זאבי: ורשביאק חייב לעזוב, אין לו זיקה לספורט
בבוקר שאחרי הפרישה אריק זאבי כבר רוצה לחולל מהפך בוועד האולימפי ("הם מקטינים ראש"), מחפש קריירה חדשה ("אני יוצא מהמערכת בלי כלום"), עוקץ את הכדורגלנים ("אין מצב שספורטאי יגיע לאולימפיאדה ויזמין נערות ליווי"), ועדיין מתמודד עם 43 השניות ההן מלונדון ("חשתי כאב בלב"). ראיון עבודה
עוד ב-ynet ספורט:
עם אריק זאבי, כבר ספורטאי במיל', לא הייתה ברירה אחרת. 48 שעות אחרי הודעת הפרישה והפסטיבל התקשורתי שגררה, נכנסנו ללו"ז הצפוף שלו, שכולל ראיונות עבודה לקראת חיי האזרחות החדשים שלו. עם כל הכבוד לשלל המדליות הבינ"ל, זאבי, אוטוטו בן 36, כבר מתכנן את הקרב הבא, על הפרנסה.
ככה זה אצל הספורטאים האולימפיים המובילים שלנו, שהשתכרו 5,000 שקלים ברוטו בחודש ללא זכויות סוציאליות. למזלו של זאבי, בעל תואר במשפטים,
הוא היה הספורטאי המתוגמל ביותר, וגם סידר לעצמו גב כלכלי לטווח הקרוב, עם רצף הרצאות בחודשיים הקרובים. "יש לי ניסיון עם כישלונות, ואני מרצה איך להתגבר עליהם", הוא מסביר בחיוך המתנצל הזה שלו.
43 השניות הכואבות ההן בלונדון בוודאי לא הקלו על ההחלטה. "אחרי האולימפיאדה ניסיתי לחזור לשגרה, להשתקם", הוא מספר. "הייתי כאוב ברמות שלא הכרתי בחיים. החלטתי לעשות דברים נעימים, לטשטש את הכאב. טסתי לתאילנד, בבוקר נהניתי עם המשפחה, אבל בלילה הכל חזר אליי. כואב לי שפישלתי בקרב האחרון בחיי, אבל לא רציתי למשוך רק בגלל אגו פגוע".
"כמה שפחות לבד, עושים כמה שיותר דברים נעימים ושונים. בתאילנד חשתי עוצמות כאב שגרמו לי לכאב פיזי בלב. בחיים זה לא קרה לי, גם לא אחרי פרידות מבחורות או אכזבה מקצועית. בטוח שעוד אחיה עם הכאב הזה, הרי עד היום הכאב מהכישלון בסידני פה בלב, והוא כבר בן 12 שנה".
ההרצאות שלך מתייחסות לווינריות. לא קצת בעייתי אחרי הכישלון בלונדון?
"לרוב, אנשים לא מודים בכישלון, ואז כשמישהו מודה בזה ועוד מספר איך יוצאים ממנו, כשרואים שבדרך להצלחה הוא עובר הרבה שלבים, זה מעניין. אם הייתי מצליח היו אומרים 'הוא תותח', אבל מה לעשות, אנחנו לא תותחים. יש משהו אנושי בזה שאנשים רואים שיש לי תובנות מהכישלון. דווקא אחרי לונדון הביקוש להרצאות עלה".
יש לך תשע מדליות מאליפויות אירופה, אחת מאליפות העולם ואחת אולימפית, אבל לא הצלחת להיות מספר 1 בעולם.
"נכון, יש תחושת החמצה. הסטטיסטיקה באליפויות אירופה מרשימה, אבל מה שהשגתי באליפויות העולם ובאולימפיאדה לא חופף לאיפה שהייתי. בדור שלי החשיבו אותי כאחד הגדולים, אבל ברור לי שבעוד שלושים שנה, הזכרון ממני
ידעך. מצד שני, החמצה זה מושג שיכול להתאים לראובן עובד, כישרון אדיר שלא הגיע לכלום. אני בכל זאת עשיתי דברים תקדימיים בג'ודו העולמי במשך 16 שנה".
