בקיץ האחרון נפתחה בפריז קונדיטוריה ישראלית ייחודית המציעה חוויה שונה ומרעננת בעיר המאפים והקינוחים. המקום החדש, אֶבְרָא (ABRA), משלב עיצוב מודרני וצבעוני בהשראה "תל אביבית" עם קינוחים מוקפדים שנראים כמעט כמו יצירות אמנות. מאחורי הפרויקט עומדים יוצרים ישראלים – הקונדיטור, מעצב הפנים והמעצבת הגרפית – שיצרו יחד חלל שבו מינימליזם חם פוגש צבעוניות בהשראת תנועת הבאוהאוס. כל פרט בחלל נבחר בקפידה, ממדפי התצוגה ועד אריזות ההגשה, כדי ליצור חוויה אחידה ומזמינה. הקונדיטוריה החדשה אינה רק מקום לאכול בו – היא מרחב שבו העין והחך נפגשים, והחוויה הקולינרית והעיצובית מתמזגות בלי שהקונספט מרגיש מאולץ או מוגזם.
הקונדיטוריה החדשה, או ליתר דיוק הפטיסרי, ממוקמת בלב רובע המארה האופנתי של פריז, ממש על פינה של הרחוב המרכזי והנחשק רו דה ריבולי. השם נבחר בזכות השילוב בין עברית לצרפתית, והוא לקוח מהתנ"ך ומשמעותו בריאה או יצירה מחדש – ביטוי לגישה החדשנית שמובילה את עיצוב המקום. מאחורי המיזם עומד הקונדיטור הישראלי טל שפיגל, שהפך בשנים האחרונות לפופולרי בעיקר בזכות עמוד האינסטגרם הפוטוגני שלו, Desserted in Paris, עם 285 אלף עוקבים, שבו הוא מציג קינוחים צבעוניים יחד עם נעלי מעצבים יוקרתיות ומיוחדות. לאחר עשור של חיים ויצירה בפריז, החליט שפיגל להגשים חלום ולהקים את הקונדיטוריה הראשונה משלו, מקום שמגלם את החזון הקולינרי והאסתטי שלו.
16 צפייה בגלריה
פטיסרי ABRA בפריז, פרויקט של טל שפיגל והמעצב רון פרום
(צילום: פרנסואה פונטי, François Fonty)
16 צפייה בגלריה
שפיגל ביקש מרחב קונספטואלי שיבטא את האישיות שלו
(צילום: פרנסואה פונטי, François Fonty)
הבקשה: לא עוד פטיסרי פריזאי סטנדרטי
על עיצוב הפנים של הפטיסרי אחראי מעצב הפנים הישראלי רון פרום בשיתוף האדריכל הצרפתי ניקולאה פראנס. פרום חי כבר יותר מעשור בפריז, ועוסק בעיקר בעיצוב חנויות יוקרה בעיר האורות, ובמיוחד בוטיקים של בשמים. את שפיגל הוא הכיר עוד בתקופת הלימודים בשנקר – פרום למד במחלקה לעיצוב תעשייתי ושפיגל במחלקה לעיצוב גרפי – אך הקשר העמוק ביניהם התגבש דווקא בפריז. בזמן ששפיגל עבר ללמוד בעיר לימודי שף פטיסייר, פרום כבר היה מושרש בעיר והכיר היטב את סצנת העיצוב המקומית. במהלך תקופת הקורונה הבין שפיגל שהוא מעוניין להקים עסק משלו, חלום שקרם עור וגידים כשהכיר את איש העסקים המקומי ז'רום לקורטוי, שהפך לשותף שלו. בקיץ האחרון החלום התגשם והשניים השיקו את הפטיסרי. החלק של החנות הוא 17 מ"ר והחלק של המעבדה הוא 28 מ"ר, כך שביחד מדובר בחלל של 45 מ"ר.
