בדירת 60 מ"ר קטנה בפלורנטין לא מצפים לראות ג'ונגל פראי של צמחים, אבל ברגע שפותחים את הדלת לביתו של שחר כחלני, זה בדיוק מה שפוגשים – קירות המכוסים בסבך של עלים ומאות עציצים שממלאים כל פינה. ואם זה לא מספיק, אז גם עיצוב הפנים משדר וייב בוטני תואם. "אין שום צמח שנמצא על הרצפה – הכול משובץ במדפים, על הקירות, בתלייה", הוא מספר. "אני רווק וגר עם שני כלבי האסקי סיבירי גדולים. זה הבית של הכלבים, אני רק אורח פה". כחלני פרסם פוסט בפייסבוק שבו הוא מציע מבחר גדול מהצמחים שלו למכירה – אך אל דאגה, לא מדובר בזניחת התחביב.
כחלני, בן 47, מנהל את "מסקל", מסעדה מקסיקנית שוקקת בלב פלורנטין, הפך בהדרגה את הבית שלו למעין יער אורבני צפוף וצומח. "יש פה משהו כמו 200 עציצים, מתוכם כ־150 סוגים", הוא אומר. "יש לי 20 סוגים שונים של סינגוניום, שמונה אלוקסיות, סחלבים, פוטוסים, עשרה קולאוסים, קוקדמות ועוד ועוד", הוא אומר. אפילו מהרחוב אפשר לזהות את המרפסת העמוסה בצמחים נשפכים.
האהבה שלו לצמחים לא התחילה במקרה. שחר עבד במשך שנים כמעצב ושוזר פרחים, ובמקביל למסעדנות, עבד גם בחנות פרחים. "הייתי אחראי על העציצים, עיצבתי את התצוגות וקבעתי מחירים", הוא מסביר. "בקורונה זה הפך לעיסוק העיקרי שלי – פתאום היה לי זמן ופנאי לתחביבים. התחלתי לקנות צמחים וגם לעשות החלפות של צמחים דרך קבוצות לחובבי צמחייה בפייסבוק, ולמרות שהדירה שלי לא מוארת - הצמחים משגשגים".
איך אתה מצליח לגדל כל כך הרבה צמחים בדירה לא מוארת?
"בחרתי בדירת שלושה חדרים כדי שיהיה מרחב לכלבים, אבל הדירה עורפית ובאמת לא נכנס אליה הרבה אור שמש. מה שעשיתי זה לייצר פתרונות עם גופי תאורה מלאכותית באמצעות נורות פשוטות שקניתי במקס סטוק. פתאום נהיו לי שני קירות שלמים של צמחים. במקום וילונות, יש לי פסיפס של עלים. כל הצמחים פונים החוצה לאור. כשנכנסים לחנייה שלנו, רואים דרך המרפסת ג'ונגל שיוצא מבעד לחלון. אני משתדל מראש לקנות צמחים שתנאי הגידול בבית מתאימים להם, וצמח שהתנאים לא מתאימים לו פשוט לא נשאר".
מה אתה כל כך אוהב בצמחים?
"אני מאוד אוהב את תהליך הגדילה וההתפתחות. מרתק לראות איך צמח משתנה. יש לי סחלב שאותו ענף מוציא פרחים בצבעים שונים – זה כמו קסם. יש פרח אחד, ובתוכו שני צבעים שונים לגמרי, חצוי בדיוק באמצע. איך אפשר להשאיר דבר כזה בחנות? הוא חייב להיות אצלי".
מלבד טיפוח הצמחים הקיימים, כחלני גם מייחר צמחים. "זה נותן תחושת הישג. לפעמים אתה מצליח לשכפל צמח נדיר, ואז אפשר למכור או להחליף אותו בקבוצות בפייסבוק. ככה השגתי את הצמח האחרון ברשימת החלומות שלי – רפידופורה מגוונת. מצאתי אותו ב־200 שקל, כשבדרך כלל היא עולה 800".
המקום לעציצים נגמר והוליד רה ארגון
עם השנים התחביב שלו הלך ותפח, עד שיום אחד פשוט "נגמר המקום" לדבריו. כדי לפתור את מצוקת המקום, כחלני פתח לאחרונה מכירה ביתית של הצמחים. "הייתי צריך לשתול מחדש ולפנות מקום לצמחים שדורשים תנאים טובים יותר. זו לא הקטנה של האוסף, אלא רה ארגון", הוא מדגיש. "המכירה הייתה מאוד מוצלחת ואני מתכנן להמשיך איתה. כשאנשים נכנסים אליי הביתה זה תמיד הלם. הם נדהמים מכל הירוק הזה ומתלהבים, אבל אומרים שהם לא היו יכולים לגור בכזה בית".
איך אתה מצליח לחיות בבית כזה? אתה לא מרגיש שזה יותר מדי?
"להפך. אני אדם מקסימליסט. כשאני נכנס ורואה את הירוק ואת הגיוון – זו שמיכת ביטחון של רוגע. זה לא עניין פשוט לגדל את הצמחים. יום של השקיה אורך שלוש־ארבע שעות. אבל זה השקט שלי, זמן איכות עם עצמי, בלי עבודה. אני עובר בין העציצים, בודק מה חדש, מי הוציא עלה, את מי צריך להעביר. אני מודה שזאת השקעה מעבר לתחביב רגיל, אבל אני נהנה מזה".
לצד הצמחים, כחלני גם משקיע בריהוט הסלון: "למדתי מאמא שלי לתפור והיה לנו עסק משפחתי – חנות לאביזרי תפירה וצמר שנסגרה בשנת 2019. אני משנה לעתים קרובות את פלטת הצבעים של הסלון. יש לי סטים של טקסטיל שאני מחליף כל כמה חודשים ויש לי קנבסים על הקירות שאני נהנה להסתכל על הדוגמאות שלהם. כמעט כל דבר שיש בבית שלי זה עבודת יד עם טביעת האצבע שלי".
כחלני ממש לא מתכוון לעצור בטיפוח צמחים ובעיצוב הבית. לאחרונה הוא חזר לתחביב ישן – אקווריומים עם צמחייה טבעית. "זה עולם בפני עצמו. קניתי צמחים והם הגיעו עם ביצים של דגים. עכשיו יש לי דגיגים בני יומיים בתוך האקווריום. זו בדיוק המהות של גידול - דברים קורים, ואתה רק צריך להיות שם כדי לראות".
מה הטיפ שלך לגידול צמחים?
"לנסות, לקרוא, לשאול, לא לפחד לחתוך צמחים ולייחר אותם. אנשים הורגים סחלבים, אבל לא כי הם קשים לגידול – אלא כי צריך לתת להם טיפול עקבי. כמו שלנו יש שגרת טיפוח, גם לצמח יש. וזה הרבה יותר פשוט מלגדל כלב או ילד".
