לפני כמה חודשים הבינו בני הזוג מאיה ורטהיימר ואסף זמיר שעליהם לפנות את הדירה השכורה שלהם בתל אביב, שאליה הם נכנסו לפני כמה שנים. בעצת האדריכלית עומר דנן, בת בית בבית הוריה של ורטהיימר בילדותן, הם החליטו שלא לעשות שינוי עיצובי. "כשראיתי את הדירה הקודמת אמרתי להם שהיא מוכנה פיקס ושהם יכולים להיכנס רק עם המזוודות", נזכרת דנן.
"כשנמצא הבית החדש שלהם, הממוקם כמה רחובות משם, הם רצו לעצב אותו בדיוק כמו הבית הקודם. היה לי חודש אחד לעבוד ומאיה נתנה לי יד חופשית לגמרי. זה היה ממש 'בית בהפתעה'. מאיה ואסף סמכו עליי בעיניים עצומות ולא היו מעורבים בשום דבר".
דירת דופלקס שכורה בת שישה חדרים. הסלון
(צילום: איתי איילון)
"הבית לא צריך להיות מרוהט במותגים"
(צילום: איתי איילון)
את ההפתעה בהחלט ראו באינסטגרם של ורטהיימר, שמיהרה לשתף במעבר ובכניסה לבית החדש. בסטוריז לכ-650 אלף העוקבים שלה היא כתבה: "וככה נראית אישה שעברה לבית בהפתעה" ו"הבית חלומי".
המעבר, ממש לפני תחילת שנת הלימודים, היה לדירת דופלקס שכורה בת שישה חדרים, אף היא באותה שכונה בעיר. את הבניין כולל הדירות שבו, עיצב לפני 20 שנה האדריכל אסף גוטסמן. הדירה בנויה כך שבקומת הכניסה יש חדרי שינה לאסף ומאיה, לאסיה, לנח-איתן ולתינוק או לתינוקת שבדרך. בנוסף יש חדר משפחה וחדר ארונות למאיה המשמש גם כחדר העבודה שלה. גרם המדרגות מוביל לקומה מינוס אחת ובה סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת משפחה ויציאה לפטיו.
מה ידעת שאת רוצה לעשות בדירה של מאיה ואסף?
"זו הייתה דירה של משפחה שגרה שם המון שנים עם מלא טעם אישי ואמנות, והייתי צריכה להתאים אותה לטעם של מאיה ואסף. בתפיסת העולם של מאיה וגם של אסף, הבית לא צריך להיות מרוהט במותגים, אלא להיות נוח וכיף לילדים.
"עוד לפני שקיבלתי את הדירה לביצוע השיפוץ, ידעתי מה אני רוצה לעשות בה. במצגת שהכנתי לעצמי קראתי לדירה 'פריז פינת שחרות עיצוב לוקאלי'. עשיתי הזמנות של רהיטים, תאורה וטקסטיל. כשהדירה התפנתה מדייריה הקודמים, נכנסתי פנימה עם אנשי המקצוע והתחלנו לעבוד על נגרות וסידור כל מה שהיה לי להשלים בשטח".
מה הייתה הציפייה ממך?
"בעיקר שהבית יהיה נוח ויפה, כיף לילדים ופרקטי. לא הכול היה צריך להיות חדש, ואם היו דברים יפים שהשאירה בעלת הבית – שמרתי עבור מאיה ואסף. לי היה נורא חשוב שזה יהיה בית בטוח, שלא יהיה בו שום סכנה לילדים. למשל, לא היה במקור מעקה תקני למדרגות, והיה ברור שאת כל נושא המעקה וגרם המדרגות אני צריכה לפתור באסתטיות בלי להרוס את הקיים".
מאיה ואסף בטקס פרסי הטלוויזיה 2026
(צילום: ענת מוסברג)
בסטוריז לכ-650 אלף העוקבים שלה כתבה ורטהיימר: "וככה נראית אישה שעברה לבית בהפתעה" ו"הבית חלומי"
איך משפצים דירה שכורה בלי להיכנס להוצאה תקציבית גדולה?
"בקומה העליונה יש פרקט ובקומת הכניסה יש חיפוי בטון. כדי להלביש את הבית, קניתי המון שטיחים ואפילו בחדרי רחצה פרשתי שטיחים פרסיים קטנים שעולים 300 שקל ויוצרים תחושה שאת לא באמת בדירה שכורה. מצאתי את השטיחים האלה בשוקי פשפשים. אין לי בעיה לקנות במרקטפלייס של פייסבוק, ואני אוהבת לפשפש, אני יכולה לקנות גם בזארה הום ובאיקאה, כל עוד הריהוט עובד בהרמוניה.
