בחודש שעבר נפתחה באוסקה שביפן תערוכת האקספו הבינלאומית – אחד האירועים הגדולים והמשפיעים ביותר בתחומי החדשנות, הטכנולוגיה והתרבות העולמית. במשך חצי שנה, יותר מ-160 מדינות משתתפות בחגיגה עולמית, סוג של "האולימפיאדה לעסקים": כל מדינה מקימה ביתן ייחודי, שבו היא מציגה תערוכה המגוללת את חזונה או את שאיפותיה לעתיד, וגם מציגה טכנולוגיות שונות. האקספו השנה מתקיים תחת הכותרת "עיצוב החברה למען חיינו" (Designing Future Society for Our Lives), ומזמין את המבקרים להתבונן בשאלה הגדולה שמעסיקה את כולנו: כיצד נוכל לבנות יחד עתיד טוב, חדשני ובר-קיימא יותר. אחד הביתנים המסקרנים השנה שייך דווקא למדינה שנהפכה לשם דבר בהקשרים שונים אחרים לחלוטין. ואיך כל זה קשור לישראל?
מעבר להיותה זירה להצגת חידושים מדעיים, פיתוחים תעשייתיים והישגים טכנולוגיים – תערוכת האקספו הבינלאומית היא גם אחד מאירועי האדריכלות המסקרנים והבולטים בעולם. יש הרואים בה סוג של ביאנלה לא־רשמית לאדריכלות, בעיקר בזכות ההשקעה העצומה בתכנון הביתנים הלאומיים. רוב המדינות המשתתפות בה מקימות ביתן גדול ומרשים, שמטרתו אינה רק לייצג את המדינה אלא גם לרגש, להדהים ולמשוך קהל רב ככל האפשר. עבור משרדי אדריכלים מכל רחבי העולם מדובר גם בהזדמנות נדירה – ואפילו מקפצה מקצועית – לתכנן ולהציג מבנים יוצאי דופן, שמעוררים השראה ותשומת לב. ככל שהמבנה חדשני יותר, ייחודי יותר ובלתי צפוי, כך הוא גם בולט יותר בנוף התערוכה ונעשה שיחת היום.
5 צפייה בגלריה
הביתן הקטארי בתערוכת אקספו 2025. From the Coastline, We Progress
(צילום: Marco Cappelletti, courtesy of AMO)
הביתן הקטארי קוטף מחמאות
השנה הוקמו באקספו שורה של ביתנים מרהיבים ומעוררי סקרנות, ועל כמה מהם כתבנו כאן. עם זאת, אחד הביתנים הבולטים בתערוכה, שמשך תשומת לב רבה כבר בפתיחתה, שייך דווקא לקטאר, מדינה שאנחנו שומעים עליה בהקשרים אחרים ולא בהכרח חיוביים. הביתן הקטארי בתערוכת האקספו נבחר כאחד הבולטים והמרשימים השנה, וזכה להתעניינות רבה. כמה אתרי תקשורת בינלאומיים פרסמו כתבות ושבחים עליו, תוך התמקדות בתכנון האדריכלי, בתכנים החדשניים שהוצגו בו ובחוויה האינטראקטיבית שהציע למבקרים. הביתן מעוצב בהשראת סירת מפרש ערבית מסורתית בשם "דאו", כלי שיט מסורתי בקטאר ובאזור שסביבה. הוא בנוי ממסגרת עץ קלה, שהורכבה בטכניקות נגרות עתיקות מקטאר ומיפן, ומעליה נמתח בד לבן הנותן למבנה מראה ייחודי ובולט.
מי שאחראי לעיצוב הביתן המרשים של קטאר הוא לא אחר מאשר האדריכל היפני קנגו קומה (Kengo Kuma and Associates), אחד מהאדריכלים החשובים ביפן והמשפיעים ביותר בעולם כיום. קומה, שנודע בזכות סגנונו הייחודי, נוהג לשלב עץ כחומר בנייה מרכזי ברבים מהפרויקטים שלו. הוא שואב השראה משיטות הבנייה היפניות המסורתיות, שבהן לעץ תפקיד עיקרי – לא רק כחומר, אלא גם כאמצעי המקשר בין התרבות למסורת החדשנית היפנית. במהלך הקריירה שלו העמיק קומה בחקר השימוש בעץ והצליח למתוח את גבולות החומר בדרכים יצירתיות, שהובילו לפרויקטים עוצרי נשימה.
