
הטעויות של אוסקר
השיעור שמאמן מכבי ת"א לא למד מגווארדיולה, המערך הצהוב שעשה להפועל ת"א חיים קלים, הקלאסה ההגנתית של באדיר. וגם: האם האוהדים באמת מעניקים לקבוצתם יתרון ביתיות?
התקצירים של ynet ספורט:
- לוהט בסכנין, קלינגר חוזר לחיים, האלופה מקרטעת / תקצירי ליגת העל
- ירושלים מתעוררת, מכבי מטיילת / תקצירי ליגת העל בכדורסל
- הקאמבק העצוב של טרי, המהפכים של סיטי ויונייטד / תקצירי הליגה האנגלית
בעיתון הבריטי "גרדיאן" בדקו לאחרונה מה עושות קבוצות שסופגות אדום בשעה הראשונה של המשחק ובמצב של שוויון. בשנת ,2010 בחמש הליגות הבכירות באירופה, הצליחו יותר מ15- אחוזים מהקבוצות במצב הזה לנצח את המשחק. לא לשמור על התיקו. לנצח! שיפור של מאות אחוזים ממקרים דומים בשנות ה.90-
הסיבה, כאמור, היא השיפור ברמה הטקטית. התפיסה הישנה אמרה שקבוצה בנחיתות מספרית צריכה לשחק עם חלוץ מרכזי אחד, ואילו
ניסויים של מאמנים בכירים הראו אחרת. כשקבוצה נשארת עם חלוץ אחד היא עוזרת ליריב, שיכול לשלוח להתקפה בחופשיות את המגינים ואת הקשרים במרכז. בנחיתות מספרית, עדיף לשחק עם שני חלוצים, שיורדים לעזור כל אחד בתורו. כך יכולים הקשרים המרכזיים לעזור בסגירת האגפים, וכך ניתן להשיג תוצאות טובות בהרבה.
אוסקר, אפשר להניח, פספס את השיעור הזה אצל פפ גווארדיולה. בנוסף לעובדה שמואנס דאבור יצא, ובצדק, כדי לפנות מקום ליואב זיו, אוסקר גם הוריד את גונסאלו גרסיה לקישור. אלירן עטר נשאר מנותק לגמרי מיתר השחקנים, ומכבי הזמינה את הפועל להתקרב לשער שלה. זו אמנם לא הסיבה לפנדל שקבע את התוצאה, ויכול להיות שמכבי הייתה מפסידה גם אם המאמן היה נוהג אחרת, אבל השורה התחתונה ברורה: ברגע הגורלי הראשון שלו העונה פגע אוסקר בסיכויי הקבוצה לנצח.
אוסקר לא היה מגיע למצב הזה אם מראש לא היה מנסה "להרוג" את המשחק ומנסה לנצל את היתרון הכי בולט שיכול היה להיות למכבי בדרבי הזה. בגלל שמכבי לא לחצה, הפועל שיחקה בקו הגנה גבוה יחסית, שיכול להיות אסון עבור ההגנה האיטית שלה. מכבי, מצד שני, כבשה את רוב השערים שלה בזכות הכנסות כדור לחלוצים המהירים, פעולות שמתאימות בדיוק מול קו הגנה דומה לזה של האדומים. אבל אוסקר העדיף את חסן אבו-זייד בקישור, ובלי גונסאלו גרסיה כנותן הכדורים, אלא כזה שמקבל אותם, היתרון של מכבי נעלם.
עוד ב-ynet ספורט:
- מזל טוב: לוס אנג'לס לייקרס מצאה מאמן חדש
- הקאמבק של יוסי בניון לנבחרת ייאלץ להמתין
- ומה הקשר בין הפועל ת"א לצ'לסי?
ההרכב של אוסקר עזר להפועל, אבל היא לא הייתה יוצאת בשלום אם לא היה לה את וואליד באדיר, איש המשחק יחד עם אפולה אדל. אוסקר, כמו שאמרנו, ויתר על גונסאלו בקישור, אבל להצבתו במרכז ההתקפה הייתה מטרה. גונסאלו זז כל הזמן אחורה ולצדדים וניסה למשוך את הבלמים האדומים איתו, כדי לפנות את השטח לעטר. בעוד זאב חיימוביץ' התפתה, ונכשל, באדיר הציג קלאסה ששמורה לגדולים באמת. הוא התאים את עצמו לסיטואציה כל התקפה מחדש והרס למכבי את התוכניות. בלעדיו, גם אדל ביום גדול לא היה עוזר.
ביתיות, לא מה שחשבתם
ההתפרעות בעונה שעברה, פיצוץ אימונים כדי להחדיר מוטיבציה בשחקנים, מחירי הכרטיסים – הדרבי התל-אביבי מלווה תמיד, ובשנים האחרונות
עוד יותר, באירועים הקשורים לאוהדים. כעת מתברר שהקרב בין המחנות על ההגמוניה העירונית עשה את דרכו גם מחוץ לישראל, אל מחקר שנעשה בהולנד. שני החוקרים השתמשו בדרבי התל-אביבי ובמשחקים אחרים כמו הדרבי של רומא (גם הוא שוחק אתמול) כדי להראות – תחזיקו חזק – שמבין כל הגורמים המעניקים יתרון ביתיות לקבוצה מסוימת השפעת הקהל היא שולית ביותר.
