ב־10 במאי תיפתח בוונציה הביאנלה לאדריכלות – האירוע החשוב והמשפיע ביותר בעולם האדריכלות והתכנון העירוני. פעם בשנתיים, אדריכלים, מתכנני ערים, חוקרים ואוצרים מכל רחבי העולם נוהרים לעיר כדי לחזות במגמות העכשוויות, בפרויקטים החדשניים ביותר ובסוגיות הבוערות של הרגע. בהתאם לרוח התקופה, הביאנלה השנה תתמקד במשבר האקלים ובהשלכותיו על המרחב הבנוי ובשימוש בבינה מלאכותית בתחום הבנייה.
דרך תערוכות, מיצגים ודיונים יציגו המשתתפים פתרונות אדריכליים לשאלות קריטיות כמו קיימות, עמידות עירונית ושימוש בחומרים מתחדשים, מתוך מטרה להציע חזון לעולם מקיים ורגיש יותר לסביבה. יותר מאי פעם, הביאנלה של 2025 מבקשת לא רק להציג חזון אדריכלי אלא גם לעורר דיון עמוק על האופן שבו תכנון ובנייה יכולים לסייע ביצירת עתיד גמיש ובר־קיימא יותר.
פתרונות לחיים בתנאי אקלים משתנים
המהדורה ה־19 של הביאנלה לאדריכלות בוונציה תימשך כחצי שנה. תחת הכותרת "אינטליגנציה. טבעי. מלאכותי. קבוצתי" (Intelligens. Natural. Artificial. Collective) תעסוק התערוכה השנה בדרכים שבהן עולם האדריכלות מגיב לאתגרי האקלים הגלובליים, תוך בחינת פתרונות הנעים בין מקלטים אקלימיים פרימיטיביים ובין מבנים מודרניים מתוחכמים. בדגש על כמה מהמשברים האקלימיים החמורים של השנה האחרונה – השריפות ההרסניות בלוס אנג'לס, השיטפונות הקיצוניים בוולנסיה והבצורת הקשה בסיציליה – התערוכה תעלה שאלות קריטיות על תפקיד האדריכלות בעולם המשתנה לנגד עינינו. היא תקרא לחשיבה מחודשת על מעבר מגישה של צמצום נזק סביבתי לתכנון אקטיבי ומגיב למציאות אקלימית חדשה, שבה אדריכלות אינה רק מגיבה לשינויים, אלא מתמודדת עמם ישירות ומציעה פתרונות לחיים בתנאי אקלים משתנים.
האוצר שעומד מאחורי הביאנלה השנה הוא האדריכל האיטלקי פרופ' קרלו ראטי – בחירה כמעט מתבקשת בהתחשב במעמדו כאחד מחוקרי האדריכלות ותכנון הערים המשפיעים ביותר כיום. ראטי, הנמנה עם עשרת המתכננים המובילים בעולם בתחומו, הוא שותף לכתיבת יותר מ־750 פרסומים אקדמיים, ונחשב לחלוץ בתחום החדשנות העירונית. פרופ' ראטי הוא אדריכל ומהנדס בהכשרתו, ואת הדוקטורט שלו השלים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). כיום, הוא מנהל את Senseable City Lab – מעבדת מחקר עירונית פורצת דרך ב־MIT, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות חכמות לערים עתידיות. במקביל, הוא שותף מייסד של משרד האדריכלות והחדשנות CRA - Carlo Ratti Associati, שמחזיק סניפים בטורינו, ניו יורק ולונדון. בזכות עבודתו המחברת בין אדריכלות, טכנולוגיה, נתונים וחדשנות, ראטי נחשב לדמות מובילה בעיצוב המרחב העירוני של העתיד. הביאנלה בניצוחו צפויה להציג גישה רב־תחומית, שתטשטש את הגבולות בין הטבעי למלאכותי ותציע מבט חדשני על עתיד האדריכלות בעולם המשתנה.