במאני טיים, בעיקר בשני האירועים הגדולים האחרונים, בייג'ינג ולונדון, לא היית שם.
"הפספוס הגדול מבחינתי היה בסידני. הגעתי כאנדרדוג, ניצחתי שני אלופים אולימפיים, ואם לא טעות שופט ענקית הייתה לי עוד מדליית ארד. באתונה יכולתי להיות מדליסט הזהב הראשון, ושוב טעות שיפוט מול הקוריאני הרסה לי את זה. חודש לפני אתונה היו לי משקולות על הרגליים, ודלקת עיניים שלא עברה.
"אחרי הזכייה בארד, הגעתי לחגיגה שהכינו לי והייתי מותש נפשית. בבייג'ינג הכישלון היה הרבה יותר גדול מלונדון. הבאתי את עצמי לשיא מוקדם מדי ולא החזקתי את הריכוז. בלונדון השורה התחתונה היא כישלון, למרות שכמה שזה יישמע מצחיק, הייתי בשל להביא מדליה".
ואם זה היה מסתיים ללא מדליה?
"לא הייתי יכול לישון בלילה. הייתי מכתיר את הקריירה שלי ככישלון. ג'ודוקא ענק כמו היפני אנאי פורש ואין לו מדליה אולימפית".
אולי משכת את הקריירה יותר מדי?
"אני לא מרגיש ככה".
היה צורם שהבאת למסיבת העיתונאים לרגל הפרישה נציג של "מגדל", ועוד עם הסמל שלהם מאחורה. גם רגע כזה צריך למסחר?
"יש בזה משהו. מצד אחד רציתי להודות להם מאוד, כי הם עזרו לי בהיקף חסר תקדים. במחשבה שנייה ברור שהייתה פה בעייתיות. אני לא מרגיש
ממוסחר, כי עשיתי הכל רק עם "מגדל". קיבלתי הצעות ברדיו או להנחות תוכנית בטלוויזיה וסירבתי כדי לא לפגוע באימונים, גם לא לדגמן עבור חברת אופנה".
דווקא ראיינת ספורטאים בתוכנית בטלוויזיה, לפני לונדון. זה גם היה לא במקום.
"לא עשיתי שום דבר שיפריע לי להתאמן".
היו בישראל ספורטאים שהגיעו להישגים גדולים ממך, אבל מבחינת ההערצה והקונצנזוס אתה עולה על כולם.
"זה הקריירה הארוכה עם ההישגים, נופל וקם נופל וקם. רוב הזמן לא התלהמתי. אחרי בייג'ינג' יכולתי להראות איך אני חבוש וזה היה מתקבל כתירוץ טוב, אבל מעולם לא חיפשתי תירוצים. אמרתי שנכשלתי ואנשים הבינו שאני תמיד אומר את האמת. זה מרגש ברמות כי זה מגיע מג'ודו, מי חלם שאהיה כל כך מוכר?
"כשזכיתי במדליה ראשונה באליפות אירופה היו כמה שורות בעיתון, אחר כך זכיתי בזהב, ופתאום אני על שער מדור הספורט, וזה עוד כשבניון צבע את השיער בירוק, שבועיים אחרי האליפות של מכבי חיפה".
אם כבר הזכרת את בניון, מה ההבדל בין ספורטאי אולימפי לכדורגלן בנבחרת?
"יש תופעות ששחקנים יכולים לבוא ולא לתת הכל, כי הם לא נשפטים על משחק אחד. הכסף שלהם מתקבל בכלל מהקבוצות שלהם. לספורטאי אולימפי אין פריבילגיה כזו. אין מצב שיגיע לאולימפיאדה ויזמין נערות ליווי. בכדורגל זה קרה, אצלנו כל תחרות היא תחרות חיינו".
חגיגת תקצירים ב-ynet ספורט:
- צפו במשחקי מכבי ת"א ביורוליג ובשאר הבתים הליגה האנגלית: השערים, החגיגות והדרמות. צפו
- ליגת העל: צפו במחזור האחרון
- ליגת ווינר בכדורסל. כנסו לעמוד המיוחד עם כל התקצירים
- ויש גם את הליגה הבלגית
היית עלה התאנה של הג'ודו, שעשוי להיפגע עכשיו.
