משנים מקום – משנים מזל? בני זוג מבוגרים בפרק ב' לחייהם קנו דירה במגדל במרכז תל אביב, אחרי שנים רבות שבהן התגוררו בחיפה בבית פרטי גדול ומוקף גינה. תחילה חשבו השניים לקנות את הדירה להשקעה ולהשכיר אותה לאחרים, אך לבסוף החליטו לעבור לגור בעיר הגדולה.
כדי להתאים את הדירה לעצמם שכרו בני הזוג משרד אדריכלים ועברו איתו את תהליך הבנייה וההתאמה, אבל לקראת קבלת הדירה הבינו שהתוצאה לא מוצאת חן בעיניהם. "הדירה נראתה קצת כמו דירת קבלן, ובעלי הבית חשבו שיש לה פוטנציאל גדול יותר ולא ממומש", מספר ליאור רוזנפלד משחר־רוזנפלד אדריכלים, המשרד שאליו פנו בני הזוג כדי לשפר את המצב.
"היו בה הרבה קירות והרבה הנמכות גבס", הוא ממשיך, "ואנחנו החלטנו לשחרר אותה גם מאלה וגם מאלה. הבעלים ביקשו לא לשנות את תוכנית ההעמדה וכמובן הלכנו איתם. החלפנו את מערכות המיזוג ומיקמנו יחידות בודדות בחללים שונים בדירה כדי להשתחרר מההנמכות. בנוסף, ניסינו לבטל כמה שיותר מהקירות הקונבנציונליים וליצור מצב שהחלל מכיל פונקציות שונות, אבל אין בו קירות מטויחים בלבן. הכוונה הייתה לעטוף את הדירה בכמה שיותר חומרים אציליים – נירוסטה, אלומיניום, אבן – שישקפו את הסביבה האורבנית שמאוד נוכחת בדירה שבה המגדלים השכנים משתקפים מכל החלונות", מסביר רוזנפלד.
ארון פרי סטנדינג
הכניסה לדירה נעשית דרך מבואה קטנה מחופה באלומיניום מושחר, חיפוי שממשיך מצידו השני של הקיר גם לעבר הסלון. בין הסלון ובין הכניסה מפריד ארון אחסון שהוצב במרחק של 40 ס"מ מהקיר – בחירה יוצאת דופן שנועדה ליצור תחושה מאווררת בחלל הכניסה הקטן. "בני הזוג התלבטו על זה הרבה ושאלו בכל פעם אם אנחנו בטוחים בצעד הזה", מספר רוזנפלד, "אבל אני הייתי שלם איתו. החלל קטן וככה לא מרגישים שנכנסים למבואה מאוד סגורה".
באופן כללי גודל הדירה – 148 מ"ר – היווה אתגר מבחינת בני הזוג שכאמור עברו לכאן מבית פרטי עתיר חפצים. לשניים יש גם אוסף עבודות אמנות מרשים והם ביקשו לתת לו ביטוי בדירה החדשה. "לא היה קל למצוא מקום לכול", מספר רוזנפלד, "עברנו איתם תהליך של שחרור וניתוק מחלק מהדברים שאספו לאורך השנים ודיוק של מה נכנס ומה לא".
האדריכל מסביר שהאתגר בעיצוב דירה לא מאוד גדולה הוא גדול בעיניו אפילו יותר מאשר תכנון של בית פרטי רחב ידיים. "בדירה כזאת יש הרבה חיבורים וחילופים של חומרים שונים בטווחים קצרים, והכול נקלט ונשפט מיד על ידי העין, ולכן ההשקעה שלנו בכל מטר גדולה יותר. לדוגמה, יש בדירה חשמל חכם של חברת ויטריאה, וכל המתגים שקועים בקירות. בגלל ההבדלים בחיפויי הקירות המתגים נמצאים פעם בקיר נגרות, פעם בקיר אבן ופעם בקיר אלומיניום מושחר, ובכל פעם יש צורך במענה עיצובי אחר", הוא מסביר.
