זיכרון צילומי: תמונות שואה נדירות מאלבומי נאצים
בית כנסת בוער. ילדים יהודים מצדיעים במועל יד. גברים שוטפים רכבים גרמניים. באלבומים של חיילי ורמאכט הסתתרו במשך שנים תמונות מחיי היהודים בשואה. דריוש דקיארט, פולני ונוצרי אדוק, מאתר אותן ומשיב אותן למכון "שם עולם". "אני רואה בזה תיקון", הוא אומר למוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
כמו ילדים בגילם מכל רחבי העולם בעשרות השנים האחרונות, גם הילדים האלה הסתדרו מול הצלם, ביצעו בקפידה את הוראות הבימוי וחייכו. התוצאה נראית כמעט כמו שגרה. אבל אין בתמונה הזאת שום דבר שגרתי. המצולמים: ילדים יהודים בתקופת השואה. הצלם: חייל גרמני בוורמאכט. רגע אחד שקפא בגיהינום שעבר על יהודי אירופה.
בשנה האחרונה החל מכון "שם עולם" בפרויקט מיוחד לאיסוף תמונות יהודים מתקופת השואה. לא מדובר בתמונות הפרופגנדה המוכרות. התמונות האלה נשמרו באלבומיהם הפרטיים של חיילי הצבא הגרמני, שכמו חיילים אחרים פשוט תיעדו את תקופת השירות. לרוב, אומרים ב"שם עולם", בעלי האלבומים מבקשים להיפטר מהתמונות הקושרות את בני משפחותיהם לגרמניה הנאצית.
_wa.jpg "שריפת בית הכנסת בקוצ'ק. בתמונה משנת 1941 רואים את בית הכנסת היהודי עולה בלהבות. לתמונות אלו צורפו תמונות שבהן מתעד החייל הגרמני איסוף מצבות מבית העלמין בקוצ'ק, ככל הנראה למטרות בנייה או סלילת כביש. התופעה של הצתת בתי כנסת בפולין הייתה מוכרת, אך כמעט אין תיעוד של האירועים")
על חלק מהתמונות מופיע הכיתוב המקורי שכתבו החיילים. במקרים אחרים נדרש תחקיר כדי להבין מה בעצם רואים בהן. חלק מהחיילים תיעדו שוב ושוב את אותם מצולמים לאורך תקופה, מה שמאפשר ללמוד לא מעט דווקא על היומיום של היהודים שבתמונות. אחרים תיעדו רק לרגע את האנשים והסיפורים שבהם נתקלו. בתמונות מסוימות לא נראה שהיהודים חוששים מהחיילים. באחרות ניכרים בפניהם פחד, מבוכה והשפלה.
אך לא פחות מהתמונות, מרתק סיפורו של האיש שמצא אותן. דריוש דקיארט, פולני בן 39 שהגיע אתמול ארצה כאורח מכון "שם עולם", הוא נוצרי אדוק. איתור עוד ועוד פריטים מהימים האפלים ההם הפך עבורו כמעט למפעל חיים. "יש לי תחושה שהעולם הזה בחר בי", הוא אומר. "אני בסך הכול רציתי ללמוד, ומדעי היהדות היה המקצוע שהיה לי הכי קל להתקבל אליו. אז התחלתי ללמוד ונשאבתי פנימה".
דריוש למד במהירות עברית, יידיש ואפילו ארמית, כדי לתרגם בעתיד את התלמוד לפולנית, ובתום לימודיו השתקע בלודז'. בין היתר עבד כמרצה באוניברסיטה ובהמשך קיבל משר המשפטים הפולני הסמכה לעסוק באופן מקצועי בתרגום והקים חברה לתרגום מעברית לפולנית ומפולנית לעברית.
העבודה הנוכחית שלו, הוא אומר למוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", משלבת את אהבותיו הגדולות - היסטוריה, גיאוגרפיה ויהדות. "במסגרת העבודה אני מאתר מסמכים, צילומים, חפצים וחומרים היסטוריים שנשארו בפולין ונמצאים בידיים פרטיות, ומנהל משא ומתן עד לקבלתם", הוא אומר. "זה כרוך בהמון סבלנות ומיומנות במשא ומתן עם אנשים. בפולין ובגרמניה יש כיום עשרות אלפי תצלומי יהודים שצולמו על ידי חיילים גרמנים שכבר הזדקנו או מתו".
מה הפריט הכי מרגש שמצאת?
"מזוודה שהגיעה מגטו לודז' וקניתי מאדם פרטי. היא הייתה ריקה, ניכר בה שעברה תלאות והיה עליה רמז לשם שהתקשיתי לזהות. המוכר סיפר לי שאבא שלו גנב אותה מיהודים שעלו לרכבת לאושוויץ. אחרי חיפושים רבים, מכון 'שם עולם' הצליח לאתר בישראל את קרוביהם של בעלי המזוודה, והשבתה לידיים יהודיות ריגשה אותי עד דמעות. חפץ נוסף שריגש אותי היה תכשיט שנעשה משני מטבעות פולניים שחוברו יחד, ומצדם האחורי שורטט הגשר בגטו לודז' עם הכיתוב 'לאמי האהובה'. אבל לצערי אין לנו דרך לאתר את מקור התכשיט".
כיום מתגורר דריוש בסמיכות לקהילה היהודית בלודז'. "אני מתייחס לעבודה שלי כמו לתיקון", הוא אומר.
"במיוחד בכל הנוגע להשבת תמונות היהודים בשואה לידיים יהודיות".
ואיך מגיבים בני המשפחה לעיסוק שלך?
"בהתחלה זה נראה להם מוזר, אבל היום הם כבר התרגלו".
מכון "שם עולם" הוקם ב־1996 על ידי הרב אברהם קריגר וממוקם בכפר הרא"ה. המכון, שבו יותר מ־800 אלף מסמכים ומוצגים, עוסק בחשיפה ובניתוח של סוגיות רוח, אמונה והתמודדות של היחיד והקהילה בשואה, ומשמש כארכיון הגדול ביותר בעולם בנושא התמודדות בחיי היומיום בשואה.
לפנייה לכתב/ת 
