התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל הכריזה אמש (22.11) על הזוכים בתחרות "אדריכלות מצילת חיים" – תחרות רעיונית שמטרתה לבחון מחדש את תכנון המוצבים של צה"ל לאור הכשלים שנחשפו ב־7 באוקטובר. לתחרות הוגשו 17 הצעות של צוותים רב-תחומיים, ובהם אדריכלים ואנשי ביטחון, והפרסים חולקו בסך כולל של 60 אלף שקל: 30 אלף שקל למקום הראשון, 20 אלף שקל למקום השני ו־10 אלפים שקלים למקום השלישי.
במקום הראשון זכתה ההצעה "נקודת זינוק מבוצרת" של מייזי חזקיה, בעלת משרד מייזי אדריכלים, שתכננה את הפרויקט לבקשת עמרי חדד – קצין במילואים וסטודנט שנה ב' לאדריכלות באוניברסיטת פראט בניו יורק; מיכה פייט – לשעבר מפקד בחיל השריון, והיום סטודנט לפסיכולוגיה, כלכלה ומדע המדינה ועובד בתחום ההתחדשות העירונית; ואיתמר ששון – שהיה רס"ן בחיל השריון, וכיום עורך בדה מרקר וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה.
במקום השני דורגה העבודה "ונתתי לעם הזה לחומת נחשת בצורה" של עמי גבירצמן אדריכלים, ובמקום השלישי "המוצב הצה״לי במאה ה־21" של האדריכל שמואל נמט. לפי חבר השופטים, ההצעות הזוכות בלטו ביכולתן לשלב בין מענה הגנתי מתקדם, לוגיסטיקה פשוטה ועלויות בינוי ריאליות, לצד חשיבה מחודשת על חיי השגרה במוצב.
"מציאות שלא ניתן לחיות איתה"
יו"ר חבר השופטים, אלוף (מיל') גיורא איילנד, שאף התריע בעבר על כשלים בתכנון המוצבים, אמר כי: "מכל מרכיבי הכישלון של 7 באוקטובר - מודיעין, היערכות, כסף קטארי - הטעות הגדולה ביותר הייתה בניית המוצבים. זה תחום שצה"ל לא השתפר בו כמעט מאז יום כיפור, וזו מציאות שלא ניתן להמשיך לחיות איתה".
יוזם התחרות הוא רס"ן (מיל') אדר' תמיר מנצור-כרמל, מ"פ שריון במילואים שגויס ב־7 באוקטובר והתקשה לעמוד מול מראות המוצבים שנפלו. "הקימו את המוצבים מהר, טלאי על טלאי, בלי חשיבה ארוכת טווח", אמר. "אדריכלים יודעים לתכנן מבנים שמחזיקים עשרות שנים — הם יכולים לעצור את תרבות הכסת"ח ולהציע פתרונות אלגנטיים, יעילים, מוגנים ומשתלבים בסביבה".
האדריכלית אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, אמרה כי "התחרות פתחה דיון חדש בעולם האדריכלות והביטחון כאחד, וחיברה בין אנשי מקצוע משני העולמות להעמקה משמעותית בנושא שמוגדר בדרך כלל כ'צבאי' בלבד. תכנון המוצבים של צה"ל הוא נושא קריטי, לא רק לצבא אלא לכל אזרחי ישראל, והתחרות הזאת מדגימה איך חשיבה אדריכלית מקצועית ורעננה יכולה להציע פתרונות יעילים, בטוחים ומותאמים למציאות המשתנה. אנחנו רואים חשיבות רבה בכך שהצבא יבחן את הרעיונות שהוגשו - לא כהצעות חלופיות למה שקיים, אלא כהזדמנות לשיח מקצועי שיכול לתרום ממשית לחיזוק ההגנה על החיילים ועל תושבי ישראל. זו בדיוק האחריות שלנו כהתאחדות: להביא את הידע האדריכלי לשולחן כשהוא נדרש ביותר".