שפיגל פנה אל פרום בבקשה לעצב את החלל, וביקש ממנו לא עוד פטיסרי פריזאי סטנדרטי, אלא מרחב קונספטואלי שיבטא את האישיות שלו ויבליט את הייחוד של היצירה הקולינרית המאפיינת אותו. "טל הוא בן אדם מאוד צבעוני. מי שמכיר אותו יודע עד כמה הצבע הוא חלק בלתי נפרד מחייו – הבית שלו מלא בצבעים והוא עצמו מקועקע בכל הגוף. אני, לעומתו, אדם של צבעים עדינים, מינימליסטיים. הבנתי שהפער הזה יכול להפוך לחולשה, אבל גם להזדמנות מעניינת", מספר פרום בריאיון ל־ynet, ומוסיף כי תהליך העבודה דרש חיפוש מתמיד אחר שפה משותפת – שילוב בין הנועזות החזותית של שפיגל ובין המינימליזם והדיוק שמאפיינים אותו כמעצב. המפגש הזה הוליד קונספט עיצובי המצליח לאזן בין שני העולמות: מצד אחד חלל צבעוני ובעל נוכחות, ומצד שני סביבה אלגנטית, רגועה ונקייה.
הדרישה המרכזית של שפיגל הייתה לשים במרכז החנות שולחן תצוגה בולט, שיהווה מוקד העניין ויחשוף מיד את העוגות האייקוניות שלו. רון עיצב את החלל בהשראת תנועת הבאוהאוס, עם צבעי יסוד – אדום, צהוב וכחול – אך ריכך אותם בעזרת חומרים טבעיים כמו עץ, שמוסיפים חמימות ואיזון לחלל. כל פרט, החל מהרהיטים ועד התאורה, נבחר בקפידה כדי ליצור חוויה שמחברת בין קולינריה ובין עיצוב. שטח החנות המצומצם דרש פתרון אינטליגנטי לחלוקה בין אזור התצוגה למטבח, ולכן נפתח חלון גדול המאפשר ללקוחות להציץ בתהליך היצירה. מתחת לחלון הוצב שולחן תצוגה חצי עגול, שמזכיר פדסטל במוזיאון (pedestal הוא בסיס או מעמד שעליו מניחים חפץ), ומעניק לכל עוגה את הבמה הראויה לה – ממש כמו יצירת אמנות בתערוכה.
16 צפייה בגלריה
מוכר משילוב של נעלי מעצבים וקינוחים פוטוגניים. טל שפיגל, בעל החשבון Desserted in Paris באינסטגרם
(צילום: טל שפיגל)
עוגות בתפקיד פסלים - עם טריק
אחד מרגעי המפתח בתהליך התכנון היה ההחלטה לוותר על מערך מקררים מסורתי לטובת תצוגה פתוחה ואמנותית. "בהתחלה חשבנו להציב ויטרינות קירור גדולות, כמו שנהוג ברוב מקומות הפטיסרי בפריז, אבל העלות הגבוהה והאופי הסטנדרטי גרמו לנו לחשוב מחדש", מספר פרום. "טל חזר מביקור בניו יורק מוקסם מקונדיטוריה בשם LYSÉE שבה העוגות הוצגו כמו בגלריה – על שולחנות עצמאיים, כמעט כמו פסלים. ההשראה הזו הפכה את נקודת המפנה בפרויקט: במקום חלל תעשייתי או פונקציונלי מדי, נולד רעיון של תצוגה פתוחה, המזמינה את הלקוח להתקרב, להתבונן ולחוות את הקינוחים כחוויה ויזואלית לא פחות מקולינרית". מתוך המחשבה הזו עוצב השולחן העגול במרכז החנות, שמעניק תחושת שוויון בין המוצרים ומאפשר מבט רב־כיווני על כל עוגה ועוגה. ואיך הן לא נהרסות מחוץ למקרר? מדובר בטריק קטן של עולם הקונדיטוריה: העוגות שמוצגות הן גולם (מעין דגם) לא אכיל עם ציפוי. מכיוון שכל העוגות בעלות ציפוי שוקולד או קרם אפשר להציב את הגולם עם הציפוי ללא המילוי הפנימי וכך העוגות לא נמסות. בנוסף, יש בחנות מזגן ששומר על טמפרטורה קרירה וקבועה על מנת שהשוקולד החיצוני לא ימס. זה עניין נהוג ברוב הפטיסרי שהם "קונספט" בפריז. גם הקונדיטורים המפורסמים כמו סדריק גרולה ופייר הרמה, עובדים עם מודליסטים שמכינים מודלים דמה לעוגות שמוצגות בחלון ראווה.
