
שקרים אמיתיים
החזון של קרלוס אלברטו פריירה מ-2003 - כדורגל ללא חלוצים קלאסיים - הולך והופך למציאות בזכות הטמעת שיטת "החלוץ השקרי" בעולם. שתיים מהדוגמאות הבולטות: מסי ורוני. אורי קופר - "הכל מקצועי"
בקיץ 2003 היה אולם הכנסים בריו דה ז'נרו עמוס עד אפס מקום. על הבמה עמד מארגן כנס המאמנים הגדול ביותר שידעה דרום אמריקה והנואם המרכזי בו, קרלוס אלברטו פריירה. המאמן שהוביל תשע שנים קודם לכן את נבחרת ברזיל לזכייה במונדיאל הציג את החזון הטקטי שלו וקבע: החלוצים הקלאסיים ייעלמו מהעולם, שיטת משחק ללא חלוצים היא העתיד. רבים מהנוכחים חשבו שמדובר בבדיחה.
חגיגת תקצירים ב-ynet ספורט:
- הדרמה בטדי, אלירן עטר מוכן לדרבי - צפו בתקצירי ליגת העל
- ואן פרסי כבש ולא חגג מול ארסנל - צפו בתקצירי אנגליה
- פספסתם את הטיול של מכבי ת"א מול גדיניה? צפו בתקצירי היורוליג
- ראשל"צ מדהימה את מכבי בנוקיה, י-ם קורסת - צפו בתקצירי הכדורסל

האמת, החלוץ השקרי הגיח לאוויר העולם כבר מזמן, כשהומצא בארגנטינה של סוף שנות ה-40. לאירופה המודרנית, שהתרגלה למספר 9 קלאסי שיודע לנוע ללא כדור ברחבה ולזרוק את הרגל במקום הנכון, הוא חדר ברצינות רק
ה-9 המזויף
ההגדרה הזו ניתנת לשחקנים המוצבים בעמדת החלוץ המרכזי הבודד, ויורדים לקבל את הכדור דווקא בקישור. טוטי, כאמור, עשה את זה מצוין. גם קרלוס טבס הוצב על ידי אלכס פרגוסון כ-9 מזויף בתקופתו במנצ'סטר יונייטד, ואליהם חוברת הדוגמה הקלאסית - ליונל מסי - שבשבילו אפילו דויד וייה הוסט לאגף כדי לבצע את המזימה. ויסנטה דל בוסקה הביא לספרד עוד אליפות אירופה בקיץ האחרון עם סגנון דומה, כשססק פברגאס ממלא, בערך, את התפקיד השקרי.
כשה-9 המזויף יורד לאחור, מרכז ההתקפה נותר בעצם ללא חלוצים והבלמים מחוסרי עבודה. האופציה הטבעית עבור בלם במקרה כזה היא לעזוב את העמדה וללוות את החלוץ לקישור. שינוי המערך ההגנתי יוצר שטח פנוי באזור הרחבה, ואז יכול שחקן האגף - כריסטיאנו רונאלדו בתקופת טבס באולד טראפורד, וייה או פדרו בבארסה של מסי - לחדור פנימה בחופשיות.
אם הבלם לא ילווה את החלוץ, אז האחרון יזכה לחופש פעולה בעמדה נוחה לכדרור. עם שחקנים כה מוכשרים, ודאי במקרה של מסי, התוצאה קטלנית.
החלוץ המקשר
העובדה שמסי משחק קבוע כ-9 מזויף היא גם הסיבה העיקרית לאי ההתאמה של זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה בזמנו. עם עוד חלוץ מרכזי, שלא יכול לשחק באגף, ה-9 המזויף אינו קיים. אבל גם במערך של שני חלוצים אפשר
להשתמש בחלוץ שקרי, בתפקיד החלוץ המקשר. כל מי שצפה במשחקים האחרונים של מנצ'סטר יונייטד, מול ארסנל וצ'לסי, ראה איך עושים זאת נכון.
פרגוסון מעוניין שהשחקן הטוב ביותר שלו, וויין רוני, יהיה מעורב בכמה שיותר מהלכים במשחק. בשנים האחרונות רוני נוסה באינספור תפקידים. 9 מזויף, שחקן אגף, קשר התקפי ואפילו קשר מרכזי. בכולם, יש לציין, שיחק בהצלחה, אבל נדמה שהגיוון המרשים שלו בא לידי ביטוי בעיקר בתפקיד החלוץ המקשר, שם תפקידו הוא להגן בעמדה של חלוץ, אבל דווקא בהתקפה לרדת לאחור ולנהל משם את כל העסק.
