אחרי הקורונה, המלחמה, השריפות והכרישים, לא בלתי סביר להניח שהאסון הבא שמחכה בפתח עבור תושבי ישראל הוא רעידת אדמה. בעולם נראה שרעידות אדמה (ולעתים גלי צונאמי בעקבותיהן) הן כבר עניין שבשגרה. כך למשל, הבוקר (ד') התבשרו על רעש אדמה עז של 8.8 בחצי האי קמצ'טקה שבמזרח רוסיה, ובעקבותיו גלי צונאמי ביפן, אזהרות לצונאמי בארצות הברית ובהוואי. למעשה, רעידת אדמה משמעותית בישראל היא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי". גם אנשי אדריכלות ועיצוב מנסים להתכונן לסיטואציה, ומציעים גם פתרונות קונקרטיים שיכולים להציל חיים. הנה כמה מהם:
שולחן עמיד בפני רעידות אדמה, פיתוח ישראלי, בצלאל
(צילום: ארתור ברוטר)
שולחן הישרדות מישראל
פיתוח ישראלי שיוצר בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מציע פתרון מיגון לתלמידים בבתי ספר בעת רעידת אדמה. ישראל לא כלולה ברשימת המדינות שצפויות לעשות בו שימוש, וההנחיה המקומית היא לצאת החוצה מהמבנה, אך יש מדינות שבחרו לרכוש אותו, כמו נפאל, האיטי ובהוטאן.
שולחן הלימודים פותח בארץ בהובלת פרופ' עידו ברונו, מרצה בכיר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. השולחן העמיד נוצר כקונספט במסגרת פרויקט גמר של ארתור ברוטר, סטודנט מבצלאל, בהנחיית פרופ' ברונו, בעקבות אסון רעידת האדמה ב-2010 בהאיטי. הוא מסוגל לספק הגנה על תלמידים גם בזמן קריסת מבנים. השולחן יצא לפיתוח, עמד במבחני איכות באוניברסיטת פדובה באיטליה, והוצג במוזיאונים בניו יורק ובלונדון.
שולחן ההישרדות מסוגל לשאת עומסים כבדים של עד טון, וכך לספק הגנה בזמן רעידת אדמה. הוא אפשרי לנשיאה על-ידי שני ילדים, ומשקלו בערך כפול משולחן רגיל. כיום השולחן מיוצר ונמכר על-ידי חברת א.ד מירז תעשיות.
מיטה מתקפלת מטורקיה
פתרון עיצובי נוסף שאפשר למצוא בשימוש הוא מיטת רעידות אדמה, שפותחה על-ידי החברה הטורקית DAHR INSAAT. זו מיטה שבזמן רעידת אדמה, החיישנים שמותקנים עליה מזהים את האירוע וגורמים למיטה להתקפל וליצור בתוכה מחסה בטוח. החיישנים יודעים גם לא להיסגר אם תהליך הסגירה יפגע במי ששוכב על המיטה.
מיטת הישרדות לרעידות אדמה
(צילום באדיבות Dahir insaat)
בתוך הקובייה שנוצרת יש מים ומוצרי עזרה ראשונה, וכל אחד יכול לאחסן בה דברים נוספים שהוא מעוניין שיהיו לצידו בזמן חירום. הקובייה, שעשויה מחומרים עמידים לאש, יכולה להיפתח מבפנים לאחר שהסכנה חלפה.
עוד כתבות בנושא:
בית צף מיפן
טכנולוגיה מיפן, מדינה מוכת רעידות אדמה וגלי צונאמי, מציעה פתרון שמנתק את הבית כולו מהקרקע, וכך מגן עליו מנזקי רעידת האדמה. טכנולוגיית Air Danshin מציעה יצירה של תא אוויר בין הבית לבין היסודות שלו. למערכת יש חיישנים שמזהים רעידת אדמה ומנפחים כריות אוויר שמרימות את הבית מעל פני הקרקע. לאחר שהסכנה חלפה, הבית חוזר בהדרגה למקומו הרגיל.
הפתרון האמריקאי – קפסולת הישרדות
קפסולת ההישרדות האמריקאית (Survival Capsule) היא מקלט בצורת כדור שתוכנן להגנה מפני שלל אירועים אפוקליפטיים כמו צונאמי, טורנדו, הוריקן, טייפון וגם רעידת אדמה. הכדור מהווה מרחב מוגן שמספק מקלט בטוח עד להגעת חילוץ וסיוע.
קפסולת ההישרדות, שנבנתה על-ידי מהנדסי אווירונאוטיקה, מסוגלת לעמוד בתנאים קשים של אסון טבע, ויכולה להכיל בין שניים עד ל-16 אנשים. הקפסולות הקטנות מתאימות לבתים פרטיים, והקפסולות הגדולות יותר מיועדות למבנים ציבוריים.
