מנהל מסעדת מקסים: "איני יכול עוד"

"בשעה 14:14 דקות, השעה של הפיגוע, המסעדה הייתה באותו מצב כמו לפני חמש שנים - מלאה באנשים. אבל זה לא היה יום עבודה רגיל". כך אמר ל-ynet טוני מטר, מנהל מסעדת מקסים בחיפה. אתמול (שבת) ערכו העובדים טקס זיכרון ל-21 הקורבנות מהתפוצצות המחבלת המתאבדת, באנדרטה הסמוכה.

עבור מטר, אין צורך בטקסים. זכרונות אותו יום נורא מסרבים להטשטש והוא חי אותם כשגרה יומיומית בין כסאות הסועדים במוסד החיפאי הותיק. היום הוא מודה: "אני לא יכול להמשיך כך הרבה זמן. אני חי את הפיגוע כל יום. עייפתי".

"אתמול היה יום עצוב וקשה. זאת הפעם ראשונה שיום השנה יוצא ביום שבת, לפני יום כיפור. בדיוק כמו אז", נזכר מטר. המחבלת, הנאדי ג'ראדת - שאותה הסיע נהג ישראלי - פוצצה עצמה בלב המסעדה. משפחות שלמות נחרבו ברגע.

 "אנחנו  מרחפים ולא מבינים. חיים בתוך האירוע עצמו. חושבים מה היה אז לפני אותה שעה ואחריה. זה מאוד קשה", מספר מנהל המסעדה.

פייר מטר, קרוב משפחתו של טוני, איבד את אביו ג'ורג' בשבת הנוראה ההיא. "אבא שלי התקשר וביקש שאגיע למסעדה כדי להביא לאבא שלי הזמנות נוספות לחתונה של אחותי, כדי שיוכל לחלק ואז קרה מה שקרה", הוא נזכר בשיחה עם ynet. "לצערי במקום חתונה היה משהו הפוך לגמרי. נכון שמאז החיים נמשכים, אבל ממש לא כפי שרצינו".

מאז פוקד מטר את המסעדה מידי יום. בסופי שבוע, כשהוא בא לסעוד יחד עם בני משפחתו, הם מתיישבים תמיד, בשולחן 28 - בו ישב אז, לפני חמש שנים. "המסעדה הזאת היא כמו המשפחה שלי", הוא מסביר. "הקשרים ביני לבין טוני היו טובים ורק התחזקו על רקע האובדן שלנו. כשאני מדבר עם טוני אני מרגיש נוח, כי הוא שותף לכאב".

"אני מחזיק מעמד כדי לשדר לאנשים כוח והמשכיות"

ארבעה עובדים נוספים שהיו במסעדה בעת התופת, עדיין עובדים במקום. פרט לזרי הפרחים שהניחו באנדרטה, הם קיבלו אתמול את לקוחות המסעדה - שרבים מהם ביקשו להביע הזדהות, לנחם ולהתנחם. ביניהם היו לדברי מטר גם כמה ממשפחות ההרוגים.  

"אנחנו חיים בתוך המצב זה, רואים את התמונה כל יום במסעדה אבל החיים, המשפחות גוברות על הפחד", אומר טוני מטר. "בשנה הראשונה לא ישנו, לא הצלחנו לעשות שום דבר. למדנו לא לחשוב על זה. להיות יותר חזקים. להגיד שזה לא יקרה שוב".  

למרות התמיכה הרבה שהוא מקבל מהלקוחות הקבועים, מודה מטר כי כמה מהסועדים שהיו ביום הפיגוע במסעדה, לא חזרו מאז: "אפשר להבין אותם, הם מפחדים. כלום לא השתנה במסעדה מאז. היא חזרה למצב פעיל, אבל הלב שבור. אנחנו עובדים עם לב כבד", הוא אומר.

"הרבה פעמים אני אומר לעצמי בראש שאני לא יכול להמשיך עם זה הרבה זמן. באיזשהו שלב אצטרך להפסיק עם זה.

 אני מחזיק מעמד כי אני יודע שאני מסמל משהו לאנשים - חוזק, המשכיות. בלי זה לא הייתי ממשיך. אני מאחל לעצמי שקט, שלום ושזכרם של אלו שהלכו יהי ברוך".

בבתי העלמין בחיפה, בקריות ובגליל, נערכו בימים האחרונים טקסי אזכרה. "מאחר שתאריך יום הזיכרון חל בשבת, ערכנו את האזכרה במקום כבר ביום שישי", הסביר עופר שטייר, שאיבד בפיגוע את בנו אסף ועוד ארבעה בני משפחה. "הנחנו זרים, סיפרנו את מה שקרה במקום הזה לפני חמש שנים, והקראנו את שמות הנספים", סיפר.