בניגוד למשחק עם 9 מזויף, לרוני יש חלוץ לפניו - רובין ואן פרסי, ולכן הוא אינו מושך איתו את הבלם לאחור. התנועה של רוני נותנת ליונייטד יתרון מספרי פתאומי בקישור, שם יכול החלוץ, בניגוד למצבים שבהם הוא ממוקם בהתקפה, לנצל את מהירות המחשבה שלו למסירה מתוחכמת, לבעיטה ממרחק או לתנועה עם הכדור. במידה שאחד משחקני ההגנה יגיע לסגור אותו, לשחקן אחר של יונייטד נותר שטח פנוי.
מאמנים רבים, בעיקר באנגליה ובספרד, מנסים שיטות שונות כדי להילחם בחלוץ השקרי. למשל, הצבת קשר אחורי בעמדת בלם כדי שירדוף אחרי ה-9 המזויף (כפי שאיטליה עשתה עם דניאלה דה רוסי ביורו), או לצופף את המרכז במטרה להתמודד עם שינוי הכוחות שיוצר החלוץ המקשר. לפעמים זה מצליח, לפעמים לא, אבל בכל מקרה הקבוצה היריבה משנה את סגנון המשחק המקורי שלה. אם כך, למה מה שעובד כל כך טוב במקומות מסוימים לא הופך לטרנד חובק יבשות?
גם אוסקר ניסה
ומה בנוגע לליגה הישראלית? אוסקר גרסיה הוא הראשון שניסה להפעיל בישראל את ה-9 המזויף, בעיקר במשחקי גביע הטוטו בתחילת העונה, כשגונזאלו גרסיה קיבל את המשימה. הניסוי לא היה מרשים, וגונסאלו אפקטיבי יותר כשהוא משחק כקשר התקפי לכל דבר.
יניב קטן שיחק בעבר (לא העונה), ובהצלחה, כחלוץ מקשר, תפקיד שיכול אולי להתאים לערן לוי בבית"ר ירושלים או לתומר סוויסה בבאר שבע. אם זה יקרה, בישראל נטולת טקטיקה מודרנית, נבואתו של פריירה תהיה קרובה מתמיד.
זרים ממוחזרים
למחזר זה באופנה ואפילו מעשה חיובי ביותר. גם קבוצות הליגה הישראלית ממחזרות, אבל אצלן הסיבה היא לא הרצון לתרום לאיכות הסביבה, אלא במקרים רבים פשוט חוסר אונים בכל הנוגע להחתמת שחקנים זרים חדשים.
עונת 2012/13 הביאה איתה טרנד מיחזור חדש. מתוך 64 זרים ב-14 קבוצות הליגה אפשר למצוא 23 שכבר שיחקו פה בעבר - ממש לאחרונה בקבוצה אחרת או אפילו כאלה ששיחקו לפני שנים באותה הקבוצה. כן, 23, לא פחות. מג'ון פנטסיל ועד אימורו לוקמן. יותר משליש מהזרים בליגה ממוחזרים. חלקם איתנו בצדק, אבל אחרים ממש לא. הם חזרו לכאן בזכות חסד נעורים, והעובדה העצובה היא שמגוון השחקנים הזרים שאפשר להביא היום לישראל ירוד מזה שהיה בעבר.
קבוצות ליגת העל הביאו העונה בממוצע פחות משני זרים "חדשים", שמעולם לא היו פה. יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הגדלת מספר הזרים בליגות דומות ברמתן לישראל ושיפור עבודת הסקאוטינג שם, מה שמוביל לבחירה של שחקנים זרים במקומות אחרים.
הסיבה השנייה היא שאיכות איתור השחקנים בישראל נשארה ברמתה, בעוד מדינות אחרות התקדמו בנושא. בישראל עדיין מביאים המון שחקנים כחתול בשק, ובעוד שבעבר בעלי בית לקחו סיכון, המצב הכלכלי הנוכחי גורם להם לנסות ללכת "על בטוח". והם ממחזרים.
לתגובות והצעות: [email protected]