16 צפייה בגלריה
חלון הצצה לעבודת הקונדיטורים ותצוגה של העוגות - ויש טריק
(צילום: פרנסואה פונטי, François Fonty)
16 צפייה בגלריה
חלל עכשווי שמדבר בשפה בינלאומית עם נגיעות מקומיות
(צילום: פרנסואה פונטי (François Fonty))
ההתעקשות של שפיגל על צבעוניות פוגשת את הנטייה המינימליסטית של פרום ויוצרת מרחב מאוזן, נגיש וייחודי. החומרים הטבעיים – עץ ומתכת בגימורים עדינים – נבחרו כדי להכניס חמימות ולאזן את עוצמת הצבעים, בעוד שהצורות הגיאומטריות והחלון העגול הגדירו שפה אדריכלית ייחודית. "רצינו מקום שלא ייראה כמו עוד קונדיטוריה פריזאית מצועצעת, אלא חלל עכשווי שמדבר בשפה בינלאומית עם נגיעות מקומיות", מסביר פרום. התוצאה היא חלל שקט אך נועז, שמצליח לשמור על אינטימיות למרות מיקומו בלב אחד הרחובות הסואנים בעיר האורות והמאפים. העיצוב לא רק משרת את הפונקציה – הוא מספר סיפור על שיתוף פעולה, על זיכרונות משנקר ותל אביב, ועל הרצון ליצור חוויה טוטלית שבה כל פרט, מהתאורה ועד המדף האחרון, עובד בהרמוניה עם הקינוחים עצמם.
16 צפייה בגלריה
משמאל לימין: האדריכל ניקולאה פראנס, מעצב הפנים רון פרום, הקונדיטור טל שפיגל והשותף ג'רום לקורטואה
(צילום: נתנאל דג'מבילס, Nathanaël Djimbilth)
16 צפייה בגלריה
קווים נקיים, צורות גיאומטריות בסיסיות וצבעוניות שמזכירה אמנים מודרניסטים
(צילום: פרנסואה פונטי (François Fonty))
16 צפייה בגלריה
הפלטה הצבעונית שהפכה לסימן ההיכר של המותג קיבלה ביטוי ממשי בחלל
(צילום: פרנסואה פונטי, François Fonty)
עוד נגיעה ישראלית
את השפה הגרפית של החנות יצר "סטודיו רוף" התל אביבי, בניהולה של דפנה אילן – שגם היא למדה עם שפיגל במחלקה לעיצוב גרפי בשנקר. אילן הגדירה את הפלטה הצבעונית שהפכה לסימן ההיכר של המותג, והם קיבלו ביטוי ממשי בחלל עצמו: במדפים, בריצוף שהוזמן במיוחד ובנגיעות צבע נוספות הפזורות ברחבי הפטיסרי. כך נוצר חיבור הדוק בין זהות המותג ובין החוויה הפיזית של המקום. "אני מאמין שגם הלימודים בשנקר והחיים בתל אביב הותירו חותם משמעותי על הבחירות העיצוביות שלנו. אפשר לזהות בהן השפעות ברורות של הבאוהאוס – קווים נקיים, צורות גיאומטריות בסיסיות וצבעוניות שמזכירה אמנים מודרניסטים כמו מונדריאן וריטפלד – שנטמעו בנו והשתקפו בעיצוב הפטיסרי", מספר פרום.
בסופו של דבר, אֶבְרָא מגלמת מפגש מעניין בין תל אביב לפריז, בין קולינריה לעיצוב ובין צבעוניות חיה לאיפוק מינימליסטי. החוויה שמציע המקום אינה מסתכמת רק בטעם הקינוחים, אלא נבנית מהעיצוב, מהשפה הגרפית ומהחשיבה על כל פרט. עבור שפיגל, פרום ואילן זהו צעד משמעותי שממקם אותם על מפת הפטיסרי הפריזאית, ומאפשר להם להציע פרשנות אישית, ואפילו ישראלית, לז'אנר שהכי מזוהה עם העיר.
