זוג בשנות ה-50 לחייו שב להתגורר בתל אביב לאחר שהילדים עזבו את הקן המשפחתי. בפנטהאוז שרכשו בקומה הרביעית בעיר, משובצים נגרות שתוחמת בלי להפריד, ריהוט שנבחר בפינצטה כדי להשלים ולא להעמיס, ואי מטבח שהוא לא מקום לשבת מולו אלא גם לעבוד סביבו. מדובר בתכנון דירה שבכלל מתחיל בתכנון הגינה הפראית שבחוץ ושואף לנצל כל כיוון אוויר וכל קרן אור שמסתננת פנימה דרך החורשה הירוקה הסמוכה.
הדירה נרכשה "על הנייר", ואז נכנס לתמונה דודי אוחיון, אדריכל ובעליו של studioDO. במקום להתמסר לקירות, לתבניות מוסכמות של עיצוב מטבחים ולפתרונות אחסון, הוא מתמקד בציר ירוק שמחבר בין מרפסת גג רחבה למרפסת אינטימית יותר, בטשטוש הגבולות בין פנים לחוץ, וביצירת רצף תנועה טבעי בין החללים.
מטבח לא סטנדרטי ופתחים נדיבים
הדבר הראשון שפוגשים בכניסה לפנטהאוז שמשתרע על פני 180 מ"ר (ועוד 115 מ"ר של מרפסות) הוא דווקא פינת האוכל. אבל מהר מאוד מתברר שהיא לא מוקד החלל אלא חלק מרצף גדול יותר. היא ממוקמת ביחס ישר לציר הירוק שנע ממזרח למערב, מחבר בין האור, האוויר והמבט. השולחן עשוי פלטת זכוכית צבועה למחצה שבה משתקפת גם התאורה. הפלטה מונחת על רגלי ברזל ולצידה כיסאות ברזל מחוספסים בעבודת אמן. כשמביטים ימינה ושמאלה רואים בעיקר ירוק. מכל צד נשקפת צמחייה עשירה שעוטפת את הבית, מטשטשת את קו הרקיע של העיר וממסכת את הבניין הסמוך. בכל רחבי הבית תוכננו מפתחים נדיבים במיוחד שפונים למרפסות ומעניקים תחושת מרחב. המרפסת המזרחית מחברת בין פינת המשפחה למטבח, ומרפסת הגג הגדולה נמתחת לאורך כל החזית המערבית של הפנטהאוז.
רצפת הפרקט שהונחה בכל הבית, וממשיכה לדק איפאה במרפסות, יוצרת תשתית אחידה שעל גביה תוכננו ולוקטו פריטי ריהוט ייחודיים. "כדי לייצר תחושה קלילה באזור המרכזי של הבית נכנסים ופוגשים את פינת האוכל שנמצאת במרכז. משמאל, המטבח. היו לא מעט אפשרויות לתכנן אותו, בצורת האות ר' או האות ח' ופריסות סטנדרטיות אחרות. החלטנו על אי פתוח מכל הצדדים, ללא ישיבה, כדי שיאפשר 360 מעלות לעבודה. ללקוחות יש בן שמצטיין בבישול, אז המטבח פעיל במיוחד. במידות שלו האי הוא פעמיים מטבח שמוצמד גב אל גב. כיף ונוח לעבוד כשאנשים נמצאים אחד מול השני", אומר אוחיון.
בהמשך לאי רחב הידיים, שכולל גם את הכיריים ואת הכיור, אין ארונות גבוהים ומשטחי עבודה שתוחמים את המטבח כחלל מובחן, אלא "יחידת נגרות שמתפקדת כפיס קטן שלא נוגע בקיר, כדי להסוות את זה שמדובר במטבח", מסביר האדריכל. המטבח 'מפורק' ליחידת נגרות בהסתה למטבח ופונה למסדרון. כדי לייצר תחושה מאווררת אף יותר, קיים ניתוק בין הרהיט עצמו ובין הקיר שממנו יוצאים למרפסת המזרחית. "רצינו ליצור שתי מסות למטבח, אבל לא כאלה שמעמיסות", מספר אוחיון. "האי עצמו, עם גוף נירוסטה מושחרת, משתנה ביחס לתאורה הטבעית ובכל פעם נראה קצת אחרת".
