הפוך שחר, הפוך / טור
עם הבוס שעושה הכל הפוך ממה שאנחנו רגילים ועם קהל שנותן תמיכה נדירה למרות רצף כישלונות, הקדנציה של ראובן עטר במכבי חיפה הייתה יכולה להיות שונה. ואם כבר ללמד את קטן לקח - אז למה לא להגיד זאת בצורה ברורה?
התקצירים של ynet ספורט:
- חם בדוחא, לוהט בכרמל / תקצירי ליגת העל
- החגיגה של צ'יצ'ריטו, ה-3:3 של ארסנל/ תקצירי הפרמייר-ליג
- ראשל"צ התרסקה, נתניה מושלמת / תקצירי ליגת העל בכדורסל
- תקצירי מכבי ת"א ביורוליג
בואו נשבור מיתוס: יניב קטן עבור מכבי חיפה הוא לא אבי נימני במכבי ת"א. הוא לא קונצנזוס רחב כל כך, וכבר שנים הולכים וגוברים הקולות מבפנים, בעיקר אצל אוהדים רבים, לפיהם הנזק שהוא גורם עולה על תרומתו. רובן, ניסית ללמד את קטן לקח, להבהיר לו מי כאן אומר את המילה האחרונה. למה לא להגיד את זה בצורה ברורה?
כשלוני הרציקוביץ' החליט ללכת עם נימני ולא עם שלמה שרף, הוא חרץ את גורל מכבי ת"א לעשור שלם. אבל במקרה של עטר - עם תמיכה נדירה למרות רצף כישלונות (הקהל הירוק מוכיח עד כמה הוא צבוע, אצל אלישע או רוני לוי זה
כבר היה מסתיים בזריקת מוט), עם תקשורת שלא יודעת איפה להחביא את עצמה אחרי שדחפה במשך תקופה ארוכה כל כך למינויו של עטר, ועם יעקב שחר, אחד שעושה הכל הפוך ממה שאנחנו רגילים - דברים יכולים להיראות אחרת.
שחר של 2012, שרוצה להשאיר מועדון מסודר כשיחליט לרדת מהבמה, מבין איך דברים צריכים להתנהל. בזמן שבלוס אנג'לס לייקרס צריך להתייעץ עם קובי בראיינט אם לפטר מאמן, יענקל'ה מבין שכאן זה לא אמריקה.
שלא ייתכן ששחקן יהיה גדול יותר מהמועדון, גם אם הוא חושב שהוא כזה וגם אם עיתונאים שנמצאים אצלו בכיס מנסים להציג אותו ככזה. שכשמעבירים מסר, עושים אותו מהקודקוד כלפי מטה, כי הפעם השחקנים הם האשמים, אותם שחקנים שמתחבאים פעם אחר פעם מאחורי ציטוטים פחדניים עלומי שם. "רובן עשה לי ככה, רובן לא נתן לי ככה". יללות.
מחזור דרמטי במיוחד בליגת העל:
- בית"ר וסכנין נפרדו ב-1:1 בדוחא
- אחרי הדחת קטן: רק 1:1 למכבי חיפה מול רמה"ש
- בדקה ה-89: 0:1 לאשדוד. בסיום: 1:2 להפועל חיפה
- ב"ש חוזרת מהקבר מול עכו
הקהל ברמת השרון היה מבולבל מאוד. ילד בן 12 שאל את אבא שלו ביציאה מהמגרש: "איך זה שאף אחד לא צעק למאמן להתפטר?". "כי הוא סמל", ענה האב. "אבל גם קטן סמל. לא, אבא?". "עזוב", סיכם ההורה המתוסכל, "יש רק סמל אחד בחיפה: יעקב שחר".
