עושים סדר בט"ו בשבט
המנהג הולך ומכה שורשים בארץ: תיקון ט"ו בשבט. במקום לנטוע עצים, יושבים סביב השולחן, קוראים בהגדה מיוחדת לחג, אוכלים ושרים. גילי סופר סוקר את ההגדות המלבלבות ואת סדרי החג המרכזיים
התיקון כולל קטעי מקרא מהתורה, הנביאים והכתובים, מהמשנה ומספר הזהר. על פי המנהג אוכלים 30 מיני פירות המחולקים לארבע קבוצות: 'שכולם פרי', דוגמת התאנה; 'שיש בהם חרצן', דוגמת הזית והתמר; 'שיש להם קליפה', דוגמת האגוז והשקד, ויש גם 'שכולו קליפה' - החרוב. כמו כן שותים 4 כוסות יין: הראשונה כוס יין לבן, השנייה רובה יין לבן ומיעוטה אדום, השלישית מיעוטה יין לבן ורובה יין אדום, וכוס רביעית - שכולה אדום. בתיקונים הציוניים, סדר הכוסות מסמל את סדרי הטבע, אומר יוגב, הלבן מסמל את החורף והאדום את הקיץ. אצל המקובלים סימל הלבן את מידת החסד, והאדום את מידת הדין.
הסדר הציוני, המודרני, נולד בחצי השני של המאה ה-20. מי שהפכו את זה לסדר שיש בו אהבת ארץ ישראל, מספר בוג'ה, היו "אמנון ידין איש גבע, והחבר'ה מנאות קדומים". נגה הראובני, מקים נאות קדומים (השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל), מספר שאת הסדר הראשון קיימו בשנת 1962. "לקחנו קבוצות נוער וניסינו לעשות את זה. והתברר שיש היענות. אחר כך פרסמנו חוברת שהייתה הצעה לסדר עם קטעי קריאה ואיורים".
כל אחד וההגדה שלו
ב-10 השנים האחרונות צבר העניין תאוצה. "צצו המון הגדות, וחלק מהן הופצו עם העיתונים", מציין בוג'ה. שלא כמו בהגדה של פסח בה הנוסח הוא אחיד, הגדות טו בשב"ט יש בנוסחים רבים, כל ארגון וההגדה שלו, כל אחר והדגשים שלו. הראובני דווקא בעד ריבוי הנוסחים: "זה דבר מבורך, כל זמן שעמוד השדרה של העניין נשמר, כל עוד אפשר להבין את תולדות ט"ו בשבט ואת גלגולו של החג. אם כל מה שנשאר זה שמפצחים אגוזים, ומספרים סיפורים וקטעי קריאה, זה חבל". בהקדמה להגדה שהפיק משרד החינוך כותב יואל רפל שהיה מעורכיה: "יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד".
גם מי שלא ישתתף בסדר ט"ו בשבט יכול להוסיף בבית משהו על לעיסת הפיצוחים המסורתית. נוסחים שונים של ההגדה כבר אפשר למצוא באינטרנט (של נאות קדומים, ושל משרד החינוך ושל מכון הקיבוצים ושל החברה למתנסים, וקובץ להורדה של הסוכנות), "תקדישו 10 דקות במשפחה", אומר בוג'ה, "לסיפור על עץ או על צמח".
"פעם חשבנו שנאהב את הארץ רק באמצעות אבר אחד - הרגליים, בעצם, את ארץ ישראל צריך לאהוב גם עם הלב, וגם עם הראש, וגם עם לקט המקורות", אומר בוג'ה, ומסביר שיש נושאים שהוא מעמיד במרכז הסדר, בעיקר את שמירת הסביבה. "אנחנו מתחברים למקובלים במחשבה שמה שהאדם עושה יכול אולי לתקן. תראה את מה שהולכים לעשות עכשיו בגבעות מנשה עם הכביש, במקום לעשות מנהרה הולכים לעקור עצים מניבים . לדעתי עיקר העניין הוא אינו נטיעות אלא לא לעקור, זה מה שבעיני ט"ו בשבט".
