זוג הורים שלהם ארבעה ילדים גדולים (בני 23, 20, 17 ו־15) התגוררו לאורך שנים במבנה בנחלה המשפחתית במושב בשרון. לפני כ־20 שנה הם בנו בנחלה בית עץ קטן כחלופה זולה לבנייה סטנדרטית יותר, אבל עם השנים הבית התיישן מאוד, התשתיות כבר היו הרוסות והמבנה לא התאים לצורכי המשפחה בשלב הנוכחי בחייהם.
הם פנו לרון שינקין, בעל סטודיו לאדריכלות ועיצוב, בבקשה שיתכנן וישפץ את הבית הישן. "הבית הקודם היה ישן והיו בו הרבה בעיות", מספר שינקין. "היו בו נזילות, חשמל שקופץ, כמעט כל דבר שהיה קשור במערכות כבר נשחק ולא היה תקין. בכל זאת הם היו קשורים אליו מאוד, וזה גרם לנו להתלבט הרבה זמן אם להרוס אותו לגמרי ולהתחיל מחדש או לשפץ ולהוסיף לו הגדלה. אחרי שנפגשתי איתם מידלתי את הבית בתלת־ממד, חיפשתי ומצאתי דרך לא להרוס לגמרי את הקיים בו אלא לשמור, לשפץ ולהגדיל".
לבית התווסף אזור חדש שבו מוקם האגף המרכזי, וזה נעשה תוך שמירה על סגנון הבנייה מעץ ועל התקרה הנטויה המכוסה קורות חשופות. מערכות החשמל, האינסטלציה והמיזוג הוחלפו, וגם הריצוף, הנגרות, הדלתות, החלונות והריהוט חדשים לגמרי. מסביב לבית נשתל שפע של צמחייה ירוקה שמקיפה את המבנה ואת הפרגולה הגדולה שפונה מערבה, וגם החניות הוזזו לצד האחורי של הבית, כדי שהמכוניות יהיו קרובות אך לא בולטות ויזואלית. לבית בגרסתו העכשווית יש כעת שתי קומות. בקומת הקרקע ממוקמים הסלון, המטבח, פינת האוכל וחדרי הילדים, ובקומה הקטנה יותר מעל נמצא רק חדר ההורים, עם חדר רחצה צמוד ופינת עבודה גדולה.
אבן פראית וקיר יינות בהתאמה אישית
הכניסה לבית מובילה אל החלל המרכזי רחב הידיים שמאופיין בתקרה בגובה כפול וריצוף באבן פראית שממשיכה גם אל מחוץ לבית. "זה דבר שלרוב לא מעלים על הדעת, אבל בעלי הבית המקסימים האלה, שאני מאחל לכולם לקוחות כמוהם, זרמו איתנו כשזרקנו את הרעיון לאוויר", אומר שינקין. נוסף לאבן ולעץ בולט בחלל השימוש בברזל. החלונות עשויים מפרופיל בלגי מברזל שנצבע לקבלת אפקט חלודה מיוחד, ואותו פרופיל משמש גם לכל דלתות הפנים, הפעם במילוי של עץ או מתכת במקום זכוכית.
"אחד הדברים שהיינו צריכים להתגבר עליהם בבנייה מעץ זה איך ליצור מסגרות פנימיות שהחלונות יוכלו 'לשבת' בתוכן", מספר שינקין. "בסופו של דבר בחרנו בכל הבית ליצור מסגרות ממתכת באפקט חלודה, שהן הבסיס לקליטת הפרופיל הבלגי. ככה גם אין צורך בסיפי חלון מאבן, והמסגרת אוטמת את הבית וגם נותנת מקום יפה לפרופיל להתבטא בתוכה".
הברזל נוכח גם בגרם המדרגות לקומה העליונה, שעשוי מאותו חומר, וגם באח עם הארובה הארוכה שמוקם בסלון, לצד ריהוט קליל בגוונים טבעיים שיוצר במיוחד עבור הבית בחנות "טורקיז".
אולם האלמנט הבולט ביותר בסלון הוא קיר היינות הדומיננטי. "כשנכנסתי לבית בפעם הראשונה ראיתי שיש לבעלי הבית עשרות בקבוקי יין, והחלטתי לייעד להם ארון גדול ייעודי או אפילו חדר יין", אומר שינקין. "אחרי בדיקה הבנו שאם נזמין ארון כזה זה ייצא יקר מאוד, ולכן תכננתי אותו בעצמי עם מאחזי בקבוקים מברזל, שתי יחידות קירור עצמאיות ודלתות מפרופיל בלגי הזהה לזה של החלונות. בתוך הארון קבענו תאורה מיוחדת, מיקמנו בו גם את הטלוויזיה וקיבלנו קיר מדהים".
מול הסלון מוקמו המטבח ופינת האוכל המשולבים זה בזה, תולדה של חיבתם של בני המשפחה לאירוח מסביב לשולחן. "אחת הדרישות שלהם הייתה ליצור חוויה משפחתית סביב שולחן האוכל, ולכן ויתרנו על האי במטבח", מסביר שינקין. במקום זה בנוי המטבח בצורת ר', עם קיר קצר של ארונות גבוהים מחופים בפורניר אלון וקיר ארוך יותר של ארונות נמוכים צבועים בגוון ירקרק ומשטח עבודה מעץ שאליהם מקביל שולחן אוכל גדול, גם הוא מעץ. מעל לארונות הנמוכים זוג חלונות גדולים שפונים דרומה, ומעליהם נבנה המשך לגג העץ כדי להצל עליהם ולאפשר ויתור על וילונות או תריסים.
קיר בטון וחדר רחצה שקוף
בין המטבח וגרם המדרגות יש פתח המוביל לאגף הילדים ובו ממוקמים החדרים של שלושה מארבעת ילדי המשפחה. הבת הבכורה גרה ביחידת דיור נפרדת בנחלה. מול הפתח מוקמו שירותי האורחים ומשני צדדיהם יש דלתות לחדרים. כיוון שמדובר בילדים גדולים, הקפיד שינקין לתכנן עבור כל אחד מהם חדר רחצה פרטי קטן. אחד מהחדרים הוא גם הממ"ד שבתוכו אי־אפשר היה למקם חדר רחצה, וכאן מחובר חדר השינה לאמבט הפרטי באמצעות מסדרון שבו הושאר קיר בטון חשוף שמוסיף חומריות מעניינת לחלל.
בקומה העליונה נמצאת הממלכה הקטנה של ההורים עם רצפת פרקט ותקרת עץ משופעת שהזוויות הנמוכות שלה נוצלו למיקום של ארונות מובנים. אזור השינה המינימליסטי נמשך ללא הפרדה אל פינת עבודה זוגית שבעלי הבית ביקשו למקם דווקא כאן. אחריה נמצא חדר רחצה גדול שמקושר בדלתות זכוכית לשאר החלל. "החלטנו להשאיר את המקלחת פתוחה לגמרי כי רק ההורים עולים למעלה, כך שאין חשש לפגיעה בפרטיותם", מסביר שינקין.
בחדר הרחצה מתחלף הפרקט בריצוף אבן טבעית כמו בקומה התחתונה, ואותה אבן גם מטפסת על הקירות במקום חיפויים מקובלים יותר. "הרעיון היה לקחת כמה חומרים שבעלי הבית התחברו אליהם – אבן, עץ, ברזל – ולרוץ איתם בכל הבית, בלי שינויים גדולים בין חדר לחדר או פונקציה לפונקציה", מסכם שינקין.