חילופי חומרים
ממש ממול לכניסה נמצא חדר העבודה הזוגי המושקע שניתן להפרדה מהחלל הכללי באמצעות מחיצות אלומיניום וזכוכית של רמדסיו שנבלעות ונעלמות בכיס ייעודי בקיר כשאין בהן צורך. משחקי החומרים בולטים לעין במיוחד באזור העבודה המשותף. הקיר שבו נבנה הכיס המיוחד עבור המחיצות מחופה בעץ מחורץ שנמשך גם אחרי הפינה, לחיפוי המשך המסדרון, ואילו הקיר שמולו, בגב השולחן, מחופה באלומיניום. עליו נקבעה ספרייה גבוהה שבה מוקמו ספרים וחפצי אמנות מהאוסף של בני הזוג. מעליה הגריל של מיזוג האוויר, שכמו כל פתחי האוורור האחרים בדירה, עשוי מאלומיניום טבעי שמוסיף לתחושת החומריות האורבנית.
קיר האלומיניום שאליו צמודה הספרייה ממשיך מצידו השני והופך לארונות הגבוהים של המטבח, שאליהם מקביל אי שנצבע בלבן כדי לא להפריע לתחושת הניקיון בחלל. לתחושה זאת תורם גם חיפוי הרצפה ברזינה. "היתרון הגדול של הרזינה הוא שאין לה פוגות (קטיעות וחלוקות, ג"ק)", מסביר רוזנפלד. "היא אחידה, מתבצעת במריחה ותורמת לתחושת הזרימה בדירה".
ממול לאי, על רקע קיר מעוגל, ניצב שולחן אוכל קטן ועגול שמעליו נתלה גוף התאורה העילי היחיד בחלל שאינו שקוע בתקרה. כוך קטן שנוצר מאחורי שולחן האוכל בגלל המבנה המעוגל של הבניין נוצל למיקום של ארון ותוספת אחסון חשובה.
בצד השני של החלל הפתוח נמצא הסלון ובו ספה גדולה מהביטאט, כורסאות מינימליסטיות של המותג מינוטי ושולחן קפה מזכוכית. האלומיניום המושחר שפגשנו בכניסה נראה גם כאן – הצד השני של הקיר במבואה – ועליו תלויה עבודת אמנות מהאוסף של בני הזוג. החלל המרכזי מסתיים במרפסת מחופה בדק ומלאה בצמחייה שממנה נשקף נוף מרהיב של העיר והים.
בלי להסתיר את הנוף ובלי הנמכות תקרה
פנייה ימינה מהכניסה מובילה אל האגף הפרטי, שתחילתו במסדרון מחופה בקיר העץ המחורץ שמגיע מחדר העבודה. מאחורי חיפוי העץ מתחבא חדר שינה לאורחים ומולו ממוקם חדר רחצה לאורחים. התקרה והקיר שממול לקיר העץ חופו בחיפוי מיקרוטופינג אפרפר שמחמם את החלל. בסוף המסדרון יש דלת שנפתחת אל חדר המאסטר הגדול, הכולל ממ"ד קטן שבו מוקם חדר הארונות.
גם כאן הקפידו האדריכלים לשנות את המראה שהזכיר דירת קבלן, לשבור קירות ולפתוח את החלל, כך שבין אזור השינה ואזור הרחצה מפרידות מחיצות שניתן לפתוח. רצפת אזור השינה עשויה מפרקט עץ ואילו זו של חדר הרחצה חופתה ברזינה. הקירות חופו באבן מסורקת שמתחילה מקצה אחד של חדר השינה, נמשכת אל תוך חדר הרחצה ומסתיימת בפס של תאורה נסתרת שמושכת את העין לקצה החלל כבר עם הכניסה לחדר.
חדר הארונות ממוקם בממ"ד, אבל נישה שנוצרה בצד השני של החדר בגלל מבנה הקירות האלכסוני נוצלה ליצירת ארון נוסף שמשמש הן לאחסון והן למערכת המיזוג, כך שגם כאן הצליחו האדריכלים להימנע מהנמכת התקרה. מול המיטה הגדולה מוקמה טלוויזיה על עמוד כדי שלא להסתיר את החלונות הגדולים, שמכניסים לחלל שפע של אור ואת הנוף והאווירה של העיר הגדולה.