"חוץ מזה, החלפתי את כל הברזים והכלים הסניטריים. את המקלחונים שהיו מכוסים באבנית ניקינו עם חברת ניקיון מיוחדת שהביאה חומרי ניקוי אגרסיביים. זה עלה מאות שקלים בודדים בלבד. השיפוצניק גירד את הסיליקון הישן, חידשנו את הסיליקון וקיבלנו מראה של מקלחונים חדשים".
פינת האוכל והספרייה המעוצבת
(צילום: איתי איילון)
הפטיו - גינה פרטית שטופת שמש
(צילום: איתי איילון)
ספה בהירה מאוד ושפע של אמנות וצמחייה
(צילום: איתי איילון)
"מאיה באה לאולם התצוגה"
דנן מספרת כי הלבשת הבית הייתה החלק המשמעותי בתהליך. "'רנבי' עשו את כל הווילונות בבית. הוספנו טפטים ונוסיף עוד בהמשך, בחדרי השינה שעוד לא עוצבו לגמרי. חלקם עדיין לא נראים בתמונות כי הם עוד לא הגיעו. גם למאיה תחכה הפתעה מיוחדת בחדר שלה, טפט בסגנון שירגש אותה. היא עוד לא ראתה אותו", מסבירה המעצבת.
מה היה הכי מאתגר בתהליך?
"חשבתי שיהיה לי מאתגר לא לעבוד עם לקוח שאני צריכה לאשר מולו את הדברים, כי האחריות שהייתה עליי הייתה גדולה ואתגרה אותי. מצד שני, היה לי המון חופש ולא הייתי צריכה לתת הסברים על הבחירות שלי. ברוב המקרים זה לא קורה שאני מעצבת לאנשים בית בהפתעה. מה שכן, כשבחרתי את הרהיטים, ביקשתי ממאיה להגיע לאולם התצוגה כדי שתראה את הספה ואת הבד שבחרתי, רק כדי שהיא תבין את האווירה ואת הנוחות של הרהיטים".
קומה מינוס אחת ובה גם פינת האוכל, לצג הסלון, המטבח, פינת המשפחה והיציאה לפטיו
(צילום: איתי איילון)
בחדר המשפחה ובחדרים של שני הילדים הצעירים, אסיה ונח-איתן, יצרה דנן ממלכה של משחק. "עשיתי להם בית על העץ בתוך הבית. הבאתי חבר שעושה תפאורה לפרסומות וגם בונה קירות טיפוס ופשוט בנינו תוך 10 ימים קומפלקס מטורף לילדים. הוא נוצר מתוך אילוץ אדריכלי, כי אין חצר גדולה, לכן היה חשוב שחדר המשפחה יהיה הכי חם, נעים וכיפי שיש. כשהגענו לראשונה זה היה החדר הכי מדכא שיש והוא עבר מהפך. בחרתי רהיטים בהירים, ספה ענקית ונוחה, שכולם יכולים לשבת עליה ביחד. אפשר גם לשכב עליה והיא יכולה להיות גם מיטה לזוג שבא להתארח", מסבירה המעצבת.
"שילבתי בדים שהם 100% סינתטיים וניתנים לשטיפה, ולכן פרקטיים בבית עם ילדים קטנים, למרות שזה לא חלל שאוכלים בו. לתוך המרחב המשפחתי הזה הבאתי פופים מהבית הקודם, סידרתי את הצעצועים בתוך שקים יפים. היינו צריכים לפנות משם ספרייה של בעלת הבית ובניתי אחרת באורך חמישה מטרים עם משחקי גבהים. היא אלמנט פיסולי עם מדפים ברוחב 40 ס"מ".