גיורא אקרשטיין, יו"ר קבוצת אקרשטיין שהעניקה את הפרסים לזוכים: "עבורנו, ביטחון חיילי צה"ל הוא משימה מקצועית ולאומית כאחד. התמיכה שלנו בתחרות של ארגון האדריכלים לתכנון המוצב הישראלי נובעת מהאמונה שתכנון נכון הוא מרכיב מרכזי בהצלת חיים. לאורך השנים הקמנו בסיסי צה"ל עבור משרד הביטחון ופיתחנו יכולות מיגון מתקדמות, ולכן שיתוף הפעולה במהלך זה הוא המשך טבעי לעשייה שלנו ולקידום חדשנות שתגביר את ההגנה על הכוחות בשטח".
האלוף (במיל') איילנד: "מכל מרכיבי הכישלון של 7 באוקטובר - מודיעין, היערכות, כסף קטארי - הטעות הגדולה ביותר הייתה בניית המוצבים. זה תחום שצה"ל לא השתפר בו כמעט מאז יום כיפור, וזו מציאות שלא ניתן להמשיך לחיות איתה"
בחבר השופטים השתתפו גם אל"מ דוד שפירא כנציג המכללות הצבאיות, סא"ל אור בן יהודה, סא"ל (מיל׳) ד"ר אדריכל שרי מרק, רס"ן (מיל׳) אדריכל תמיר מנצור־כרמל, ולצידם מזכיר חבר השופטים רס"ן (מיל׳) אדריכל אריה גונן. הקריטריונים לבחירת ההצעות כללו יכולת תפקוד תחת התקפה, עלות וקלות בנייה, איכות חיי שגרה והשתלבות בנוף.
בתום התחרות הודיעה ההתאחדות כי תקיים ערב עיון בשותפות עם המכללות הצבאיות ובהשתתפות קציני צבא, חוקרים ואדריכלים, שבו יציגו הזוכים את עבודותיהם ותוצג תערוכה של כל ההצעות. מטרת האירוע היא לייצר שיח ציבורי ומקצועי רחב שיסייע לצה״ל בעיצוב הדור הבא של המוצבים - מתוך אמונה שאדריכלות טובה יכולה להציל חיים.
4 צפייה בגלריה
מקום ראשון - נקודת זינוק מבוצרת. בתכנון מייזי חזקיה, עומרי חדד, איתמר ששון ומיכה פייט
(הדמיה: מייזי אדריכלים)
מקום ראשון – "נקודת זינוק מבוצרת"
האדריכלים: מייזי חזקיה, עמרי חדד, איתמר ששון ומיכה פייט
תכנון המוצב מבוסס על שינוי תפיסתי מהמודלים הקיימים בצה"ל. התכלית הראשונה היא לאפשר לכוחות לצאת ממנו במהירות ובבטחה להגנת היישובים, בעזרת מרחב דמוי משולש מאחורי המוצב שמאפשר תנועה ללא חשיפה לאויב. בחלקו הפנימי של המוצב נמצא "הלב" – ביצור עצמאי הכולל את כל מערכות הפו"ש, שממנו נשלטת הרחבה המרכזית ויוצאות מנהרות גישה מאובטחות לעמדות הירי.
המוצב מאפשר יציאה מהירה של כוחות, אך מקשה על פריצת אויב, בין היתר באמצעות עמדות חיפוי ומניעת כניסת רכבים לשטח הפנימי. העיצוב יוצר גם יתרון פסיכולוגי: קירות חיצוניים מחופים מראות מקשים על האויב לאתר עמדות, בעוד פנים המוצב משדר אווירה קרבית, בהשראת צוללת. המוצב תוכנן להשתלב בסביבה בעזרת קירות רפלקסיביים ובטון חשוף שיצבור את צבעי האדמה. "הלב" מעוצב בהשראת מבני הטיגרט ההיסטוריים. התכנון מבוסס על הניסיון הצבאי והאדריכלי של חברי הצוות, עולמות הידע השונים שלהם.
מייזי חזקיה היא בעלת משרד אדריכלים בתל אביב, המתמחה בתכנון ציבורי ומסחרי בעלי אופי קהילתי מובהק. עמרי חדד הוא קצין במילואים וסטודנט שנה ב' לאדריכלות באוניברסיטת פראט בניו יורק. מיכה פייט היה מפקד בחיל השריון, וכיום הוא סטודנט לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה ועובד בתחום ההתחדשות העירונית. איתמר ששון היה רס"ן בחיל השריון, והיום הוא עורך בדה מרקר וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה.