8 צפייה בגלריה
קפסולת הישרדות אמריקאית יכולה לצוף במקרה של צונאמי או סופה
(צילום: julian sharpe, חברת survival capsule)
יש בה מושבי בטיחות עם רצועות, שטח אחסון, תאורה, מערכת GPS, פתחי אוורור, מכלי אוויר, דלת אטומה למים (שנפתחת מבפנים ומבחוץ) וחלון. קפסולת ההישרדות עמידה בפני טמפרטורות גבוהות, צפה על מים, ומסוגלת להגן על היושבים בה למשך שלושה ימים – בתקווה שעד אז יגיע הסיוע.
חושבים על הגרוע מכל
גם כשמדובר באסונות, יש צורך בעיצוב – מתברר – ויש מי שעוסק בזה ביומיום במסגרת עבודתו בין כותלי מוסד אקדמי שנועד לקדם עיצוב ואסתטיקה.
בעשור האחרון עוסק המעצב התעשייתי ערן לדרמן, ראש מעבדת מחקר לעיצוב סביבות אסון בבצלאל, בדיוק בזה: עיצוב סביבות אסון. כותרת שנשמעה אפילו לנו, הישראלים, לא ממש קשורה אלינו – עד לפני כשנתיים. העיצוב שמדובר בו אינו נוגע לאסתטיקה, כמובן, אלא להצלת חיים במצבי קיצון, והוא וצוותו עוסקים במחקר ובחיפוש פתרונות לבעיות אקוטיות.
ומה המצב בישראל? "רעידת אדמה גדולה בישראל אינה רק תרחיש קיצון תיאורטי, אלא סיכון מוחשי וממשי", מסביר דניאל בירץ, מנכ"ל קבוצת BK-BR העוסקת בניהול, תכנון ופיקוח הנדסי בתחום הבנייה. "מדינת ישראל פרוסה לאורך השבר הסורי-אפריקאי, וכיום עשרות אלפי מבנים - בעיקר כאלה שנבנו לפני שנות ה-80 - אינם עומדים בתקני עמידות עדכניים, מה שחושף אותם לקריסה בעת אירוע משמעותי. למעשה, האחריות של מתכננים ומהנדסים כיום היא כפולה: מצד אחד לייצר סביבת מגורים בטוחה יותר לכל אזרח, ומהצד השני לשנות את השיח הציבורי מהדחקה להיערכות. כל מבנה ממוגן שנוסיף, כל תשתית שנשדרג, שווים מאות ואלפי חיי אדם שנציל בעת האמת. אירועי הלילה רק מזכירים לנו שמוכנות חכמה היא ערובה לצמצום נזקים - לא פחות מזה.
"רעידת האדמה שהתרחשה הלילה מדגישה את החשיבות שבקיום תהליכי היערכות שיטתיים למול תרחישים סיסמיים. מדובר בנושא שחוצה תחומים: הנדסה, תכנון עירוני, תחבורה, ובריאות הציבור, מה שדורש שילוב של פתרונות הנדסיים ישימים יחד עם מדיניות מעודכנת ויכולת ביצוע בשטח והכוונת משאבים. בתחום התכנון והבנייה, השנים האחרונות הביאו למהפכה של ממש: החמרה ועידכון מתמיד של תקן 413, התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה, יישום שיטות חיזוק חדשניות כמו עיבוי עמודים בבטון ובפלדה, התקנת בולמי זעזועים פרקטיים ואף פיתוח חומרים בניה גמישים המאפשרים לבניין 'לספוג' זעזועים מבלי לקרוס. מעבר לכך, המדינה מעודדת התחדשות עירונית - לא רק כאמצעי ליצירת מגורים מודרניים, אלא ככלי הגנה משמעותי: פרויקטים של תמ"א 38, פינוי בינוי והוספת ממ"דים מחוזקים נותנים מענה הנדסי יזום לאזורי הסיכון. יחד עם הגברת פיקוח בשטח, נוצר אקו-סיסטם שברגע האמת יפחית פגיעות ויקצר את זמן ההתאוששות מהאירוע. לא מדובר בתגובה למקרה בודד אלא באסטרטגיה רב-שנתית שמושתתת על אינטגרציה בין תכנון, ביצוע, בקרה ושיפור מתמיד. ככל שהפעולה תהיה מבוססת נתונים ומתואמת, כך יעלה הסיכוי לצמצום נזקים והגברת החוסן האזרחי והמערכתי".
ממ"ד בטוח ברעידות אדמה?
"על אף הדעות המוטעות בציבור, ממ"ד שנבנה לפי התקן הישראלי המתקדם הוא עוגן הבטיחות המרכזי של כל מבנה מגורים בימינו. במציאות הישראלית המאתגרת, שבה המבנים נדרשים להגן גם מטילים וגם מרעידות אדמה, הממ"ד לא רק מגן בפני פגיעות ישירות, אלא מהווה תוספת שלדית שמחזקת את כל הבניין ויכולה למנוע קריסה כללית. בהינתן ואי אפשר לצאת החוצה במהירות, הכניסה לממ"ד - תוך הקפדה על פתיחת הדלת למניעת כליאה - היא ההנחיה הרשמית והבטוחה ביותר. ככל שנאיץ את קצב ההוספה של מרחבים מוגנים אלו בבניינים ישנים, כך נגדיל את חסינות הערים והיישובים שלנו בעת רעידת אדמה".
