
איך שגל מסתובב לו
היום שחקנים הם אורחים לרגע, וקבוצות הן מלונות לחצי שעה. גל מקל בא לעשות סיבוב על מכבי חיפה עד שישיג חוזה באירופה. ההצעה שלי: שחקן יוכל להחליף קבוצה רק פעם בשנתיים
גל מקל חתם עד לסיום העונה במכבי חיפה. הוא דרש וקיבל סעיף יציאה לאירופה, למרות שאנחנו כבר באמצע העונה. אפילו לכמה חודשים הוא לא מוכן להתחייב. מתחילת העונה מקל לא משחק. רק מתאמן עם הפועל ת"א, ומנהל מו"מ עם קבוצות. אף אחת מהן לא הסכימה לשלם לו את הסכומים שדרש ו/או לא הייתה מוכנה לסעיף שחרור באמצע העונה.
אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:
- בנאדו ניצח בפרמייריז. של מכבי חיפה / תקצירי ליגת העל
- יונייטד שוב חזרה מפיגור, ווסט ברומיץ' לא עוצרת / תקצירי הליגה האנגלית
- משבר? מכבי ת"א הפסידה גם לסיינה / תקצירי היורוליג
- וגם: הערב של קבוצות החוץ בליגת ווינר בכדורסל
זכותו של מקל לנהל את הקריירה כרצונו. לדעתי הוא עושה טעות אחר טעות. זה לא פוטר מאחריות את הקבוצות שמתכופפות לדרישות אבסורדיות, ועוד באמצע העונה, רק כדי לנצח כמה משחקים, בליגה שמעשית אין ממנה ירידות והאלופה נקבעה מראש.
טורים נוספים של אריה מליניאק:
מקל התחיל את הקריירה במחלקת הנוער של הפועל ת"א, עבר לרמת-השרון ומשם למכבי ת"א. כשחזר משנתיים בקולג', הוא היה יכול להיות שחקן חופשי ומאושר, אבל חתם באמצע העונה במכבי ת"א ולא שיחק דקה. בעונה לאחר מכן הושאל לגלבוע/גליל, שיחק מצוין ונבחר לתגלית העונה. לכן מכבי ת"א החזירה אותו בניגוד לרצונו, הוא שוב התייבש על הספסל והוחזר לגלבוע, שם לקח אליפות ונבחר למצטיין של העונה. אח"כ עזב לבנטון טרוויזו עד שהקבוצה התפרקה, ומאז ועד לשבוע שעבר הוא לא מצא קבוצה שתענה לדרישותיו.
איזו צורה יש לחתונה שבה אחד הצדדים מודיע שהוא מתחתן מחוסר ברירה, רק בגלל שלא מצא כלה יפה יותר. עוד לפני שקלע סל ומסר
שחקנים נוודים דופקים לעצמם את הקריירה. מיקי ברקוביץ' סיים את הקריירה בראשל"צ ובהפועל ת"א, אבל הוא ומוטי ארואסטי הם סמלים של מכבי ת"א. חיים זלוטיקמן שיחק כמה עונות בהפועל ת"א וחולון, אבל הוא מזוהה עם הפועל חיפה. סטיב קפלן שיחק בהפועל ר"ג. זהו. דורון ג'מצ'י הוא מכבי ר"ג, עד שעבר למכבי ת"א לסיים שם את הקריירה.
עד לפני עשרים שנה השחקן והקבוצה היו מחוברים. ההצלחה של השחקן הייתה ההצלחה של הקבוצה ולהפך. לשחקן היה אינטרס שהקבוצה תצליח לטווח ארוך, לא לעשות עליה סיבוב. כשאימנתי בגליל קידמתי את ארז חזן ובראד ליף, שהיו עמודי תווך הרבה שנים. ההצלחה של הפועל חולון הייתה חשובה לישראל אלימלך וניב בוגין, כי זה היה ביתם. העובדה שאלימלך או מוטי דניאל עברו למכבי ת"א, לא משנה את העובדה שמוטי נשאר מזוהה עם חולון. היום שחקנים הם אורחים לרגע, וקבוצות הן מלונות לחצי שעה. מאיר טפירו, רביב לימונד ואלישי כדיר משחקים העונה בירושלים. עם איזו קבוצה הם מזוהים?