750 משתתפים ו־66 ביתנים לאומיים
במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה במרס בוונציה, העניק ראטי הצצה ראשונה למהדורה הקרובה של הביאנלה לאדריכלות, שתהיה אחת המרשימות והרחבות בהיסטוריה של האירוע. השנה, הביאנלה תכלול 66 ביתנים לאומיים, כולל של ארבע מדינות שיוצגו לראשונה: הרפובליקה של אזרבייג'ן, סולטנות עומאן, טוגו וקטאר. הצטרפותן מסמנת את המשך התרחבותה של הביאנלה כזירה עולמית, שמעניקה במה רחבה ומגוונת יותר לשיח אדריכלי חוצה יבשות. התערוכה, שתתפרס כרגיל בין הג'רדיני, הארסנלה ומוקדים שונים ברחבי ונציה, תכלול יותר מ־750 משתתפים - ובהם משרדי אדריכלות מובילים, אדריכלים עצמאיים וצוותים מולטי־דיסציפלינריים המשלבים תחומי ידע מגוונים. לפי הנתונים שפורסמו, המהדורה הקרובה צפויה להיות הביאנלה לאדריכלות הגדולה ביותר שנערכה אי פעם בוונציה - הן בהיקף המציגים והן בהשפעה הצפויה שלה על השיח האדריכלי העולמי.
אחת המטרות המרכזיות של הביאנלה הקרובה, לדבריו של ראטי, היא להציע חקר רבגוני של תפקידה של האדריכלות בטיפול באתגרים השזורים זה בזה, של שינויי אקלים והתפתחות האוכלוסייה. התערוכה המרכזית של הביאנלה בנויה סביב שלושה עולמות נושאיים: אינטליגנציה טבעית, בינה מלאכותית ואינטליגנציה קולקטיבית, ששיאה הוא הרהור על חקר החלל, לא כבריחה, אלא כאמצעי לשיפור החיים על פני כדור הארץ. "כדי להתמודד עם עולם בוער, האדריכלות חייבת לרתום את כל האינטליגנציה שסביבנו", הצהיר ראטי במסיבת העיתונאים. "אדריכלות תמיד הייתה תגובה לאקלים עוין - החל מהצריף הפרימיטיבי הקדום ביותר, העיצוב האנושי הובל על ידי הצורך בתכנון מקלטים ובהישרדות. היצירות שלנו תמיד שאפו לגשר על הפער בין סביבה קשה ובין המרחבים הבטוחים והמגורים שאנו דורשים".
11 צפייה בגלריה
חומר הגלם הבא? הטקסטיל המזהם מגיע לעולם השלישי. שוק קטנגואן לבגדי יד שנייה בלגוס
(צילום: Andrew Esiebo)
AI בשירות האדריכלות
אחד המוקדים המרכזיים של הביאנלה של 2025 יהיה השימוש בבינה מלאכותית בתכנון ערים – נושא שנמצא בחזית החדשנות האדריכלית. התערוכה תדגים כיצד AI משמש כיום כלי מרכזי בתכנון עירוני, לא רק לייעול תהליכי עיצוב אלא גם למציאת פתרונות חכמים ומקיימים לאתגרים עכשוויים. אחד ההיבטים הבולטים שיוצגו הוא השימוש בבינה מלאכותית לאיתור פסולת בנייה הניתנת למיחזור ושימוש חוזר – גישה שצוברת תאוצה במאמצים להפחית בזבוז וליצור מודלים של בנייה מעגלית. הביאנלה תציג דרכים שבהן AI מסייע בזיהוי חומרים קיימים, תכנון מחודש של מבנים וביצוע אופטימיזציות שמצמצמות את ההשפעה הסביבתית של הבנייה.
בנוסף, מתחם הארסנלה של הביאנלה מתוכנן להפוך השנה למעין מעבדה להתנסות ברובוטיקה דמוית אדם בבנייה. היוזמה החדשנית תציג כיצד רובוטים מתקדמים יכולים להשתלב בתהליכי בנייה, הן ככוח עבודה משלים והן ככלים המאפשרים ביצוע משימות מדויקות ומורכבות יותר. השילוב של בינה מלאכותית ורובוטיקה בתערוכה מדגיש את השינוי העמוק שעובר תחום האדריכלות בשנים האחרונות – ממקצוע מסורתי הנשען על חומרי גלם ומלאכת יד, לעידן חדש של תכנון מבוסס דאטה, מיחזור חומרים ואוטומציה מתקדמת.