"יש בעיה. הבא אחריי הוא אלון ששון בן 25, ואחריו ג'ודאים בני 20-21. היה פה דור שהלך לאיבוד. נשענו עליי וניסו להריץ את אליס שלזינגר בלי שום בנייה, אבל יש דור צעיר מוכשר עם כשרון נדיר".
קמת בבוקר שאחרי הפרישה, מה עושים?
"הלכתי עם אשתי רווית לארוחת בוקר בים. לא יכול לקחת הפסקה של חודש, יש לי משכנתא, ילדים בגן, החוזה עם "מגדל" נגמר. אני חייב למצוא עבודה".
ראית את רץ המרתון היילה סטאין? הוא מאבטח במשחקי כדורסל.
"לא הפתיע אותי. ומה עם אברבוך או קלגנוב שחותמים על דמי אבטלה? גם אני יוצא מהמערכת בלי כלום. אם לא היו לי הרצאות, הייתי נאלץ לפתוח מועדוני ג'ודו, אבל לא מעניין אותי לאמן ילדים בני ארבע".
על פוליטיקה ודמעות
בימים שאחרי הפרישה, שמו של זאבי הועלה כמועמד להתמנות ליו"ר הוועד האולימפי. האמת? קצת קשה לראות אותו מגיע לשם עם היושר והרגישות שלו. צבי ורשביאק. יו"ר הוועד האולימפי היה גם היחיד שהצליח להוציא את אריק משווי משקלו, אחרי בייג'ינג, כשטען שזאבי קיבל הכל אבל לא התכונן כמו שצריך. "צביקה לא היה צריך להתמנות לתפקיד הזה מלכתחילה כי אין לו שום זיקה לספורט", הוא אומר.
אזור המגזין של ynet ספורט:
- במדרון תלול: עלייתו וקריסתו של ארמסטרונג
- מתחממת: שי דורון מתכוננת לפתיחת עונת הכדורסל. צפו בכתבה
- קרבי זה הכי, אחותי: סרינה ו-ונוס וויליאמס הוכיחו שהן הגדולות מכולן
"ורשביאק הגיע ממקום של כוח ומונע מאנרגיה פוליטית. מה שהוא עשה לי אחרי בייג'ינג היה נקמה פוליטית, כי לא הייתי בצד שלו ושל יו"ר האיגוד דאז אדי קואז. מה, פתאום אחרי האולימפיאדה בסין נהייתי אפס גמור? פתאום אחריה כל הצוות הקבוע שלי, מאמן, פיזיותרפיסט, יריב אימונים, נשארו בארץ וטסתי לבד לתחרויות. ניסו לרסק לי את הצורה".
ואתה פורש, אבל הוא ימשיך כנראה גם לריו. למרות הכישלון המוחלט בלונדון.
"אני לא אוהב את הביטוי כישלון. אם הייתה רוח מטורפת וקורזיץ הייתה חוזרת עם זהב, ואם שטילוב לא היה מועד, אז הוועד האולימפי היה גדול? יש פה בעייתיות. כולם קיבלו כל מה שרצו והכישלון או ההפסד לא קשורים לוועד".
ורשביאק הצהיר שהולכים על שלוש מדליות.
"נכון, אם הצבת מטרה ולא עמדת בה, אתה צריך לקום וללכת. הוועד האולימפי מקטין ראש וטוען שהוא אחראי רק על ההכנות לאולימפיאדה. אין מערכת איתור, אין תגמול למאמנים. העיקר שהיו"ר תקף אותי אחרי בייג'ינג ואמר שהייתי שבע. הוא באמת חשב שהייתי שבע מה-15 אלף שקל? רונאלדו או מסי מרוויחים קצת יותר ולא ממש נראים שבעים, הם טורפים את הדשא עם המיליונים שלהם. זה מעליב וחסר הבנה. ברור שוורשביאק חייב ללכת הביתה".
למה אתה, כספורטאי ותיק, שתקת כל השנים?
"צודקים, אני מכה על חטא. הייתי שבור מבייג'ינג. יש בוועד כרישים גדולים, וצריכים לדעת איך להתמודד עם זה".
אז לא הגיע הזמן שתעשו משהו?
