במבט ראשון קשה להבחין שבית הקרקע מוקף הצמחייה השופעת, עם החלל המרכזי המרשים, עשוי בכלל ממכולות בשיטת בנייה ייחודית. אם תיכנסו אליו ביום קיץ חם ולוהט, תרגישו בו בריזה קרירה ונעימה מבלי להדליק מזגן, ובימי החורף הקרים הבידוד שבו יעטוף אתכם כמו מעיל צמר ללא צורך בהפעלת חימום. מדובר בבית פסיבי הממוקם ביישוב אשחר במועצה האזורית משגב, שתכנן ובנה ליאור שגב עבור משפחתו. את החוץ המקיף את הבית תכננה אשתו, אלה שגב ממן, מתכננת גינות במקצועה. "אין לנו מזגן בכלל בחלל המרכזי", אומר שגב, "יש מזגן רק בחדרים של הילדים, וגם אותו אנחנו כמעט ולא מפעילים. רוב השנה אנחנו מסתדרים מצוין בלי שום חימום או קירור מלאכותי". בית פסיבי הוא מבנה שתוכנן ונבנה כך שידרוש מינימום אנרגיה לחימום ולקירור - ועדיין ישמור על נוחות תרמית מקסימלית כל השנה בזכות בידוד מוקפד, כיווני אוויר, איטום טוב ועקרונות נוספים.
שגב, בן 55, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא הנדסאי אדריכלות, העוסק בתכנון ובעיצוב פנים. במהלך הקריירה שלו עבר בכמה תחנות עד שהגיע לתחום שבו הוא עוסק כיום – בנייה. "למדתי בצעירותי פסיכולוגיה ורציתי להיות פסיכולוג. רק אחר כך הבנתי שנכון לי יותר ליצור, לבנות, לתכנן, לגעת בחומר. אבל אני יכול לומר שתכנון בית זה הרבה פסיכולוגיה - זה להבין איך אנשים חיים, איך הם נושמים, מה גורם להם להרגיש נעים", הוא אומר.
עד שנת 2016 הוא היה הבעלים של החנות "טיטאן בית לעיצוב" בשכונת פלורנטין, ובה עיצב רהיטים ופגש אדריכלים ומעצבי פנים. שם התפתחה ההתמחות שהפכה לדרך החדשה שלו. "הכרתי חומרים, למדתי איך הם מתנהגים, איך הם משלבים ביניהם. כשהמשפחה שלנו עברה לצפון הארץ, סגרתי את חלל התצוגה בתל אביב והתמקדתי בביצוע פרויקטים כקבלן משנה של אדריכלים מובילים, ואז לפני חמש שנים החלטתי לעבור לשלב הבא ולמדתי כדי להפוך להנדסאי אדריכלות המוסמך לבנות מבנים עד ארבע קומות".
כיום הוא מתכנן בתים פרטיים ומלווה משפחות בתהליך כולו – משלב הגשת האישורים והתוכניות ועד הכניסה לבית, כולל עיצוב הפנים. הוא מתמחה בחומרי בנייה ובשיטות בנייה מגוונות, כשאחד הבתים הייחודיים שתכנן ועיצב הוא הבית שלו ושל משפחתו. "זה הבית הראשון שבניתי ממכולה, תיבה ממתכת המיועדת להובלה של מטענים ממקום למקום", הוא אומר, ומיד ממהר לסייג: "אני לא אוהב שקוראים לזה 'בית ממכולה'. בעיניי, זה לא העניין. המכולה היא רק שלד, פתרון זול וחכם. מה שחשוב זה איך אתה בונה את המעטפת. בחרתי לתכנן בית פסיבי שחי נכון עם האקלים".
מה זה בעצם בית פסיבי?
"מבנה שתוכנן להעניק נוחות תרמית במשך 80% מהשנה בלי מזגן או חימום. זה אומר ששוררת בו דרך קבע טמפרטורה של 20 עד 25 מעלות, עם לחות מאוזנת ותחלופת אוויר טבעית. בתוך הבית יש צריכה מינימלית של אנרגיה, על ידי ניצול חכם של מקורות אנרגיה טבעיים כמו שמש. כדי שזה יעבוד, צריך לחשוב אחרת - מהחומרים, דרך הבידוד ועד המסה התרמית של הקירות".