ברזומה המרשים שלו אפשר למצוא עשרות פרויקטים ברחבי יפן והעולם, שכל אחד מהם מבטא בדרכו את האהבה הגדולה של קומה לעץ, לאור ולמרקמים טבעיים. אחד הפרויקטים המשמעותיים שתכנן בשנים האחרונות הוא האצטדיון האולימפי בטוקיו, שנחנך בשנת 2019 לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020. גם כאן, אף על פי שמדובר במבנה ספורט עצום, שלרוב לא נהוג לקשר אותו עם חומרים טבעיים, בחר קומה לחפות את חזיתות האצטדיון בתריסי עץ רחבים המקנים מראה ייחודי למבנה. פרויקט האצטדיון מצליח לשלב בין קנה מידה גדול לאינטימיות חומרית יוצאת דופן.
הקשר שבין קו החוף להתפתחות והשפעה
ובחזרה אל הביתן הקטארי: בתוך הביתן המרשים, בתכנון קומה, מוצגת תערוכה בשם "מקו החוף, אנו מתקדמים" (From the Coastline, We Progress). כפי שמעיד שמה, התערוכה מספרת את סיפור ההתפתחות של קטאר מהימים שבהם כללה המדינה רצועת חוף פשוטה וכלכלתה הסתמכה בעיקר על דיג וסחר של פנינים, ועד העשורים האחרונים והפיכתה לאחת המדינות העשירות, המודרניות והמשפיעות בעולם הערבי ובעולם כולו. התערוכה בוחנת את זהותה של המדינה כפי שהיא מעוצבת על ידי חופיה, ומציעה נרטיב שבו פיתוח קו החוף במדינה קשור באופן ישיר לפיתוח ולצמיחה הכלכלית של המדינה.
את התערוכה אצרו הצוות המחקרי של משרד האדריכלים הבינלאומי OMA – שהקים האדריכל ההולנדי הנודע רם קולהאס (Rem Koolhaas). התערוכה מציעה סקירה מקיפה של מערכת היחסים המתמשכת בין קטאר לקו החוף שלה, תוך התמקדות ב-12 מוקדים חופיים מרכזיים. קטאר, השוכנת על חצי אי קטן בצפון-מזרח חצי האי ערב, מוקפת כמעט מכל עבריה במימיו של המפרץ הפרסי. מדובר בחצי אי קומפקטי וקטן (קטאר היא בערך מחצית משטחה של ישראל), בעל פנים מדברי דליל יחסית, ואילו רוב הערים והחיים הכלכליים והתרבותיים מרוכזים לאורך רצועת החוף, ובעיקר בבירה דוחא. בשל המאפיינים הגאוגרפיים שלה פיתחה קטאר במהלך ההיסטוריה את עיקר תעשיותיה ותרבותה בסמוך למים – מדיג וסחר פנינים, דרך סחר ימי, ועד לניצול עתודות האנרגיה במעמקי המפרץ. התערוכה, כאמור, שואפת להאיר את הקשר ההדוק הזה בקטאר בין הקרקע לים, בין המסורת להתחדשות, ומציגה אותו כחוט השני בהתפתחות הזהות הקטארית.
בכניסה לתערוכה חווים המבקרים מעבר צבעוני המזמין אותם להיכנס לתוך עולם החופים של קטאר. הירידה אל תוך החלל מתוארת באמצעות שינוי הדרגתי בצבעים, מהמים הטורקיזיים הרדודים ועד לחופים החוליים, ומביאה את הצופה למסע חושי אל קו החוף. על הוויטרינות החיצוניות מוצגים תצלומי אוויר המתעדים את המערכות האקולוגיות לאורך חופי קטאר, עם דגש מיוחד על עיר המסחר העתיקה אל זובארה (Al Zubara) הנמצאת בצפון-מערב המדינה והוכרזה בשנת 2013 כאתר מורשת עולמית. בתוך התערוכה יש צינורות שקופים המלאים בחולות בגוונים שונים שמייצגים את נופי המדבר הרחבים של קטאר, והם מהווים חיבור מעניין בין החוף לחול, בין הים ליבשה.
