פנינה כץ למדה בעבר עיצוב פנים, אבל בחרה לא לעסוק בכך אלא להישאר בעבודתה כמורה לביולוגיה בבית ספר. את הידע שרכשה בלימודים ניצלה בכל זאת פעמיים, בשני בתים שתכננה עבור משפחתה, שאותם היא חלקה וחולקת עם בן הזוג אבינעם כץ ושבעת הילדים שלהם ממערכות יחסים קודמות (ארבעה בנים שלה, שני בנים ובת שלו). ארבעה מתוך שבעת הילדים גרים כיום בבית שתכננה עבורם כץ. אבל עוד לפני שעברו לביתם החדש במושב בית ינאי, תכננה כץ בית בזכרון יעקב, שממנו החליטו לעבור לפני כשנה, בעיקר כדי להתקרב לים. בשני המקרים תכננה כץ את הבתים, והתוכניות הוגשו לאישור על ידי האדריכלית לימור שפירא. בני הזוג כץ גם פיקחו על הבנייה בעצמם, בלי עזרה מאנשי מקצוע בניהול הפרויקט.
הבית החדש, 390 מ"ר בנוי על שטח של דונם וחצי, כולל שתי קומות לבית עצמו ושתי יחידות דיור שמשמשות שניים מהילדים הבוגרים, אחת בקומת המרתף ואחת בצד השני של החצר. הוא קרוב מאוד לים, בחירה שנובעת גם מהעובדה ששני בני הזוג וחמישה מהילדים גולשים. את הידע שלה בעיצוב ואת אהבתה לגלישה כץ מממשת גם בדרך נוספת, עם מותג בגדי הגלישה לנשים בשם נינה אושי שהקימה.
נוכחות בולטת של אבן
הבית הוא מבנה דו-קומתי מרשים שבו הקומה הראשונה מחופה כולה מבחוץ באבן טרוורטין פראית. אחרי שצועדים בשביל על פני הגינה המוריקה, המלאה בצמחייה ארץ-ישראלית, חולפים ליד המתלה העמוס בגלשנים של בני המשפחה ומגיעים לדלת הכניסה. פאנל זכוכית גדול לצד הדלת חושף בחירה מפתיעה. האבן נמשכת פנימה – מחפה גם את הקיר הפנימי שמפריד בין האגף המרכזי לאגף הפרטי של קומת הקרקע – ומסתיימת בפטיו הצמוד לסלון, ובו עצי אלון ואלה משתרגים זה בזה. את אותה אבן נפגוש בהמשך גם בקיר חדר השינה של ההורים. "הנוכחות הבולטת של האבן אפשרה לי לשמור על מינימליזם בעיצוב הפנים", מספרת כץ.
מימין נמצא החלל המרכזי, שבקצה אחד שלו המטבח המורכב משני פסים מקבילים. הפס הראשון כולל את הארונות הגבוהים ואת מכשירי החשמל, ובמרכזו מדפי עץ פתוחים שבהם מוצגים מכשירי חשמל קטנים וחפצי נוי. הארונות מסתיימים משני הצדדים במנותק מהקיר, ובשניהם יש חלונות ויטרינה זכוכית גדולים הפונים לגינה. מול הארונות ניצב אי רחב ובהיר עם פינת ישיבה קטנה לארוחות קלילות.
מקביל לאי ניצב שולחן אוכל גדול מאוד עשוי מדקטון, יותר משלושה מטרים אורכו, שנקנה בהביטאט, וסביבו כיסאות אלומיניום לבנים במראה מרושת. המראה כולו, מסבירה כץ, נועד לשדר "פינת ישיבה בחוץ", והריהוט אכן דומה לזה של פינת האוכל החיצונית. העובדה שהקיר הארוך של החלל הגובל במרפסת עשוי כולו מוויטרינות זכוכית ענקיות, לצד הבחירה בפרגולה מאלומיניום לבן שכמו ממשיכה את תקרת הבית, מטשטשת עוד את הגבולות בין החוץ לפנים.