איך הם עשו זאת? מיד נסביר, אבל קודם חשוב להבין ממה מורכב יתרון הביתיות. סטטיסטית, קבוצות ביתיות תוקפות יותר, כובשות יותר וכמובן משיגות יותר נקודות. לפי הגישה הקלאסית, יש לכך ארבעה גורמים:
• האצטדיון. קבוצה שמכירה היטב את המגרש, את איכות הדשא ואת המתקנים השונים בו מחזיקה מראש ביתרון. אם זה לא מספיק, איאן רוברטסון, פרופסור אירי לפסיכולוגיה, מצא שחדרי ההלבשה של הקבוצה האורחת קטנים יותר ונוחים פחות בחלק גדול מהמגרשים.
הכותרות מהדרבי התל-אביבי:
• הנסיעה. ברגע שקבוצה יוצאת למשחק חוץ במקום מרוחק, רוטינת ההתארגנות הרגילה נשברת, והשחקנים וההכנה למשחק נפגעים. מחקרים מראים שככל שקבוצה נוסעת זמן רב יותר למשחק, כך מרוויחה היריבה.
• השפעת קהל על השופט. בניגוד לטענה שהשפעת הקהל על השחקנים מועטת, היתרון ביציעים בא לידי ביטוי כששופט נקלע להחלטה מסובכת. חברה ספרדית בדקה את העניין ונתנה לשופטים לצפות במצבים מעוררי מחלוקת בטלוויזיה. חלקם ראו את המצב כשהם אינם שומעים דבר, אחרים שמעו את סאונד הקהל ביציעים. התוצאה הייתה ברורה: אלה ששמעו את הקהל פסקו במקרים רבים יותר לטובת הקבוצה הביתית.
השפעת הקהל על השחקנים. הטענה המסורתית היא שהקהל דוחף את השחקנים וממריץ אותם.
בחזרה לדרבי. המחקר ההולנדי הפריך את הטענה האחרונה באמצעות בדיקת משחקים שבהם לשתי הקבוצות אותו מגרש ביתי - כמו בת"א. התוצאות מדהימות. במשחקים האלה יתרון הביתיות פשוט נמחק, למרות שלקבוצה המארחת יש יתרון ברור ביציעים.
שימו לב לנתונים: כשהפועל מארחת דרבי, רוב האצטדיון אמנם אדום, אבל מבחינה סטטיסטית אין הבדל באחוזי ההצלחה שלה מול הצהובים בבית ובחוץ. קחו, למשל, את משחקי הפועל ת"א מול הקבוצות הגדולות. נגד מכבי חיפה ובית"ר ירושלים יתרון הביתיות שלה ברור. לעומת זאת, לזהות המארחת אין השפעה על אחוזי ההצלחה שלה בדרבי (ראו טבלה.(
בנוסף, בדק המחקר משחקים שונים שנערכו ללא קהל ביציעים. במקרים האלה יתרון הביתיות דווקא נשמר באופן מובהק. כלומר, גורמים סביבתיים אחרים משפיעים על הקבוצה הביתית יותר מאשר דחיפת הקהל.
האם יתר הסיבות, כמו המתקן הביתי והנסיעה הארוכה של הקבוצה היריבה, מסבירות באופן מלא את היתרון הנראה בשטח? התשובה שלילית, וקשורה, תאמינו או לא, בעכברים.
לרמת הטסטוסטרון בגוף האדם יש השפעה ישירה על תוצאות המשחק, מאחר שההורמון הזה מגביר אגרסיות, מוטיבציה ותחרותיות. חוקרים
מאוניברסיטת נורת'מבריה בניוקאסל הראו איך הגוף האנושי משחרר הרבה יותר טסטוסטרון במשחקי בית. כמו לקחת סמים ממריצים בלי לקחת אותם באמת.
החוקרים לקחו עכברים ונתנו להם להילחם בכלוב שלהם על פיסת אוכל מול עכברים שחיים בכלובים אחרים. רוב הניצחונות הושגו על ידי העכברים שנלחמו בביתם. כשהעכברים נבדקו אחרי כל "קרב," מצאו החוקרים רמות גבוהות מאוד של טסטוסטרון וחומרים ממריצים אחרים בגופם רק כשהעכבר ניצח בביתו. כלומר, לפעמים העכבר האורח השיג ניצחון חוץ בזכות יכולתו הפיזית, אבל הרבה פעמים היה זה "יתרון הביתיות" שהכריע את הקרב.
כשהיתרון הזה לא קיים, כמו בדרבי בבלומפילד, אז אין ברירה וצריך פשוט לשחק טוב. או, כמו אתמול, לקוות שהקבוצה השנייה תישאר בעשרה שחקנים.
לתגובות והצעות: [email protected]