עבור הסלון הפינתי והפתוח לוקטו רהיטים ש"מהדהדים את החוץ" לדבריו, ספה אפורה של חברת קסינה (Cassina) ושתי כורסאות ירוקות. כורסת מרבץ של החברה היא גרסה מחודשת לאותו רהיט משנות ה-50, שני שולחנות עגולים ונמוכים עם משטח בטון ושטיח אפור באריגה שטוחה. גופי התאורה הרכים בסלון ובפינת המשפחה הם של חברת אקווה קריאיישנס הישראלית ומיוצרים בעבודת יד בסטודיו בבת ים.
החורשה הירוקה כמקור השראה
מרפסת הגג ותכנון הצמחייה לא נבעו ממחשבה שלאחר הביצוע, אלא מהווים חלק מהציר המכונן של עיצוב הבית מראשית הדרך. עובדה זו, לצד החורשה הטבעית שהיוותה השראה, הצטרפו לרצון לייצר תוכנית בהירה ונקייה עם מינימום קישוטים. "יחד עם חברת הגינון פיתחנו את מרפסת הגג על שכבות של צמחייה – גינון בגובה אפס שהוא גובה הדק, אחר כך שיחים ואדניות קטנות ולאחר מכן עצים, שמאחוריהם רואים את צמרות העצים של החורשה", מסביר אוחיון. המרפסת השנייה מכיוון מזרח בגודל של 25 מ"ר צמודה למטבח ולפינת המשפחה, משלימה את הציר הירוק בעזרת גינון עוטף שמצניע את הבניין הסמוך.
"ההשקעה בגינה הייתה משמעותית, וכל פרט זכה לתשומת לב. היה תהליך דינמי, ממש פינג-פונג, בין הלקוחות, חברת "גנן על הגג" וביני על איזה צמחים לשתול, איפה, ואיך למקסם את הקשר עם החורשה המערבית. ובאמת, הדירה כולה חווה את הירוק וזה מה שסוגר את 'הטיול' בין ארבעת כיווני האוויר. כל חלל בבית מחובר לצמחייה הפראית, שתוכננה לייצר תחושה של ג'ונגל עירוני. כבר בביקור הראשון באתר, כשסיימו את שלב השלד, הבנו כמה התכנון הראשוני היה מדויק – מכל כיוון נשקף הירוק".
אף על פי שהפנטהאוז נמצא רק בקומה הרביעית, התכנון כמו מתרחק מהעיר ומשתלב בצמרות העצים. "נוצרה תחושה של בית פרטי עם אופק פתוח – לא עוד דירה בעיר, אלא מרחב שחי ונושם טבע. בסוף, לא משנה איפה עומדים בבית, יש תחושה של בית פרטי עם אופק ירוק ואווירה של פתיחות", מוסיף האדריכל.
גבולות רכים ותנועה זורמת
לאורך הקיר הפנימי נמתח ארון, עשוי עץ אלון טבעי בגוון אפור רך, שתוכנן בהתאמה אישית ומשתרע מהסלון ועד חדרי השינה. כדי להימנע ממראה כבד הוא תוכנן כיחידה מנותקת מהרצפה, שעומדת על רגליים. יחידת הנגרות משמשת כקו מסדר שמעניק לכל חלל בבית הגדרה ברורה ועם זאת מטשטש גבולות בין פונקציות שונות ומייצר תחושת זרימה אחידה. לטובת הספרייה והפונקציות שהיא מכילה, הוחלט להרחיב את המסדרון ל-1.70 מטרים כדי להימנע מתחושה צפופה. ההרחבה אפשרה את שילוב פינת העבודה ושימור התנועה הנינוחה במעבר בין החללים השונים.
