4 השנים האחרונות: האם אובמה יהמר על ישראל?
כדי להיכנס להיסטוריה נוטים נשיאים אמריקנים להקדיש את הקדנציה השנייה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל אובמה כבר ירה את כל התחמושת הכבדה בכהונה הראשונה ונותר וחצי תאוותו בידו. אז איך ייראו ארבע השנים הבאות שלו? הפתרונים לרפובליקנים בקונגרס, לוולדימיר פוטין ולהנהגה באיראן
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הקרב הפוליטי הזה כבר נמצא בעיצומו ואובמה מתעקש שהאחריות להעלות את תקרת החוב היא של הקונגרס. לו עצמו מובטחת הקדנציה
הבעיה של אובמה בקדנציה השנייה תהיה לקבוע לעצמו יעדים בני ביצוע ובעלי משמעות היסטורית, בדומה לרפורמה בבריאות שהעביר בקדנציה הראשונה. הפעם הוא ככל הנראה ישים את הדגש על רפורמה במדיניות ההגירה, בניסיון למסד את בעיית 12 מיליון המהגרים ההיספנים הבלתי חוקיים. זה כנראה יהיה ההימור הגדול שלו.
אבל לוח הזמנים של כל נשיא אמריקני בקדנציה השנייה הוא קצוב. מה שהוא לא יקדם בשנה הקרובה בתחום הפנים, כנראה כבר לא יתבצע לעולם. ב-2014 יתקיימו בחירות לבית הנבחרים ולשליש מחברי הסנאט, ובעקבותיהן תתחיל בורסת שמות המועמדים לנשיאות וכמובן הפריימריז. את הנשיא המכהן מכנים בתקופה הזאת "ברווז צולע", ובעוד האומה עוסקת באיווה וניו המפשייר, הדייר בבית הלבן ינסה לדחוף את עצמו נגד כיוון הרוח כדי לתפוס מקום של כבוד בספרי ההיסטוריה.
לכן, המקום היחיד שבו נשיא יכול לפעול בקדנציה השנייה שלו כמעט בלי הפרעה של הקונגרס, הוא בנושאי החוץ. ולא פעם מדובר בשם קוד לסכסוך במזרח התיכון. ביל קלינטון, למשל, ביקש בסוף הקדנציה השנייה שלו לברוח מפרשת מוניקה לוינסקי ומניסיון ההדחה, ולכן השקיע את שנתו האחרונה בבית הלבן במאמץ לכונן שלום ישראלי-פלסטיני בקמפ דייויד. גם ג'ורג' בוש הבן, נרדף על ידי ההרפתקה בעיראק והשפל בפופולריות שלו, כינס את פסגת אנאפוליס בשלהי הקדנציה השנייה שלו.
השבועות האחרונים של ברק אובמה:
- משלים את הכוורת: יועץ אובמה ימונה לראש הסגל
- אובמה הציג תוכניתו לפיקוח נשק: "נגן על ילדינו"
- "אובמה: ישראל לא מבינה מה טוב עבורה"
- אובמה: ננסה להקדים את הנסיגה מאפגניסטן
אצל אובמה זה צפוי להיות קשה יותר. כבר כשנכנס לראשונה לבית הלבן הוא פתח במסע שאפתני לקידום המו"מ הישראלי-פלסטיני, אבל ביצע שגיאות של טירון ונאלץ להתמודד עם שני קליינטים שאותם הגדיר "בלתי אמינים": בנימין נתניהו ואבו מאזן. שניהם עשויים לשבת על כיסאותיהם גם בתום שמונה השנים של אובמה.
רגע האמת מול תוכנית הגרעין האיראנית
כשיחזור הנשיא אובמה לבית הלבן אחרי טקס ההשבעה למרגלות גבעת הקפיטול, הוא יהיה נשיא מנוסה ומפוכח הרבה יותר מזה שעשה את אותה דרך באותו יום קפוא והיסטורי ב-20 בינואר 2009. הוא יודע שעומדים לרשותו זמן, אנרגיה ואשראי מוגבלים מאוד
להטביע את חותמו, והוא צריך להתמקד בקומץ נושאים שאסור להתעלם מהם ומעוד כמה שעשויים להכניס אותו לספרי ההיסטוריה.
כל הצלחה או כישלון יהיו המורשת שלו, ולכן הוא לא ישקיע זמן או מוניטין בקידום תהליך השלום אצלנו, אלא אם כן שני הצדדים יצליחו לשכנע אותו שכדאי לו. מזכיר המדינה הצפוי, ג'ון קרי, דווקא רוצה לקפוץ לביצה המזרח תיכונית, אבל קשה להאמין שאובמה ימנה שליח מיוחד מטעמו לקידום התהליך. סביר יותר להניח ששליח כזה, אם ימונה, יהיה מטעם מזכיר המדינה.
