – כמו שאמן בוחר צבעים מהפלטה ליצירה".
אבימלך, בוגר לימודי אדריכלות נוף במכללת רופין, החל את דרכו בעיצוב גינות פרטיות, אבל במהלך השנים, בעיקר עם תנופת הבנייה של המגדלים בערים, הוא הבין שהעתיד נמצא דווקא למעלה ולא על הקרקע. "הרבה אנשים חיים היום בדירה עם מרפסת, והבנתי את הצורך בעיצוב מרפסות", הוא מסביר. "כבר כשהקמתי את העסק היה לי הג'וק של הקירות הירוקים, והתחלתי לשתול קירות ירוקים בבית. עשיתי כל מיני ניסויים – קיר ירוק מעץ עם רשתות, קיר ירוק עם ברזלים. ממש שיחקתי עם זה".
המפנה בגישה שלו חל במהלך טיול במדריד, שם הוא נחשף לעבודות של פטריק בלאנק – בוטנאי צרפתי, שבהשפעת חיבתו לג'ונגלים הגה ויזם את הגינון האנכי הבנוי ונחשב "אבי הקירות הירוקים המודרניים". אלה קירות מלאי צמחייה ופרחים על גבי בניינים ומשטחים שונים בפנים ובחוץ, שמתנשאים לגובה. הקירות הירוקים של בלאנק זכו להכרה בכל העולם והם מקשטים בנייני משרדים, בתי מלון, בתי דירות, מסעדות ועוד. "כשראיתי את הקירות האלה במדריד, ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אין לזה קורס בארץ, אז למדתי לבד, דרך ניסוי וטעייה, עד שפיתחתי שיטה שמתאימה לאקלים פה ולצרכים של לקוחות מקומיים", אומר אבימלך.
על מה מתבססת השיטה של הקירות הירוקים?
"הצמחים לא נטועים באדמה, אלא בתוך בדים נושמים, בלי קרקע בכלל. אחרי שבונים על הקיר תשתית מברזלים ו-PVC, מתקינים שלושה בדים נושמים, ואז שותלים את הצמח בתוך הבדים האלה. התוצאה מרשימה מאוד ואני בין היחידים שמתמחים בזה בישראל".
לדבריו, הקירות הירוקים דורשים רמת דיוק מרבית. "זה לא גינון רגיל – זו מערכת עדינה שדורשת הבנה בהידרופוניקה, במליחות ובצרכים הספציפיים של צמחים במבנה אנכי. צריך להבין שהצמחים מקבלים מים דרך הבד הנושם, והבדים הנושמים חייבים להיות לחים כל הזמן. יש מערכת השקיה ודישון שמופעלת אוטומטית, ואני שולט עליה מרחוק. המערכת משקה את הבדים 4-3 פעמים ביום, בהתאם לעונה. החשיבות של הלחות משפיעה גם על המיקום של הצמחים. אי אפשר לשתול צמח לא מתאים במקום הלא נכון. צמחים שלא עמידים למליחות, למשל, חייבים להיות למעלה. כל פרט חשוב", הוא מסביר.
מה שמפתיע הוא שלמרות התחכום של הקירות הירוקים, התחזוקה השוטפת של הלקוח כמעט אפסית. "אני מתקין את המערכת כך שהכול קורה לבד – מים, דשן, בקרה. הלקוח צריך רק ליהנות, אולי לגזום קצת מדי פעם, וזהו. אני לא משאיר לקוח להתמודד עם הטיפוח בעצמו. אחרי ההתקנה והעיצוב אני מגיע בכל חודש-חודשיים לבדיקה ולתחזוקה, תלוי בעונה, ואם הלקוח מבקש, אני מוסיף צמחים. חשוב לי שהקיר לא רק ישרוד אלא ישגשג".
למי מתאים קיר ירוק במרפסת?
"רוב המרפסות בישראל מתאימות. קירות ירוקים יכולים להיות גם בצל מלא וגם בשמש מלאה כל היום. יצרתי קירות ירוקים מעל בריכה שחשופה כל היום לשמש וגם קירות ירוקים בקומה גבוהה עם רוח ושאין בה שמש כלל. אני מתכנן לפי תנאי השטח, התאורה והרצונות של הלקוח. כיום בונים מרפסות קטנות בגודל של 15-10 מ"ר, ואם מניחים בהן אדניות הן תופסות את המקום של המרפסת. אז היתרון של הקירות הירוקים הוא שאפשר ליהנות מהצמחייה וליהנות מגינה בלי לתפוס מקום".
אבימלך מוסיף לסיום: "צריך להסתכל על קיר ירוק כמו על יצירת אמנות. את לא באמת יודעת מה תקבלי בסוף, ואת צריכה לתת אמון באמן. כשאני מגיע ללקוח, אני מנסה להבין ממנו מה הוא היה רוצה לחוות כשהוא יוצא למרפסת, ואני משתדל להגשים את החלום שלו".