החלל המרכזי מסתיים בסלון המרוהט בפריטים בהירים שנקנו בטולמנ'ס ובהביטאט. הסלון פתוח מצידו האחד ומוקף בקירות זכוכית משני כיוונים אחרים – אחד פונה למרפסת המקורה והשני אל הפטיו. לקיר הרביעי צמודה יחידת נגרות גדולה שתכננה כץ ובתוכה מסתתר מיזוג האוויר. היא צבועה בגוון בהיר דומה אבל לא זהה לזה של המטבח, וכמו בארונות המטבח גם כאן שובצו מדפי עץ פתוחים שבהם הוצבו ספרים וחפצי נוי. מתחת לטלוויזיה נקבע קמין חשמלי שמאופיין במראה אמיתי במיוחד. "האש דולקת בחורף וגם בקיץ", מספרת כץ, "היא כמובן לא מחממת אבל יוצרת תחושה נעימה מאוד, וכל מי שנכנס הביתה שואל אם היא אמיתית".
בלי נוף לים אבל עם נוחות תנועה
החלק השני של קומת הקרקע, משמאל לכניסה, מוקדש לאזור המגורים של בני הזוג. "ויתרנו על הנוף לים שיש מהקומה העליונה לטובת נוחות התנועה ויצרנו מצב שבו אנחנו כאילו חיים בבית חד-קומתי", מספרת כץ. "בהתחלה התלבטתי, ואז אמרתי לעצמי שאני לא צריכה רק לראות את הים. אני חיה אותו, הולכת שתי דקות מהבית עד אליו ונכנסת לגלוש".
חלל השינה של בני הזוג רוצף בפרקט עץ בדוגמת פישבון, וגם בו קיר זכוכית גדול שמכניס את החוץ פנימה וקיר אבן טבעית שאליו סמוכה המיטה. יש כאן גם פינת עבודה וחדר ארונות שבו קבועה דלת מראה. מאחוריה מסתתרת בחירה שכץ מתארת כהגשמת חלום קטן שמשמח אותה מאוד – חדר כביסה שצמוד לחדר הארונות.
חדר הרחצה הזוגי נמצא מאחורי קיר האבן הטבעית ובקצהו קטע קטן של זכוכית שחושף את המקלחון רחב הידיים לחדר השינה. העיצוב כאן מינימליסטי ובהיר כמו בבית כולו, עם ריצוף אבן באריחים גדולים שמכסה את הרצפה ואת הקירות, ארון כיור גדול מחופה עץ וברזים וידיות מוזהבים שמוסיפים נגיעה יוקרתית.
שתי סוויטות בקומה השנייה
גרם המדרגות המרחף תוכנן כך שמעקה הזכוכית שלו יהיה כמעט בלתי נראה. הברגים שמחזיקים את המעקה הוצמדו לבטון של גרם המדרגות ומעליהם בחרה כץ ליצוק השלמה מגבס שהעלימה אותם כך שהמעקה כולו מיטשטש וכמו נעלם. כשמסיימים לטפס מגיעים למסדרון מרוצף באבן א-מורפית – ריצוף שחוזר על עצמו לא רק כאן אלא גם בחוץ, במרפסת, בשביל שבגינה ומסביב לבריכה. קיר עמודים לבנים יוצר הסתרה וחשיפה מקצבית של הנוף לים, ובשילוב קיר זכוכית נוסף בקצה המסדרון ועיצוב מינימליסטי ונטול כל קישוטים, מתקבלת תחושה של שהות בחלל חיצוני ולא פנימי.
בקומה הזאת יש שתי סוויטות שינה שמשמשות את הבנים הצעירים של כץ, אחד תלמיד תיכון והשני סטודנט. בן נוסף מתגורר ביחידת הדיור שבמרתף ואילו בתו של אבינעם מתגוררת עם בן זוגה ביחידה שליד הבריכה. בשתי הסוויטות שבקומה העליונה משולבים ריהוט בהיר וריצוף אבן מצויר. באחת מהן הוא ממשיך אל תוך חדר הרחצה, ואילו בשנייה בחרה כץ לגוון ולחזור אל האבן הבהירה שנבחרה גם לחדר הרחצה של ההורים. "השתדלתי לשמור על הומוגניות בחומרים", היא מספרת.
"בזכות הבחירה בחומרים טבעיים שמתיישנים בצורות מעניינות, עם הזמן ייווצרו הבדלים, למשל האבן בחוץ תהיה חשופה ליותר שמש ותיראה אחרת מאשר זו שבמסדרון. הרעיון הוא שהשינוי יגיע מהטבע, ולא מהבחירה שלי".