המו"מ הישראלי-פלסטיני המתעתע, והניסיון לאתחול היחסים עם רוסיה, היו שני כישלונות מהדהדים של וושינגטון בארבע השנים האחרונות. מנגד, הקואליציה הבינלאומית שיצר אובמה נגד איראן ומשטר הסנקציות המשתק עשויים להתברר כהישג גדול, אבל בינתיים סימן שאלה מרחף מעליהם מאחר שסנקציות הן אמצעי, לא מטרה. בינתיים הפצצה האיראנית ממשיכה לתקתק על השולחן בחדר הסגלגל ולכן ייתכן שרגע האמת צפוי בקיץ הקרוב.
אובמה רוצה עסקה גדולה עם איראן בתמורה להפסקת פרויקט הגרעין, אבל הוא לא מוכן למריחת זמן בדרך לפצצה. לפי הצהרותיו והתנהלותו, הוא לא יאפשר לאיראן להיות גרעינית ולכן תקיפה אווירית אמריקנית על מתקני גרעין ומוקדי הכוח של משטר האייתוללות בהחלט אפשרית בקדנציה השנייה. אובמה לא רוצה לעשות מלחמה, אבל איראן גרעינית משמעותה מזרח תיכון גרעיני ומכת מוות לאסטרטגיה הגדולה של אובמה: פירוק הדרגתי של הנשק הגרעיני בעולם.
מפקיסטן ועד קובה: אתגרים עולמיים
ההישג הגדול שלו בקדנציה הראשונה היה הוצאת הכוחות האמריקניים משתי מלחמות בעיראק (בוצע) ואפגניסטן (בשנה הבאה), כמו גם חיסול אוסמה בן-לאדן. אפגניסטן היא חבית דם חסרת תחתית, אבל הנוכחות בה אחרי חיסול בכירי אל-קאעידה על אדמתה קשורה יותר לפקיסטן השכנה, שהיא הבעיה האמיתית: מדינה איסלאמית, קיצונית וגרעינית, בעלת שפע של קני טרור ושלטון מרכזי מתרופף והולך.
אובמה יצטרך למצוא דרך להשגת הסכם עם האפגנים שיאפשר השארת כוחות מיוחדים בתקן של "יועצים וטכנאים", תחת ריבונות אפגנית, אבל מבלי שיהיו בסכנה של העמדה למשפט של המערכת המקומית.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- הליגה הערבית לערביי ישראל: לכו להצביע
- בתו של רון נחמן ספדה לו: "הפכת חלום למציאות"
- אישום: בדואים תכננו לשגר רקטות ליעדים בארץ
בעיה נוספת היא מערכת היחסים עם רוסיה. הנשיא ולדימיר פוטין מנסה לשים רגליים לוושינגטון בכל מקום אפשרי: ממניעת פתרון למשבר בסוריה ועד לפתרון מהיר של הגרעין האיראני. בינתיים סופג אובמה ביקורת על התנהלותו הזהירה בנושא הסורי, שם האדמה ממשיכה לרעוד מתחת לרגלי השלטון,
הקיצונים האיסלאמיים צוברים כוח וגובר החשש לגורל אחד ממאגרי הנשק הכימי הגדולים בעולם.
במקביל פועל אובמה להרחיב את הפעילות האמריקנית במזרח אסיה בתגובה לצבירת הכוח של סין. הוא מגביר נוכחות צבאית בצפון אוסטרליה, קוריאה ויפן, ומחפש בריתות דיפלומטיות עם מדינות המעטפת של סין. אבל בסופו של דבר שואף אובמה ליצור שותפות עם המנהיגות החדשה בסין, שלה תהיה השפעה רבת משקל על עיצוב פני העולם.
מעבר לכך עומדים בפניו שורה של אתגרים בכל רחבי הגלובוס. באמריקה הלטינית הוא יוכל לבצע מהלך גדול של שיפור עמדות עם דמדומיו של המשטר הקומוניסטי בקובה ועל רקע מצב בריאותו הרופף של הוגו צ'אבס בוונצואלה. בנוסף הוא ינסה למנוע ערעור משטר המלוכה בסעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, ולעצור את קריסת גוש האירו.
ובעצם, ייתכן שיהיה אקס פקטור בלתי צפוי לקדנציה. כשג'ורג' ו' בוש נכנס לבית הלבן בינואר 2001, הוא לא יכול היה לצפות את אירועי 11 בספטמבר, שעיצבו למעשה את כל שמונה שנות כהונתו. בעידן של מטוסים ללא טייס, מלחמה מקוונת וכלכלה עולמית שבירה ולא צפויה, הקדנציה השנייה של אובמה עלולה להתפתח למקומות שאפילו הוא לא צפה.
לפנייה לכתב/ת 