"זה אלמנט נגרות שבכל פעם שהוא נמצא מול פונקציה בבית הוא נותן לה את המענה המתאים", אומר אוחיון. "בסלון הוא מסתיר מערכת מיזוג, אודיו ומציג טלוויזיה. מול המטבח ופינת האוכל החלק התחתון משמש לאחסון כלים ומעל ספרייה פתוחה ותצוגה של פריטי נוי ואמנות. בהמשך, היחידה מתקפלת ופוגשת בפינת המשפחה, שם היא חוזרת לשמש כיחידת אודיו וטלוויזיה, ובהמשך משתלבת פינת עבודה אינטימית. לקראת הסוף יש אחסון".
התוכנית המקורית של הדירה כללה ארבעה חדרי שינה קטנים ופיזור פונקציות שונה ברחבי הבית. אך מכיוון שהדירה נרכשה כשהיא עדיין בשלבי תכנון ראשוניים, נפתחה בפני הדיירים והאדריכל הזדמנות לתכנן אותה מחדש בהתאם לצרכים ולסגנון החיים. כך, אחד מחדרי השינה בוטל לטובת הרחבת שני חדרים קיימים – חדר השינה של בני הזוג מצד אחד, וחדר שינה מרווח לאירוח מצד שני, הכולל גם חדר רחצה. במקום לחלק את החללים עצמם באמצעות קירות מגבילים, נבחר פתרון של יחידות נגרות חצי פתוחות, המשמשות כחדרי ארונות. כך נשמרה תחושת האווריריות והכניסה של האור הטבעי שמסתנן פנימה ללא הפרעה דרך ארבעת כיווני האוויר של הדירה לאורך שעות היום.
גינה פרטית צמודה לחדר השינה
חדר השינה של בני הזוג נפתח למרפסת הגג הרחבה, אך בזכות הצמחייה נוצר גבול רך בין האזור המרכזי של המרפסת ובין הפינה הפרטית הצמודה לחדר השינה. בנוסף, מיקום ריהוט הגן בסמוך לסלון מנצל את המרחב כך שהגב של הספות יוצר חיץ טבעי ומכוון את המבט החוצה. "הגינון הפך את אזור המאסטר למעין אי פרטי", מסביר אוחיון, "כשנמצאים בחדר לא רואים את סוף המרפסת – המבט נעצר בצמחייה צפופה שמייצרת תחושה טבעית של אינטימיות ושלווה". הצמחייה הסבוכה לא רק מסתירה אלא גם מגדירה, מייצרת מסלול טבעי של תנועה סביב המרפסת, וממסגרת את הנוף עבור חדר השינה, כך שהחוויה הירוקה נשארת חלק בלתי נפרד מהיומיום.
חדר הרחצה, מאחורי דלת זכוכית בטקסטורה אנכית, קיבל את זריקת הצבע המשמעותית ביותר וחורג מעט מהפאלטה הטבעית עם קרמיקה כחולה-ירוקה ואלמנט צהוב שמקיף את החלל ומשרת את בני הזוג. המקלחון המפנק במידות 1.50/1.50 מטרים עם דלתות זכוכית נמצא לצד יחידת ארונות מעץ עם כיור לבן שמונח מעליו. כדי לאפשר פרטיות בחדר הרחצה, מוקם חלון גבוה עם זכוכית אטומה לכיוון מרפסת הגג, והתווספה מראה מעל הכיור שנמצאת בדיוק מול החלון בחדר השינה שמשקיף על החורשה.
בחדר השינה מולבשים אמנות ישראלית מינימליסטית ואחסון נמוך (מגירות) בגובה 50 ס"מ בעץ טבעי, שעוקב אחרי הקיר לגובה כיחידת מדפים פתוחה, לצד הארון הלבן עם החריצה העדינה והאנכית לאורכו. האחסון הנמוך משמש כספסל לצד המיטה שממסגר גם את החלון מעליו. לצד דלת הכניסה לחדר תלויה מראה שדרכה משתקפת צמחיית הגג.
