ישראלית ובעלה העניקו סיכוי לקופים בסכנת הכחדה
נגה וסם, שמקדישים את חייהם להצלת קופי הצמר צהובי הזנב, פילסו את דרכם בג'ונגלים של פרו לצד מיליציות גרילה אלימות במשך שנה. לבסוף זה השתלם: הם הצליחו לגלות אוכלוסייה חדשה ולא ידועה של הקופים הנדירים, והעניקו תקווה חדשה להישרדותם
ארז ארליכמן
פורסם: 30.11.10, 20:08
הם גי'נג'ים, רעשניים, בעלי זנב מפואר וחברתיים במידה שמאפשרת לצוד אותם בקלות יחסית על ידי בני האדם - סכנה גדולה מרחפת על ראשם של קופי הצמר צהובי הזנב, הנחשבים לאוצר עולמי נדיר שמסתתר לו במעמקי הג'ונגלים בהרי פרו. מספרם הרשמי מוערך בפחות מ-250 פרטים בלבד. כעת מגיעה בשורה מעודדת מפרו על גילויה של אוכלוסייה חדשה בהרי האנדים.
מי שאחראי על התגלית הם צמד החוקרים, נגה (33) ובעלה הבריטי סם שני, שמקדישים את חייהם בשנים האחרונות להצלת הקופים הנדירים. אם עד שנות ה-70 שיערו מדענים כי הקופים נכחדו לחלוטין בג'ונג'לים של פרו, הפעילות של השניים מסמנת עבורם תקווה חדשה להישרדות.
נגה וסם עברו במיוחד לפרו לפני מספר שנים כדי להציל את הקופים, לאחר שסיימו תואר בפרימטולוגיה (חקר קופים) בבריטניה. הם פיתחו שמורות טבע מוגנות בסיוע של קהילות מקומיות באחד המקומות הנידחים בעולם, וב-2008 סיפרו ל-ynet על הקשיים באיתור החיות ובהגנה עליהן.
לא רק שנגה וסם הרחיקו כ-450 קילומטר מהאזור בו חקרו עד כה את הקופים, כעת הם מסכמים סקר שטח שנמשך כמעט כשנה, במהלכו גילו אוכלוסייה חדשה ולא ידועה של קופי הצמר. "זהו המקום היחיד בו הקופים נמצאים והוא נחשב לאחד האזורים העשירים בעולם מבחינת מגוון ביולוגי", מסביר סם שני בראיון ל-ynet.
היונקים השעירים הרוויחו את הזכות המפוקפקת להיכלל ברשימת 25 מיני הקופים המצויים בסכנת ההכחדה הגדולה בעולם. הם חיים בקבוצות גדולות שנעות בין חמישה, עשרה ואפילו 30 פרטים, במגוון רחב של גילאים ומינים. "הם תמיד מעורבבים בזכרים בוגרים, נקבות, צעירים וגורים, שנוהגים לטפס על גב האמהות", מפרטים השניים.
אובדן עצום של שטחי יערות
במהלך הסקר ביקרו החוקרים בכ-50 אזורים שונים, שבחלקם דווח על תצפיות של הקופים ובחלקם מדובר באזורים חדשים. "ראינו ושמענו אותם בכמחצית מכלל האתרים. במרביתם סייעו לנו התושבים המקומיים בזיהוי הקופים בעזרת תמונות ותיאור פיזי", מגלה סם. "למרבה הצער, בחלק מהמקומות נאלצנו לזהות את הקופים לאחר שמצאנו עורות של פגרי קופים שנורו על ידי ציידים, ובאחרים גילינו אובדן עצום של שטחי יערות, כך שלא היה מה לחפש בהם".
הקושי הגדול של החוקרים הוא להעריך את גודלה של האוכלוסיה הקיימת, דבר שלא נעשה עד כה. "האזורים החדשים שגילינו גדולים דיים כדי לאפשר מחייה למאות פרטים בכל אחד מהם", הוא מציין.
הפעם חיפשו השניים מקומות מתאימים בהם יוכלו להמשיך את פעילות השימור המקומית בשילוב הקהילה. הסקר נמשך כשנה ובמהלכו התבצעו סיורים בני מספר שבועות בכל פעם, שכללו הליכות של מספר ימים בתוך היערות.
לדברי החוקרים, דווקא באזורים בהם חיים הקופים, היתה בעבר נוכחות רבה של מיליציות גרילה קומוניסטיות שהפעילו משטר אלים וריכוז גדול של תעשיית הקוקאין. שטחי היערות נפלו קורבן גם לענף החקלאות ולרעיית בקר שנגסו באזורים הטבעיים. "זו הסיבה העיקרית שאוכלוסיות הקופים נותרו חשאיות ולא הופרעו, אך הכל משתנה כעת, כשמהגרים רבים חוזרים למקום", מזהיר סם.
"כבישים חדשים נסללים ומביאים עימם אנשים רבים מכל רחבי המדינה המחפשים מקום כדי להתיישב, מרביתם באופן לא חוקי ועימם גם מתרבים מקרי הציד וכריתת היערות, דבר שהחל כבר בגבול הצפוני של אזור המחייה של הקופים", הוא מוסיף.
נמכרים כחיות מחמד
בארגון שהקימו הצמד, "Neotropical Primate Conservation", מתכננים לחזור לאותם אזורים פגיעים כדי להמשיך בפעולות החינוך של התושבים המקומיים, גם כשמדובר בכפרים נידחים. המטרה: שינוי הרגלי התושבים המקומיים שלא לאכול, לצוד את הקופים או למכור אותם כחיות מחמד לכל דורש, ובמקביל להגן על היערות מפני כריתה.
"רבים מהתושבים המקומיים לא יודעים שקופי הצמר צהובי הזנב הם כה נדירים. אנו מקווים כי בזכות העבודה עם התושבים והרשויות, נוכל ליצור אזורים מוגנים, כפי שעשינו בעבר בצפון המדינה", אומרים השניים, "העדיפות היא ליצור הגנה מסויימת על אותם אזורי מחייה של הקופים, כדי שיהיה קל יותר להמשיך בפעולות המחקר וללמוד את האוכלוסיות החדשות שהתגלו".
עד כמה משפיעה נוכחות בני האדם ביערות על מיקומם של הקופים? סם מציין כי הכל תלוי במיקום האתר בו חיים הקופים ובמידת האינטרקציה שלהם עם האנשים.
"במקומות בהם ישנו לחץ גבוה של ציידים, הקופים מפגינים אגרסיביות רבה כלפי נוכחות אנושית באמצעות צרחות רמות, ניעור ענפים ולעיתים אף השלכת כל דבר הנקרה בידם", הוא מגלה, "במקרים אחרים, הם פשוט ממשיכים בשגרת חייהם, הכוללת משחקים וחיפוש מזון על העצים".
נגה וסם מקווים כי גילו אוכלוסיה חדשה של הקופים, במקביל לחינוך הקהילות המקומיות על משאב הטבע הנדיר, ניתן יהיה להגן עליהם מפני ציד וכריתת יערות בהם הקופים חיים.