"שמעתי שמתוך 26 איגודים, רק שמונה מצביעים בבחירות לראשות הוועד האולימפי. משהו פה לא הגיוני. הבנתי שצריכים 70 מתוך 90 חברי מליאה לשנות את השיטה ההזויה".
חבר שלך, יואל רזבוזוב, אמר שתקימו לובי, שתעשו מהפכות. כלום לא קורה.
"יואל הוא בולדוזר, הוא יעשה שינויים דרך ועד הספורטאים ואולי בפוליטיקה. כל מה שירצה, אהיה שם איתו. נצטרך ללכת לבג"צ כדי לשנות את השיטה".
רזבוזוב הולך עם יאיר לפיד בבחירות. אליך עוד לא פנו? אתה נראה נכס אלקטורלי.
"אני עשיתי את החיבור הראשוני של יואל עם המפלגה של לפיד. הוא יותר מתאים ממני, ואף אחד לא פנה אליי מאחת המפלגות. אם היו אומרים לי בוא תהיה שר ספורט, סבבה, אבל בוא תהיה חבר כנסת? לא אני. מנגנון הדמעות שלי לא יעזור לי שם".
איפה אתה במפה הפוליטית?
"ברוב הבחירות שהצבעתי המפלגות התרסקו, כך שאני לא יודע אם יאיר לפיד ירצה שאצביע לו. אני מצביע לפי אנשים ואני די במרכז. אני רוצה אנשים ערכיים".
ביבי למשל?
"בחור מרשים ברמה האישית פרונטלית, אבל יש סביבו אנשים שאני פחות מזדהה איתם".
זיכרונות מנבחרת הנערים
מי הספורטאי הישראלי הגדול מכולם?
"יש לי בעיה, כי למשל לא ראיתי את מיקי ברקוביץ' משחק. רק בסוף, במכבי ראשל"צ".
והספורטאי האולימפי הגדול ביותר?
"חד משמעית, גל פרידמן, למרות שלא כל המדינות ימיות וגולשות".
גם לא בכולן יש ג'ודו.
"באולימפיאדה האחרונה הג'ודו היה אחד משלושת הענפים הגדולים. אבל אני מבין מה נדרש מספורטאי ישראלי כדי לזכות בזהב, מכבש הלחצים. הייתה לו היכולת להתעלות במצב הכי קשה שיש, וזה אומר עליו הכל".
ועדיין, אתה הרבה יותר אהוב ומוערך בציבור ממנו. למה זה?
"ההסבר קל. בקהאם הרבה יותר מוכר ומפורסם מכדורגלנים טובים ממנו. אין יחס ישיר בין איכות לפופולריות. את גל לא מעניין מה שקורה מסביבו. הוא התנהל עם הרבה טעויות. הוא קיבוצניק כזה, לא מרגיש החמצה. התקשורת הייתה מטרד בשבילו. אני תמיד דיברתי אחרי כישלונות, וגם הייתי פעיל לאורך יותר שנים".
יש כדורגלנים שהיית מכניס לרשימת הגדולים ביותר, בניון למשל?
"בניון יכול היה להגיע יותר רחוק. יש לי בבית כתבה ששמרתי על נבחרת הנערים, עם בניון ויניב קטן, שזכתה במקום השלישי באליפות אירופה. שאלו שם את כל השחקנים לאן הם רוצים להגיע, וציפיתי שיגידו שהם רוצים להניף את גביע האלופות, להגיע הכי רחוק שאפשר.
"אבל כולם אמרו שהם חולמים להגיע לנבחרת ישראל, מכבי והפועל ת"א, או מכבי חיפה. עידן טל היה היחיד שאמר שהוא רוצה להגיע לאירופה. את בניון חינכו להישגיות נמוכה. אם הוא היה מכוון גבוה יותר הוא היה יכול להגיע רחוק יותר. למרות שהוא אחד הגדולים".
מה דעתך על הניפוי של יוסי מהנבחרת?
"בעיקרון הניפוי נכון. אסור להתעסק במעמדו או אם הוא שייך לקבוצה כזו או אחרת, אלא לבדוק אם הוא משחק".
לפנייה לכתב/ת 