11 צפייה בגלריה
Manameh Pavilion. מענה מהיר לאזורי אסון
(הדמיה: Alia Al Mur, Yusaku Imamura, Ahmed Shabib, Rashid Shabib, Jonathan Shannon, Vladimir Yavachev)
11 צפייה בגלריה
Terra Preta. בנייה מהירה
(הדמיה: André Corrêa do Lago, Marcelo Rosenbaum, Fernando Serapião, Guilherme Wisnik)
זו הסיבה שישראל תיעדר מהביאנלה
לראשונה זה שנים, ישראל לא תשתתף הפעם בביאנלה לאדריכלות בוונציה. אך בניגוד למקרים קודמים, שבהם החלטות דומות נבעו משיקולים פוליטיים (כמו במקרה של שנה שעברה) או תקציביים, הפעם מדובר בסיבה אחרת לחלוטין – שיפוץ הביתן. כבר כמה שנים שמדברים על הצורך לשפץ את הביתן הישראלי שתחזוקתו הלכה והתדרדרה במהלך השנים, כדי שיעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר להצגה של תערוכות. הביתן, שתוכנן בשנת 1952 על ידי האדריכל זאב רכטר בסגנון הבינלאומי, ממוקם בלב גני הג'רדיני – האתר המרכזי של הביאנלה – ממש בסמיכות לביתן האמריקאי. כעת, לאחר שנים של דחיות, התקבלה ההחלטה לשפץ את הביתן באופן יסודי. המשמעות: השנה לא תתקיים בו תערוכה ישראלית, אך בתום השיפוץ, הביתן צפוי לשוב לימי תהילתו ולשמש שוב כבמה מרכזית להצגת האדריכלות והאמנות הישראלית בזירה הבינלאומית החשובה ביותר.
בעוד שישראל תיעדר השנה מהביאנלה לאדריכלות, קטאר דווקא תרשום היסטוריה כמדינה האחרונה שתקים ביתן חדש קבוע בג'רדיני. זו הפעם הראשונה שקטאר משתתפת בביאנלה, אבל כאמור, ההישג המשמעותי הוא הקמת ביתן לאומי חדש וקבוע – הראשון שנוסף לפארק מאז חנוכת הביתן של קוריאה הדרומית בשנת 1995. למעשה, זהו הביתן הלאומי ה־30 שיוקם בשטח הרשמי של הביאנלה, ציון דרך משמעותי בתולדות התערוכה. עם הצטרפותה הרשמית לביאנלה, קטאר לא רק מסמנת את נוכחותה בשדה האדריכלות העולמי, אלא גם מחזקת את מעמדה ככוח מוביל בזירה התרבותית הבינלאומית.
הביתן הקטארי עתיד להיבנות בסמוך לביתן הספרים האייקוני שתכנן האדריכל הבריטי ג'יימס סטירלינג, ממש בכניסה לג'רדיני. זהותו של האדריכל שאמון על התכנון טרם נחשפה, וכך גם פרטים נוספים כמו הדמיות או תוכניות המבנה, אך אפשר להניח שהביתן החדש יבקש לשקף את העושר התרבותי והחזון האדריכלי של המדינה. בהצהרה לתקשורת ציין יו"ר מוזיאוני קטאר על ההתרגשות הגדולה של הקטארים להצטרף לביאנלה בוונציה: "קטאר גאה לתפוס את מקומה באסיפה הבינלאומית הזו, לקדם את תפקידנו כמובילים עולמיים בדיפלומטיה תרבותית ולספק פלטפורמה שאין שנייה לה – לתת קול לכישרון היצירתי של האומה שלנו ושל המזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור דרום אסיה".
האחות הקטנה שהפכה למשמעותית
הביאנלה לאדריכלות בוונציה מכונה לעתים "האחות הקטנה" של הביאנלה לאמנות, אך עם השנים היא ביססה את מעמדה כאירוע מרכזי בפני עצמו. מאז שנערכה לראשונה בשנת 1980 היא נחשבת לאחת התערוכות החשובות, היוקרתיות והמשפיעות ביותר בעולם האדריכלות. במשך יותר מארבעה עשורים משמשת הביאנלה במה להצגת הפרויקטים החדשניים ביותר, לצד תיאוריות אדריכליות וחידושים טכנולוגיים בתכנון ובבנייה.
בעבר, הביאנלה הייתה ממוקדת בעיקר בקהילה המקצועית – אדריכלים, מתכנני ערים ואקדמאים, אך בשנים האחרונות עברה התערוכה שינוי משמעותי: היא הרחיבה את גבולותיה ופנתה גם לקהל הרחב, מתוך רצון לשמש מראה למגמות והתפתחויות החורגות מעבר לתחום האדריכלות עצמה. כיום, לצד דיונים על עיצוב ותכנון, הביאנלה משקפת גם סוגיות רחבות יותר – מהשפעות כלכליות וחברתיות ועד סוגיות פוליטיות ואקולוגיות – ובכך מחזקת את מעמדה כזירה לדיון עולמי על עתיד הערים והחיים בהן.
