עיצוב הבית ברמת אביב של בני זוג לקראת שנות הפנסיה, שחלק מה"ילדים" שלהם הם הולכים על ארבע, לא רק נעשה תוך כדי מתן דגש על צורכי בעלי החיים בבית, אלא גם נולד בגינת כלבים. המעצבת של הפרויקט, מיטל כנען מסטודיו MOMA, הכירה את בנם של הלקוחות בגינת כלבים, ומתוך החברות שנוצרה ביניהם (ובין הכלבות שלהם), נוצר החיבור עם ההורים שלו, שהחליטו לרענן את הבית שגרו בו 40 שנים.
בני הזוג גידלו בבית שלושה ילדים, שכיום כבר לא גרים איתם. כיום חיים תחת קורת הגג הזו בני הזוג, שלושה כלבים גדולים וחתולה, ובחצר הבית מסתובבים דרך קבע חתולים נוספים שאימצו את המשפחה. גם לילדים של בני הזוג יש כלבים, וגם הם משתתפים במפגשים המשפחתיים. הבית הפרטי, בשטח של כ־250 מ"ר, נמצא ממש בתוך הטבע, סמוך לחורשת דרזנר, שנשקפת פנימה דרך החלונות ויוצרת תחושה ירוקה.
התחיל בקטנה והתפתח
כמו בהרבה מקרים אחרים, מספרת כנען, השיפוץ התחיל בקטן והתפתח לפרויקט שדרוג של שתי הקומות המרכזיות בבית, שבכל אחת מהן כ־100 מ"ר: קומת הכניסה וקומת המגורים. בבית יש גם קומת מרתף ועליית גג, שלא נמצאות בשימוש יומיומי, והן נשארו כפי שהן. "מדובר בבית חם ומארח", מספרת כנען. "בעלי הבית הם תל אביבים שורשיים, שרצו לשמר חלק מההיסטוריה המשפחתית דרך המבנה, אך ליצור בית אסתטי ונוח, שקל לתפקד בו בנוחות גם עם בעלי החיים וגם בעתיד – בגיל הפנסיה".
הבית המקורי היה מבנה טיפוסי של שנות ה־80, עם מטבח כפרי, סלון עם נגרות בעץ דובדבן ורצפת אבן. בין הקומות מחברות מדרגות ספירליות בסגנון גאודי, שנשארו כמחווה למבנה הוותיק, אך קושטו במעקה אוורירי עם קווים מתפתלים. "גרם המדרגות הוא עמוד התווך של הבית", אומרת כנען, "הוא מסיבי ונוכח מאוד. המטרה הייתה להשתמש בישן אך לתת לו נגיעות של התחדשות, והמעקה החדש מייצר למדרגות קווים נקיים ומפוסלים".
בתחילת התהליך, בני הזוג לא ידעו לומר באיזה סגנון הם מעוניינים. "הרבה פעמים אנשים לא יודעים להגדיר את הסגנון שלהם", אומרת כנען, "והחלק הראשון של התהליך הוא לגלות זאת. אני נותנת ללקוחות הרבה שיעורי בית, מבקרת אותם בביתם, ולאט־לאט מגלה במה הם מעוניינים, גם אם הם לא יודעים לבטא את זה במילים".
מותאם להולכים על ארבע
כנען הבינה שבעלת הבית אוהבת אמנות וסגנון אתני, ועל קירות הבית נתלו יצירות של אמנות ישראלית שבני הזוג בחרו, שש בהן רמיזות לתל אביב של פעם. בנוסף, בני הזוג רצו מראה טבעי, בעיקר בגלל בעלי החיים שמסתובבים באופן חופשי בכל החדרים. בעצה אחת עם המעצבת הוחלט לעשות שימוש בחומרים שאינם טבעיים אלא בעלי מראה טבעי, כדי שיחזיקו מעמד לאורך שנים ולא יתבלו. "היה חשוב לנו לבחור חומרים פרקטיים, שלא ייפגעו מציפורניים ומלעיסות. כך בני הזוג לא יצטרכו לעבוד כל היום בניקיון", אומרת כנען. כך למשל נבחרה אבן גרניט פורצלן במראה פרקט שמדמה באופן מושלם את מראה החומר הטבעי. רגליות הריהוט בבית עשויות ברזל מפורזל כדי שלא ייפגעו, והווילונות בסלון הם מסוג גלילה ועשויים רשת, שגם מכניסים פנימה את הטבע וגם אפשר למשוך אותם למעלה כך שבעלי החיים לא יגיעו אליהם ולא יקרעו אותם. יש בבית גם חומרים טבעיים, במקומות שלא נתונים בסיכון להרס של חיות המחמד, למשל שיש דה וינצ'י במטבח, שמשתלבים במראה הכללי, וכן הרבה עץ ואבן לא מעובדים שיוצרים תחושה חמה. המטבח הגדול נמצא בכניסה ומתחבר לחלל של הסלון גם מבחינה ויזואלית. "המטבח הוא חלק משמעותי בעיצוב", אומרת כנען. "קולט האדים, למשל, הוא גוף תאורה חום מעוגל שנראה ממש פסל דקורטיבי בפני עצמו".
כשבעלי החיים הם חלק מה־DNA של הבית, כל החלטה קשורה גם אליהם. אזור ההאכלה שלהם, שהיה ממוקם בעבר במרכז הבית, עבר לאזור מאוורר ומוסתר סמוך למטבח, שיש בו מקום ייעודי לסוגי האוכל השונים, כך שהוא לא יתפזר בכל רחבי הבית. ליד הכניסה, בסמוך לשירותי האורחים, יש דלת נוספת, שמובילה לאזור כביסה נוח ומפנק, שמכיל את כל הפונקציות הנדרשות לבני הזוג.
בכניסה לבית הוצב ארון שבתוכו אפשר לאחסן את כל החטיפים והרצועות של הכלבים, לשימוש בטיולים ארוכים הנערכים כל יום. גם הריהוט בבית נבחר מתוך מחשבה על עמידות לבעלי חיים. חיפוי הספה עשוי מבד שלא יכול להיקרע, והטקסטורה שלו מגוונת כדי שלא יראו כל לכלוך וכל שערה. "הבית לא עמוס באלמנטים", אומרת המעצבת, "וחצי מהסלון הוא מרחב ריק ומאוורר, שהכלבים יכולים לנוע בו בחופשיות, בלי מכשולים".
בסלון ובפינת הישיבה החביבה על בעלת הבית, שבה ניצב כיסא נדנדה מעץ, פרוסים שטיחי זיגלר אפגני ללא פרנזים, חוטים ואריגת שתי וערב, שבעלי חיים לא יוכלו לפרום. "אמנם השטיחים אינם סינתטיים והשמירה עליהם מאתגרת יותר, אבל בני הזוג התאהבו בהם, הם מתאימים מאוד לאופי של הבית ומעניקים אווירה מיוחדת לחלל", מוסיפה המעצבת.
בקומת המגורים מעל הסלון והמטבח נבנתה סוויטת שינה גדולה, שהמרפסת שלה פונה גם היא אל החורשה. חדר המקלחת הורחב וגם עוצב מתוך מחשבה על נגישות ונוחות תנועה בגיל השלישי. התכנון הביא בחשבון מרחב שיכול להתאים לבניית מעלית בין הקומות, אם יהיה בכך צורך. בשלב זה יש לבני הזוג נכדה אחת בת חצי שנה, ושני החדרים הנוספים בקומת המגורים מיועדים לנכדים הנוספים שבני הזוג מצפים שיגיעו בעתיד.