לדברי שגב, בארץ קיימות שתי שיטות בנייה עיקריות: "השיטה הראשונה היא שיטה קונבנציונלית הכוללת מעטפת מבלוקים ושלד מבטון. השיטה השנייה שצברה תאוצה לאחרונה היא פלדת דקת דופן (LGS) המבוססת על שלד ממתכת קלה. שתי השיטות האלו לא יכולות לייצר בית פסיבי. הן אוטמות את הבית, מונעות ממנו 'לנשום', ואז נוצרת תופעה שאני קורא לה 'הבית החולה' – הקירות מלאים בעובש שאתה לא רואה, האוויר עומד. זה מה שאני מנסה לשנות".
הבית שלו בנוי משילוב חומרים טבעיים: אדמה, קש ועץ. "יש פה יציקות אדמה בתוך הבית, מה שנקרא קש קל – ערבוב של קש עם אדמה. אם רוצים יותר בידוד, מוסיפים קש. אם רוצים מסה תרמית, מוסיפים אדמה. האדמה גם יודעת לספוח לחות, כך שבקיץ האוויר יבש ונעים יותר. אין כאן את הטיח האקרילי הנפוץ בישראל. הטיח האקרילי הוא סוג של פלסטיק שיוצר מעטפת אטומה לחלוטין. הוא מונע מעבר אדים ולחות ומשבש את הוויסות התרמי של המבנה. בבית פסיבי זה לא קיים: הקירות 'נושמים', האוויר מתחלף באופן טבעי והבידוד שומר על חום נעים בחורף ועל קרירות בקיץ", הוא מסביר.
לצד החיסכון באנרגיה, יש גם חיסכון בעלויות: "מכולה עולה 9,000-8,000 שקל, בעוד שבטון עולה מאות אלפים. חסכתי על הקונסטרוקציה, אז יכולתי להשקיע במעטפת, בבידוד, במסה התרמית. בסוף זה באמת מה שאתה מרגיש כשאתה גר בבית".
החום יוצא תוך חצי שעה
הבית, ששטחו כ־250 מ"ר, כולל שתי קומות ושבעה חדרים. "התכנון מבוסס על צורת האות Hעם חצרות פנימיות שמכניסות אור ואוויר אל כל חלקי הבית", מספר שגב. "רצינו ליצור תחושת פרטיות ולהתנתק מהכביש שבחזית, ולכן אין פתחים לכיוונו. את החלק האחורי של המגרש הרמנו כדי להשתלב עם הטופוגרפיה הטבעית, ויצרנו פתחים שמאפשרים אוורור רוחבי. בערב, כשאנחנו פותחים את החלונות, כל החום שהצטבר בקירות מתנדף מהבית תוך כחצי שעה".
הקומה התחתונה של הבית מוקדשת למרחב המשפחתי המשותף ולחדרי העבודה, בעוד הקומה השנייה כוללת את חדרי השינה הפרטיים. "רצינו ליצור תחושת מרחב פתוח בגובה, ולכן הרמנו את המטבח ואת פינת האוכל בשתי מדרגות, וכך נוצר סלון מרווח בגובה 3.10 מטרים", אומר שגב. "הריהוט בבית נבחר בקפידה לאורך השנים, עם דגש על רהיטי וינטג'. בין הפריטים הבולטים – שטיח יד שנייה עתיק בן יותר מ־100 שנה, המקנה לסלון נוכחות וחמימות ייחודיות".
שגב אומר כי הייחוד של הבית הוא שבניגוד לבתי מכולות אחרים, אי אפשר להבחין שנבנה ממכולה: "הבית עטוף בטיח מבחוץ וביציקות אדמה מבפנים, והכול פה עגול וזורם. אני קורא לו בית נשי כי הקירות פה לא ישרים לחלוטין וזה יפה בעיניי. זה נותן תחושה של חיים".
תהליך הבנייה נמשך עשרה חודשים ולווה באתגרים: "זו לא בנייה קונבנציונלית, אז היא יותר מורכבת. אין לך את הקבלן שבונה לך הכול באוטומט. אתה צריך לנהל בעלי מקצוע ולפקח. לשמחתי יש בשנים האחרונות הרבה חברות רציניות שיודעות לתת פתרונות לשיטות בנייה לא קונבנציונליות".
מה הלאה? החזון של שגב הוא פשוט אך מהפכני - לחיות בבית שמרגיש כמו המשך של החוץ, של הטבע. "בבית פסיבי אתה יכול לחיות עם חלונות פתוחים, לשלב את הפנים עם החוץ, לנשום את האוויר. זה לא רק חיסכון באנרגיה, זו איכות חיים", הוא מסכם.
