צוּפִית
הצופית היא הקטנה בציפורי השיר של ישראל: אורך גופה עשרה עד 12 סנטימטר - ומשקלה כשמונה גרם. זכר הצופית מתהדר בצבע שחור ובגוון מתכתי, ואילו לנקבה צבע אפרפר-זיתני. נעים להכיר
שם מדעי: Nectarinia Osea
שם אנגלי: Palestine Sunbird
שם ערבי: סולטאן א(ל) זהר
הצופית מקננת במערב ירדן, סיני, ישראל, לבנון ודרום סוריה. עד תחילת המאה ה-20 היא נחשבה לנדירה למדי, ובישראל נצפתה בעמק הירדן ובאזור ים המלח בלבד. כיום היא נפוצה למדי בכל רחבי הארץ.
האזינו לקולות הצופית:
הידעתם?
- הצופית היא ציפור פעלתנית וסקרנית למדי
- היא מצוידת בלשון ארוכה הבנויה כמברשת, שבאמצעותה היא יונקת צוף מהפרחים
- על בניית הקן והדגירה מופקדת באופן בלעדי הנקבה
- אבל האכלת הגוזלים בחרקים נעשית על-ידי שני בני הזוג
- לקן, שצורתו כצורת אגס, פתח בצדו האחד בלבד - כהגנה מפני נחשים
- לרוב, הצופיות נאמנות לאותו הקן שנה אחר שנה
מקור השם והופעתו בכתובים:
פירוש שמה האנגלי של הצופית "ציפור השמש של ארץ-ישראל", ופירוש שמה המדעי הוא "של הצוף והנקטר". בדומה, זהו גם פירוש שמה העברי. בעבר, אגב, היא כונתה "יונק הדבש" ו"דבשון".

-
אהבתם את הצופית? בואו לבחור בה לתואר הציפור הלאומית של ישראל
פורסם לראשונה 24/03/2008 15:25


מומלצים