איך הופכים דירה לבית? מה הפריט הכי אהוב בחלל? "כאן גרים" הוא מדור שמציע הצצה לדירות אורבניות יפהפיות, עם טאץ' ייחודי שלא רואים בכל יום וסיפורים מרגשים. הדירות יכולות להיות מפוארות ומהודרות או קטנות ושכורות – כל עוד האנשים שגרים בהן הם המעצבים העיקריים.
כאן גרים בטירה ארבעה שותפים
העיסוק: יואב – מנהל מוצר בהייטק וסופר, עומר – קבלן, מייסד ובעלים של חברת אומגה, סתיה – מעצבת אופנה, עידו – מוזיקאי ומתופף בהרכב "קדמון" (שגם מופיעים בבארבי ב-22.3).
המיקום: שדרות ירושלים, יפו
השטח: 150 מ"ר
הוותק: שנה
הסטטוס: שכירות
דירת 4 שותפים ביפו, מדור כאן גרים
(צילום: נועם רון)
עומר וסתיה הם בני דודים שגדלו עם יואב באותו מושב, הכירו את עידו דרך יואב, שהיה בעבר שותפו לדירה, וכך כולם נהיו חברים טובים שהחליטו לחפש יחד דירה. את הדירה היפואית שלהם מצא יואב בפייסבוק, כשהיא הייתה במצב נוראי, אבל "עם אנרגיה מדהימה", כפי שהם מעידים. הם החליטו לקחת את החורבה ולהפוך אותה לטירה ממש במו ידיהם. במשך שלושה חודשים, תוך כדי שגרת חיים מלאה של ארבעתם, הם שיפצו בעצמם, ליקטו ובנו רהיטים עד שנהפכה לבית. אחד כזה שיש בו נשמה, שמרחיב את הלב ומבטא שותפות יפהפייה.
מדובר בבניין בסגנון עות'מאני יפואי קלאסי, שנבנה לפני כמעט מאה שנה, ב-1932. האלמנטים האופייניים בולטים בחלל הדירה – החלונות הגבוהים המקושטים בוויטראז'ים צבעוניים ובסורגי ברזל, התקרות הגבוהות, המרצפות המצוירות, והתוכנית המסודרת סביב החלל המרכזי, שממנו יוצאים חדרי מגורים זהים וסימטריים.
"בערב הסילבסטר הקודם, לכבוד חנוכת הבית, עשינו מסיבה מטורפת בדירה בחסות 'הטירה'", מספרת סתיה. "אנחנו חיים בסרט ובו אנחנו מלכים ומלכות שחיים בטירה יפואית, ובעקבות ההצלחה המטורפת של הערב הזה והאנרגיה שנוצרה, הקמנו ליין מסיבות טראנס בוטיקי בשם 'הטירה'. היצירה המשותפת של הבית גרמה לנו לרצות ליצור עוד, כל אחד בחייו הפרטיים וגם כולנו ביחד. החיבור בינינו הוא אחר, הוא כוח מניע, דוחף ומעצים. אנחנו הרבה מעבר לשותפים, אנחנו משפחה, קהילה קטנה".
הסלון
"רוב הזמן הסלון נמצא בחלל המרכזי, אבל הכול מאוד דינמי אצלנו ואנחנו מחליפים מיקומים לפעמים", מספר יואב. "לאבא של עומר יש חברה בשם Washwashi שמייצרת פינות זוּלה בהתאמה אישית, ואצלו יצרנו את הספה. סתיה בחרה את הצבעים, שעובדים עם הרצפה ומתאימים לחלל". סתיה: "את עץ הזית אני ועומר קנינו במנסרת עצים, משם הבאנו מלא עצים מיוחדים ויפים שמיקמנו בחלל באופן אינטואיטיבי לגמרי".
עומר: "השנדליר היה הדבר הראשון שתלינו, מצאנו אותו במשק של סבא וסבתא שלי ושל סתיה. יש להם מלא מחסנים עם ציוד ורהיטים עתיקים שמהם ליקטנו דברים הביתה. היה לנו ברור שיהיה פה שנדליר, אין טירה בלי שנדליר".
פינת האוכל
"רצינו לפה שולחן אוכל ענק ולא הצלחנו למצוא", מספרת סתיה. "סיפרתי על הטירה ועל פינת האוכל הריקה לחברת משפחה שאמרה לי שיש לה בדיוק את מה שאני מחפשת, והראתה לי את השולחן המושלם הזה. היא סיפרה איך חלמה שהשולחן יהיה מרכז הבית שלה, מקום של משפחה ואיחוד. לאחר שהתגרשה היא לא יכלה להיפרד ממנו, אבל כשהכירה אותי, הבינה שהוא שייך לבית שלנו. עכשיו הוא אכן נעשה מרכז חיינו, וזה מרגש ברמות. את הכיסאות מצאתי ברחוב וצבעתי, ועל הקיר כתבנו את המשפט – 'מה שמואר צומח'. כי אין מדויק מזה לתיאור הסיפור שלנו".