4 צפייה בגלריה
מקום שני - ההצעה של אדריכל עמי גבירצמן בתחרות תכנון המוצב הישראלי
(הדמיה: עמי גבירצמן)
מקום שני – "ונתתי לעם הזה לחומת נחשת בצורה"
אדריכל עמי גבירצמן
המוצב שתכנן הוא גנרי, טרומי ברובו, קל לבנייה והקמה, חסכוני, אקולוגי ובעל ייחודיות בהטמעתו האורגנית בנוף המקומי. הוא מחובר נופית לסביבה לצורך הטמעה והסוואה, ויחד עם זאת משדר חוזק והרתעה. עיצוב המוצבים מבוסס על הטמעתם בגבעות מלאכותיות הניתנות לשילוב קל בכל נופי הארץ, תוך יצירת גבעה גנרית עם חורשת עצים בראשה, וחיפויה באדמה וצמחייה מקומית.
המוצב מורכב ממנהרה מעגלית בקוטר 70 מטר, המונחת על גבעה מלאכותית העשויה מקרקע מקומית. המנהרה מכילה ארבע עמדות תצפית ל־360 מעלות מהמוצב, וממוקמת מעל שאר פונקציות המוצב – חמ"ל, ש"ג, חדר אוכל, מרפאה, מגורים וחצר תפעולית. הטבעת מאפשרת שליטה מלאה בתצפית ואש על הכניסה והיציאה מהמוצב, ומאפשרת תנועה חופשית ובטוחה של לוחמים בכל היקף המוצב.
בבניית המוצב נעשה שימוש בחומר מקומי מעבודות עפר מאוזנות, וכך נשמר איזון אקולוגי תוך שמירה על הזרעים והצמחייה המקומית, ללא צורך בהובלת חומר. הבטון הקונבנציונלי יכול להיות מורכב מגריסת פסולת בנייה מקומית באזור.
עמי גבירצמן הוא בעליו של משרד משפחתי ותיק בגוש עציון, העוסק בתכנון נופי ברחבי הארץ, מהגולן ועד הנגב: נספחים נופיים, תבעו"ת ומבני ציבור עבור יזמים פרטיים, רשויות מקומיות, רט"ג ומשרדי ממשלה.
מקום שלישי – "המוצב הישראלי במאה ה־21"
אדריכל שמואל נמט
המוצב החדש מציע פרשנות עדכנית לדמותו של המוצב הצה"לי במאה ה־21: מערכת הגנה שמאוחדת עם סביבתה, יעילה מבחינה מבצעית ומעניקה תנאי שירות טובים לחיילים. בשונה מהבסיס הצה"לי הטיפוסי, שמורכב ממערכת ביצורים שמקיפה את מבני הבסיס, הבסיס המוצע מעוצב כך שהגדר, שכבות הקרקע והעמדות משתלבות לכדי מערכת מיגון רציפה שבתוכה משולבים החללים התפעוליים.
הצורה הזיגזגית של המוצב משפרת את שדות הראייה ואת הביטחון, ומאפשרת שילוב צמחייה שמסייעת בטשטוש מבנה הבסיס בנוף. לצד האמצעים המבצעיים הושם דגש רב על חיי היומיום של החיילים – עם פינות ישיבה מוצלות, אזורי מנוחה ורחבה מרכזית. התכנון המודולרי מאפשר התאמה לטופוגרפיות שונות והרחבה עתידית של הבסיס, והוא מבקש לא רק לחזק את ההגנה, אלא גם להציע מודל חדש, אנושי ומשולב נוף למרחב הצבאי הישראלי.
שמואל נמט הוא אדריכל ירושלמי, הפועל בפרויקטים ציבוריים ופרטיים בארץ ובחו"ל. הוא למד אדריכלות בבצלאל וב־IUAV בוונציה. עבודתו כוללת פרויקטים למגורים, מבני ציבור ותכנון עירוני, ומשלבת חדשנות, תשומת לב לחומרים ודיוק טכני. במהלך הקריירה שלו עבד במשרד בינלאומי בלונדון, הוביל פרויקטים מורכבים משלבי קונספט ועד הביצוע, והשתתף בתחרויות אדריכליות שזכו בפרסים בישראל. גישתו מדגישה פרטי בניין ותכנון שמחבר בין חזון אדריכלי לחומריות מקומית. גילוי נאות: נמט כתב בעבר על אדריכלות באתר ynet.
