צעדת יום העצמאות והתעמלות בפארק: ישראל הצעירה בתמונות

הצלם היהודי-פולני-אמריקני דיוויד סימור ("שים") התאהב בישראל של שנות ה-50, ולכד במצלמתו רגעים יומיומיים ממדינה בחיתוליה. וגם: כמה מהידוענים הגדולים בצעירותם כפי שתפס בעדשה. הצצה לתערוכה של צילומיו

צעדת יום העצמאות המסורתית, בן גוריון סביב השולחן והתעמלות בוקר בגן העצמאות בתל אביב: אלו רק כמה מהפריימים הבלתי נשכחים מישראל הצעירה של תחילת שנות ה-50, כפי שתועדו בעדשת המצלמה של דיוויד סימור (שנודע בכינוי "שים"), מגדולי הצלמים של המאה הקודמת, שיוצגו בבית התפוצות. 

 

שים, יהודי-פולני-אמריקני, התפרסם בעולם בזכות התמונות שצילם במלחמת האזרחים בספרד, ותמונות הילדים היתומים שצילם באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, אך היה בעל זיקה גדולה לישראל ואף שקל לעבור להתגורר בה, ולהקים בה כתב עת צילומי. בסופו של דבר הוא לא הספיק להגשים את תוכניותיו, ובשנת 1956, בשעה שתיעד את מבצע קדש, נהרג מאש מצרית במהלך חילופי שבויים בסיני.

תערוכה חדשה שלו - "לוכד ההיסטוריה", שמשלבת צילומים שלו בישראל משנותיה הראשונות, אותה אוצר אסף גלאי, תעלה במוזיאון בית התפוצות בתל אביב ב-29 במרס. הנה כמה תמונות מתוכה.

 

ישראל בעדשת המצלמה של דיוויד סימור ("שים"):

 

 

 

חתונה, 1952. החופה מוחזקת באמצעות מוטות מאולתרים: רובים וקלשונים.

 

בן גוריון וילדים מסביב לשולחן, 1953. התמונה צולמה כמה ימים לפני התפטרותו מראשות הממשלה, ב-6 בדצמבר, בעקבות החלטתו להתיישב בקיבוץ שדה בוקר.

צעדת יום העצמאות, תל אביב, 1952. הצעדה עוברת בעיקול רחוב אלנבי בתל אביב, סמוך לים ולקולנוע מוגרבי.

פועל במכרות בפארק תמנע, 1952. הארכיאולוג נלסון גליק שיער באותה תקופה שהמכרות בפארק תמנע הם מכרות המלך שלמה האגדתיים. תמונה זו שימשה פרסומת למכרות בכתב העת האמריקאי "LIFE".

נערה עם כביסה סמוך לשלט הגבול, ירושלים, 1954. השלט מסמן את הגבול בין ירושלים המערבית למזרחית, ונכתב בשלוש השפות המדוברות ביותר בישראל דאז: עברית, ערבית ויידיש.

גן העצמאות, תל אביב, 1952. הגן, שעוצב בידי אדריכל הנוף אברהם קרוון - נחנך ב-1952. על אף שבשנותיו הראשונות נחשב לאחד הגנים היפים בישראל, הוא הוזנח במשך שנים עד לשיפוצו בשנת 2009.

 

ידוענים מבעד לעדשה:

 

סופיה לורן, 1955. מפי הצלם על המפגש עם לורן: "צילמתי את סופיה בשנת 1955, כשהייתה שחקנית עולה. דיברנו בטלפון והסברתי לה מה אני רוצה. היא הזמינה אותי אליה לפגישה מוקדמת בבוקר יום ראשון. מצאתי אותה במיטה, בכתונת לילה כחולה כהה. היא קמה והחליפה בגדים, יצאנו אל המרפסת של הדירה שלה ולא נותר לי אלא לתעד רצף של תנוחות שהזכיר לי משום מה את תמונות הפין-אפ מימי המלחמה. כל זה נעשה עם שמץ של אירוניה וזדון (רומא, 1955)".

 

אינגריד ברגמן, 1952. שים צילם את ברגמן ואת משפחתה כמה פעמים בין השנים 1951-1956. במכתב מ-1952 כתבה לו ברגמן: "אתה צלם נהדר ואני יצרנית תינוקות נהדרת".

 

ג'ואן קולינס, איטליה, 1954. התמונה צולמה בזמן שקולינס הצטלמה לסרט "Land of the Pharaohs".

 

פבלו פיקסו במעמד הצגתה לראשונה של הגרניקה, פריז, 12 ביולי 1937. היצירה הוצגה לראשונה בביתן הספרדי בתערוכה העולמית של פריז, שישה שבועות לאחר ההפצצה האווירית של העיירה הבאסקית גרניקה. היצירה המונומנטלית הפכה לסמל הבינלאומי של הרפובליקאים הספרדים.

 

 

צילומים: David Seymour (CHIM) Estate/Magnum