החדר של עומר
"התחלתי בבניית גלריה שתפצל את החדר לשני חללים נפרדים – פינת עבודה וחלל שינה אישי", מספר עומר. "את פינת העבודה בניתי מעץ זית שמצאתי במנסרה וממוטות ברזל. אני אוהב את השילוב בין הטבעי למודרני. הדגשתי גם את הקורות בשחור, ו'גילחתי' את הקיר כדי לחשוף את הלבנים. את הכיסא מצאתי בשוק הפשפשים, השטיחים מ-Washwashi, החנות של אבא שלי, ואת שידת הפטיפון מצאתי במחסנים של סבא וסבתא. את פינת הישיבה יצרתי בהתאמה אישית אצל אבא, ומעליה תלויה חרב בת 70 שנה של סבא שלי, שאותה מסגרתי על הקיר. אני אוהב להשתעשע בעיצוב ואמנות, זה חלק ממני. על הקיר כתבתי משפט שאני חי לאורו: 'עשה את הכי טוב שלך'. הוא מלווה אותי ממש בכל צעד".
לכתבות קודמות במדור:
החדר של סתיה
"לי יש חדר של נסיכה פראית", מספרת סתיה בחיוך. "אני לא מתה על סטייל הבוהו-שיק כמו שעשו הבנים, ורציתי לייצר אצלי בחדר משהו אחר. אני צריכה מעט פיסים, אבל פיסים מסיביים. את המיטה מצאתי ב'מרקטפלייס' וצבעתי אותה בזהב, כמו גם את המתגים ואת הדלתות. השטיח על הקיר הוא מתנה ממעצב האופנה ויוי בלאיש, הבוס שלי, ואני מתה עליו. לצידו תליתי יצירה של האמן סטיאם, אבא של חבר ילדות שלי. את הווילונות תפרתי בעצמי מבד יקר שמצאתי בנחלת בנימין, ואת השזלונג המטורף הזה מצאתי במרקטפלייס. את השטיח והאקססוריז מצאתי בשוק הפשפשים ביפו, אני ממש חיה את האזור הזה – כל שישי אני יוצאת לחפש מציאות, כל המוכרים כבר מכירים אותי".
15 צפייה בגלריה
החדר של סתיה. השטיח על הקיר הוא מתנה ממעצב האופנה ויוי בלאיש, הבוס שלה
(צילום: נועם רון)
15 צפייה בגלריה
שזלונג שנרכש דרך פייסבוק, וילונות מבד שנקנה בנחלת בנימין. החדר של סתיה
(צילום: נועם רון)
החדר של יואב
"גם אני החלטתי להוסיף גלריה, אבל צבעתי אותה בלבן, כי רציתי שתהיה לה נוכחות עדינה יותר בחלל", מספר יואב. "פינת העבודה שלי מורכבת מפלטת עץ מברזיל משנות ה-60, ששימשה כשולחן העבודה של אמא שלי במשך שנים, ואליה חיברתי חמורי עץ. את הכיסא מצאתי בשוק הפשפשים וגם כן צבעתי בלבן כדי שיתאים יותר לחדר. כל הציורים על הקיר שייכים לחברה טובה שלי, מלבד ציור של סבתא שלי שמצאתי בבית שלה, וציור שסתיה ציירה עבורי. פינת הישיבה והשולחן הם מ-Washwashi ואת השטיחים מצאתי בשוק הפשפשים. הדבר הכי חשוב בחדר הוא הרצל החתול שישן איתי כל לילה במיטה".
החדר של עידו
"את הגלריות בחדר אנחנו בנינו, בהובלה של עומר, והן טובות ביצירת היררכיה של פרטיות, בייחוד בדירת שותפים", מספר עידו. "צמחים זו אהבה גדולה שלי, והם חלק בלתי נפרד מהעיצוב בחדר ובבית כולו. אני אחראי העיצוב של 'קדמון', ההרכב שלי, ותליתי על הקיר יצירות שהן תמונות הקאבר של האלבומים שלנו, אנחנו מזמינים אותן מאמנים על פי הסיפור של כל אלבום. בעמדת המוזיקה תלויה תמונה של סבא שלי שהיה מתופף. זו תמונה שהולכת איתי כבר שנים. יש לי פטיפון רציני ותקליטים מיוחדים, כמו תקליט סינגל של מאיר אריאל שדוד שלי מצא עבורי. את גוף התאורה מצאתי בשוק הפשפשים והוא הפריט האהוב עליי וגם הראשון שממש קניתי לעצמי. מלא שנים עברתי בין חדרים בתל אביב, תמיד בתחושת זמניות. בחדר הזה הרגשתי חיבור אמיתי בפעם הראשונה, הרבה בזכות ההשקעה בו".
נועם רון - אדריכלית, מעצבת, צלמת וכותבת, שמספרת את סיפורן של דירות אורבניות מעניינות. רוצים להשתתף במדור? פנו במייל [email protected]
פורסם לראשונה: 09:04, 06.03.25