מבט מהמטבח לפטיו
(צילום: איתי איילון)
המטבח נשאר כפי שהיה, המדפים התמלאו בקערות מרוקאיות צבעוניות
(צילום: איתי איילון)
משטח הבטון עבר ניקוי אינטנסיבי
(צילום: איתי איילון)
תמונות משפחתיות בספרייה
במרחב המארח של מאיה ורטהיימר ואסף זמיר הוצבה ספה גדולה בבד נעים בצבע בהיר מאוד, כמעט לבן, ושני הדומים תואמים. "את פסנתר הכנף שהיה בדירה בחרו השניים להשאיר כי בני הזוג מארחים חברים שמנגנים וזה חלק מהבילוי", מציינת דנן. "את הספרייה המקורית של בעלת הבית השארתי, ורק עשיתי לה סטיילינג שלם עם ספרי האמנות שלה, ותמונות של מאיה, אסף והילדים. בכל מיני ארגזים של מאיה מצאתי חפצים שמקשטים את הספרייה, ומצאתי גם פסל של בעלת הבית זרוק בגינה ועכשיו הוא גם בספרייה. על השולחן בסלון הונחו כרטיסים שהילדים משחקים איתם ועל הרצפה פרסנו את השטיח הכי נעים בעולם".
הסלון צופה לפטיו, ושם דאגה דנן לגינון חדש והציבה פינת ישיבה שימושית, וכן הוסיפה וילונות להצללה מלאה.
חדר הארונות של מאיה, משמש גם משרד
(צילום: איתי איילון)
חדר הארונות הוא כאמור גם המשרד של מאיה, והיה חשוב שיהיו בו אור טבעי וצמחייה. "לבגדים של מאיה הזמנתי ארונות מוכנים יפים עם חזיתות מזכוכית, כך שהכול מסודר יפה, כולל חלק מיוחד לנעליים. זו לא הייתה נגרות מיוחדת, אלא הזמנה מרהיטי 'ברזילי' שהביאו ארונות זכוכית בגודל 240 על 260 ס"מ ועלו כמה אלפי שקלים. הכול היה בידיעה שזה בית שכור ואני לא רוצה להשתגע מבחינת תקציב, זה לא בית לכל החיים", מציינת המעצבת.
"את המטבח כמובן לא החלפנו", מספרת דנן. "את משטח הבטון ניקינו באופן אגרסיבי בלי להרוס אותו. הבאתי מדפים והבאתי קערות מחבר שמייבא כלים ממרוקו, שמצא לי קערות קרמיקה אותנטיות. הנחתי הרבה מהן על המדפים כדי לייצר מסה. מאיה פשוט עפה על זה. אסף פחות".
המדרגות עם שער ביטחון
(צילום: איתי איילון)
אזור פנאי לכל המשפחה עם מתקני משחק לילדים
(צילום: איתי איילון)
מקום להוציא בו מרץ
(צילום: איתי איילון)
ספה שכולם יכולים לשבת עליה ביחד ונפתחת למיטת אורחים
(צילום: איתי איילון)
קומת החדרים: חושך וטיפ מעידן רייכל
בקומה שבה נמצאים חדרי השינה של המשפחה יש חדר אחד לאסיה, שעלתה השנה לכיתה א'. "רציתי לייצר לה שולחן עבודה ולקנות מיטה עם וייב אחר. אסיה לא רצתה את המיטה שהזמנתי ורצתה להישאר עם המיטה שלה, והיא צודקת. נוצרה פינה קצת יותר אינטימית והוספתי פריטים שחשבתי שיצחיקו את מאיה כמו מנורת לבה שרצינו כשהיינו ילדות. מאיה מאוד התרגשה שמצאתי אחת כזו. לא יוצא לי הרבה פעמים לעצב בית למישהי שאני זוכרת מכיתה ד'", אומרת המעצבת. "בחדר השני, כרגע של נח-איתן ובעתיד גם של התינוק/ת עוד לא עשיתי כלום, זה יחכה לאחרי הלידה של מאיה. הזמנתי בינתיים טפטים ודאגתי שיהיה מספיק אחסון".
חדר השינה של בני הזוג היווה עבור המעצבת אתגר, לדבריה. "המשימה הייתה ליצור חדר שיכול להיות בו חושך מוחלט כשרוצים. כפתרון הלבשתי וילונות עם מגנטים תפורים פנימה על החלונות הבלגיים וזה יצא נהדר. האווירה היא של בית מלון. כשהגיעה המיטה שהזמנתי, ראיתי שהיא מאוד גדולה, אז החלטתי לקצר את הרגליים שלה, ופתאום 13 ס"מ שירדו הפכו את חדר השינה למקום חמים", היא אומרת. "נוצר מפגש יפה של הבד של המיטה עם השטיח. קניתי מצעים חדשים ומנורות צד חדשות והאווירה השתנתה".
במרפסת ההורים יש פינה נעימה עם מיטה שאפשר לשחק עם הכריות שלה כך שאסף ומאיה יוכלו לשבת אחד ליד השנייה או אחד מול השנייה.