רוב השחקנים עוברים קבוצה בגלל כסף. מי שמחפש עבורם עוד כסף הם הסוכנים. יש שלב בקריירה שבו כסף הוא העניין, אבל עד גיל 24־25 תדאג לקריירה. גם זהות המאמן היא שיקול בבחירת הקבוצה. הבעיה היא ששחקנים חותמים, המאמן מפוטר אחרי כמה שבועות והם נשארים תקועים עם מאמן שלא בחרו בו.
מעצמה של סוכנים במקום שחקנים
בר טימור גדל בהפועל ת"א, עלה איתה מליגה נמוכה וכיום פורח. יונתן שולדברנד גדל במחלקת הנוער בגליל, לא מצא קבוצה בארץ, נסע לשחק בשוודיה, ופורח מאז שחזר להפועל. אור סולומון ממשיך להתקדם אצל אפי בירנבוים בראשל"צ. גור אריה מתקדם באשדוד.
אנטון שוטבין, שמראה סוף-סוף ניצוצות של כישרון, הגיע לקבוצת הנערים של מכבי ת"א ממושב בצפון. את עונת הבכורה בבוגרים עשה בליגה השנייה בבית"ר בנימינה, נבחר לתגלית העונה בלאומית, עבר ל-מ.כ הבקעה, לא קיבל דקות ועבר למכבי ת"א. מה יש לשחקן שלא משחק בבקעה, לעשות במכבי ת"א? את עונת 2009 התחיל שוטבין בגלבוע/גליל. הוא שוב לא קיבל דקות והעדיף לרדת ללאומית לאליצור יבנה. בעונת 2010 שיחק בליגה השנייה בגרמניה. בעונה שעברה שיחק באשדוד, ולמרות שהיה לא רע עבר העונה לחיפה.
הדרך הנכונה להתקדם היא להישאר כמה שנים אצל אותו מאמן באותה קבוצה. אם יש בקבוצה בלגן, לך לקבוצה אחרת. אבל בשביל שלמאמן ולקבוצה יהיה אינטרס להשקיע בשחקן, ולשחקן יהיה כדאי להתאמן ולהתקדם שם, שני הצדדים צריכים להיות מחויבים.
דוגמא מצוינת: בן רייס שמתחיל עונה שנייה מתוך ארבע בבני הרצליה. הוא יודע שבהרצליה יקדמו אותו, ולהם היה אינטרס להחזיר אותו במהירות לכושר אחרי פציעה. ארז כץ לא היה מחזיק 15 עונות, אלמלא התמיד שש עונות בהפועל ירושלים ושש בבני־השרון. ומקל דורש יציאה באמצע העונה הראשונה. סעיף יציאה מחוזה נועד למנוע יציאה, לא לאפשר אותה. לא לתת לקבוצה הכנסה כספית נוספת.
השארת שחקנים בקבוצה ליותר מעונה אחת, זה גם אינטרס של הליגה. אני מציע להגביל העברת שחקנים בין קבוצות לאחת לשנתיים. אם עורכי דין ימחו שזו הגבלת חופש העיסוק, שיירגעו. אין כוונה לחזור לחוק וינפרי, שנועד לתקוע אותו בגליל. פעם שחקנים היו עבדים של הקבוצות, והסגר קטין שיחרר אותם. זו הייתה המלצה של ועדה שעמדתי בראשה, אבל לא התכוונו שחופש העיסוק יהפוך לאנרכיה. היום כל ילד אוחז את האגודה בביצים. לא צומחים שחקנים ברמה, וזה העיקר. צריך לעצור ולבדוק. מאימפריה של כדורסל הפכנו למעצמה של סוכנים ועסקנים.