בחלל המרכזי של התערוכה הותקן וילון כחול עצום הכולל אלמנטים עיצוביים שמייצגים את השכבות המורכבות של הים. כחלק מהצגת ההיסטוריה וההתפתחות מוצגות שתי מפות: האחת מציגה את קטאר במאה ה-19, עם כפרים ששגשגו לאורך קו החוף, והשנייה מפה ימית עכשווית שמדגישה את הסביבות האנושיות והלא-אנושיות לאורך החופים. שתי המפות מהוות תצוגה ויזואלית של 200 שנות שינוי דרמטי בחופים ובמרחבים של קטאר, הממחישות את הדרך הארוכה שעברה המדינה – מחברה מסורתית לחברה מודרנית, תוך שמירה על קשר הדוק עם החוף והים.
במרכז התערוכה ממוקם חלל קולנוע, שעוצב בהשראת אוהלי החורף המסורתיים של קטאר. כאן המבקרים צופים בסרט שביים משרד האדריכלים, המתעד את ההיסטוריה המודרנית של המדינה באמצעות שילוב בין קטעי ארכיון נדירים משנות ה-50 ובין צילומים עכשוויים המתארים את חיי היומיום בחצי האי. הסרט מוקרן על שלושה מסכים בו-זמנית, תוך שהוא מציב נופים טבעיים במדינה, חיי בעלי חיים ואת הזהות העירונית המתפתחת של קטאר.
5 צפייה בגלריה
200 שנות שינוי דרמטי בחופים ובמרחבים של קטאר
(צילום: Marco Cappelletti, courtesy of AMO)
5 צפייה בגלריה
קולנוע שעוצב בהשראת אוהלי החורף המסורתיים של קטאר
(צילום: Marco Cappelletti, courtesy of AMO)
אדריכל ישראלי בין האוצרים
באירוע ההשקה של הביתן, שנערך בתחילת מאי, הצהיר שר המסחר והתעשייה הקטארי, השייח' פייסל בן ת'אני בן פייסל א־ת'אני, כי "נושא האקספו של השנה – 'עיצוב חברה עתידית לחיינו' – הוא יותר מסתם סיסמה: הוא קריאה לאחריות משותפת בבניית עולם בר-קיימא ומשגשג יותר. בקטאר אחריות זו מגולמת בחזון הלאומי שלנו לשנת 2030 ובמאמץ שלנו לקידום פיתוח עתידי בר-קיימא". על התערוכה ציין שיח' פייסל: "במשך מאות שנים תושבי קטאר שאבו כוח וזהות מקו החוף שלנו. ההרמוניה הדינמית הזו בין הים ליבשה עיצבה את התרבות והמורשת שלנו, קיימה את פרנסתנו, ועזרה להפוך את המולדת האהובה שלנו למה שהיא היום – מרכז עולמי למסחר ולדיפלומטיה בינלאומית, המשלב את כל הערכים האלה לחלוקה עם הקהילה הבינלאומית באקספו 2025".
על מלאכת האוצרות והעיצוב הופקדו שלושה אדריכלים מצוות המשרד של OMA: סמיר בנטל, שינג'י טקאגי והאדריכל הישראלי יותם בן חור. בן חור, יליד תל אביב, למד תואר ראשון באדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך עבר ללמוד במכון פראט (Pratt Institute) בניו יורק. לאחר מכן השלים תואר שני באדריכלות בבית הספר היוקרתי לעיצוב באוניברסיטת הרווארד. עם סיום לימודיו עבד בן חור בכמה משרדי אדריכלות מובילים בניו יורק, עד שהצטרף למשרד של קולהאס. בשנים האחרונות היה שותף לאוצרות ולעיצוב של תערוכות אדריכלות ואמנות חשובות ברחבי העולם – ובפרויקט הזה, בביתן קטאר באקספו באוסקה, ניכרת היטב טביעת ידו האישית.
ישראל, אם תהיתם, מסתפקת השנה בנוכחות צנועה עם ביתן קטן בגודל של 53 מ"ר בלבד, שהוקם במסגרת השטח המיועד למדינות מתפתחות, ובעלות מינימלית של 3.2 מיליון דולר. ההחלטה משקפת את המציאות המורכבת שבה נמצאת המדינה, ובה סדרי עדיפויות תקציביים ואירועים המשפיעים גם על ייצוגה בזירה הבינלאומית הנחשבת.