הכניסה לחדר השינה הזוגי שעדיין לא עוצב במלואו. גם בו צפויה הפתעה בדמות טפט מדליק
(צילום: איתי איילון)
מואר וצמוד למרפסת. חדר השינה
(צילום מסך מהאינסטגרם של מאיה ורטהיימר)
מה היו הבלת"מים שהתמודדת איתם בשיפוץ?
"תכננתי מעקה חדש בתוך המעקה הקיים, יצרתי מעין מסגרות כאלה עם רשתות, אבל פתאום גיליתי שאי אפשר לרתך אותן למעקה הקיים. המצאנו כל מיני מחברים למסגרת הרשת הזו, והכול בתוך שבוע ימים. היה קיר שגילינו בו נזילה והיה צורך לטפל בו במהירות, והיו נקודות חשמל שלא הסתדרו יחד אז פשוט הוספתי עוד גופי תאורה רצפתיים. הייתי צריכה לעמוד בלוחות הזמנים - והצלחתי. פעם עבדתי עם עידן רייכל על דירה והוא אמר לי משפט שאימצתי: 'עדיף להקדים בעשר דקות מאשר לאחר בדקה'".
"האימהות דחפה אותי לעצמאות"
דנן, שעבדה כמנהלת המשרד של פיצו קדם במשך ארבע שנים כאדריכלית צעירה, הושפעה רבות מהעבודה לצידו. "למרות שלא עסקתי שם בתכנון בעצמי, זה היה בית הספר של החיים שלי מבחינה מקצועית", היא מודה. "הניהול של משרד בסדר גודל כזה נתן לי מבט-על ייחודי על איך פרויקטים מורכבים מתנהלים, על עבודה מול תקציבים, ועל ניהול ספקים ברמה הגבוהה ביותר. עבדתי עם אנשים שעד היום אני הכי מעריכה כאדריכלים, וגם הם נשארו חברים טובים שלי. את פיצו עצמו אני מאוד אוהבת כבן אדם וכמובן כאדריכל, ועד היום אנחנו בקשר טוב מאוד. באותן שנים נחשפתי לחומרים, ספקים ואנשים מאוד מעניינים וחדשניים, שהביאו אותי לראות את רמת האדריכלות הכי גבוהה שיש לדעתי בארץ. האימהות דחפה אותי לעצמאות, מתוך הבנה שזה מה שנכון למשפחה שלי ולעצמי. למרות החששות הכלכליים הטבעיים בהתחלה, ידעתי שאני רוצה לצעוד בדרך משלי. משפט שלקחתי איתי מהיום הראשון שלי אצל פיצו היה 'לא להגיד לא לדלת שנפתחת'. זה הפך למוטו של העצמאות שלי".
מה ה"אני מאמין" שלך כמעצבת?
"אני לא לוקחת פרויקטים לפי הגודל שלהם אלא לפי האנשים. חשוב לי לעבוד עם אנשים נחמדים. אני לא מאמינה באקסיומות אחידות שמעצב כופה על הלקוח. הקול שלי הוא קול של אנשים עם חוש אסתטי גבוה. אני מאמינה גדולה באקלקטיות, בשילוב של היסטוריה, אמנות וערכים שהלקוח מביא איתו מהבית. אם אתם אוהבים שני דברים שונים לחלוטין – אני מאמינה שאפשר לגרום להם לעבוד יחד מעולה. אני אוהבת שילובים לא צפויים, מתה על מציאות, וצוחקת על עצמי שאני הבזבזנית הכי קמצנית שיש - יודעת איפה להשקיע ואיפה לחסוך.
"חשוב לי להבין מי הלקוחות באמת וגם מה התקציב. אני לא מוכרת לאנשים אשליות. אני לא קוסמת שיכולה להוסיף מטרים יש מאין או לעשות פרויקט של מיליון דולר במיליון שקל, ואני גם לא רוצה. לקוחות מראים לי המון אימג'ים מהפינטרסט. זה מאוד יפה, אבל לא תמיד רלוונטי לחיים בישראל. כל הסקנדינביה הזו היא לא אמיתית לנו. בישראל יש כמעט בכל בית מלא ילדים בסוף היום, חברים על חברים שאוכלים שניצלים בשמן עמוק, והעץ הסקנדינבי העדין פשוט לא ישרוד את זה. אני משתפת את הלקוחות כמה שיותר בהחלטות ובדרך. הכי כיף זה לשבת איתם בסוף הפרויקט, על כוס יין וסיגריה בבית החדש שלהם".
