"השבתת ממשל" (Government Shutdown) הינו מצב בו המערכת הפוליטית האמריקאית, הממשל הפדרלי, אינו יכול להוציא כספים ללא אישור תקציב מהקונגר.
היא מתרחשת כאשר הקונגרס, המורכב מהסנאט ובית הנבחרים לא מצליח להעביר חוק תקציב חדש עד לתאריך היעד (בדרך כלל ה-1 באוקטובר, תחילת שנת הכספים).
במצב כזה, הממשל מאבד את הסמכות החוקית לממן את פעילותו. כתוצאה מכך, כל השירותים הנחשבים "לא חיוניים" מושבתים באופן מיידי. עובדים רבים מוצאים לחופשה כפויה ללא תשלום (חל"ת), משרדי ממשלה נסגרים, ופעילויות רבות מוקפאות. שירותים חיוניים, כמו הצבא, בקרת הטיסות והביטוח הלאומי, ממשיכים לפעול, אך גם העובדים שם נאלצים לעיתים לעבוד ללא שכר עד שהמשבר ייפתר.
למה הממשל הושבת הפעם? הקרב על ביטוח הבריאות ותקרת החוב
שורש המשבר הנוכחי הוא כישלון הקונגרס להעביר חוק תקציב. הרקע לכך הוא "תקרת החוב" של ארה"ב. החוב הלאומי, שעומד על למעלה מ-37 טריליון דולר, חצה את הרף החוקי שנקבע על 31.4 טריליון דולר. מצב זה מחייב את הפוליטיקאים להגיע להסכמה תקציבית חדשה, והופך את הדיון לשדה קרב פוליטי.
במרכז העימות הנוכחי עומד קרב על מימון שירותי בריאות ("Obamacare"). הדמוקרטים דורשים לחדש סובסידיות שפג תוקפן, וטוענים שהדבר יפגע במשפחות אמריקאיות. מנגד, הנשיא דונלד טראמפ והרפובליקנים דורשים קיצוצים נרחבים. חוסר היכולת לגשר על הפערים, שהוביל למבוי הסתום, נובע מהתנגשות אידיאולוגית עמוקה: עבור הדמוקרטים, "אובמה-קייר" מיישם את התפיסה שבריאות היא זכות יסוד, ותפקיד הממשלה הוא להבטיח כיסוי רפואי לכלל האזרחים, במיוחד על ידי הגנה על חולים קיימים וסבסוד העלויות לשכבות החלשות. עבור הרפובליקנים, לעומת זאת, החוק מסמל התערבות ממשלתית מוגזמת הפוגעת בחופש הפרט ובשוק החופשי, מייקרת פרמיות, ומטילה נטל כלכלי כבד על משלמי המיסים.
המשמעויות של השבתת הממשל מורגשות באופן מיידי, כאשר בין 750,000 ליותר מ־800,000 עובדים פדרליים הוצאו לחופשה ללא תשלום. במקביל, משרדים רבים המספקים שירותים לציבור נסגרו, ובהם שירות הפארקים הלאומיים והמינהל לעסקים קטנים. השיתוק הזה צפוי לפגוע בצמיחה הכלכלית, והנזק רק יחריף ככל שההשבתה תימשך, כאשר כלכלנים מעריכים שכל שבוע עלול לגלח כ־0.2% מהצמיחה. בנוסף, אי־הוודאות הכלכלית גוברת עקב עיכובים צפויים בפרסום דוחות כלכליים חשובים, כמו דוח התעסוקה החודשי.
לכך מצטרפת גם עלות כספית ישירה, כל יום של השבתה עולה לממשל האמריקאי כ־400 מיליון דולר, סכום המשקף אובדן תפוקה, תשלומי פיצויים מאוחרים לעובדים, ונזקים עקיפים למשק המקומי. העלות הזו אינה נשארת רק ברמה התקציבית, היא משפיעה גם על התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ארצות הברית. ככל שההשבתה נמשכת, נפגעת הפעילות הכלכלית בפועל, החל מירידה בהוצאות צרכנים, דרך האטה בשירותים ציבוריים ובתמיכה לעסקים קטנים, ועד לעיכוב בפרויקטים פדרליים ותשתיות. במצטבר, ההשבתה יכולה לגרוע מהתמ"ג, ולהכביד על תחזיות הצמיחה השנתיות של הכלכלה האמריקאית.
שיעור בהיסטוריה: מה קרה בהשבתות קודמות?
השבתות ממשל הן אירוע חוזר בפוליטיקה האמריקאית, ההשבתה הקודמת והארוכה ביותר בהיסטוריה התרחשה בין דצמבר 2018 לינואר 2019, ונמשכה 35 ימים.
לפי דוח של משרד התקציבים בקונגרס (CBO), אותה השבתה גרמה לנזק של 11 מיליארד דולר לתמ"ג האמריקאי, כאשר 3 מיליארד מתוכם הוגדרו כנזק קבוע שלא ניתן להחזיר. במהלך אותה השבתה, כ-380,000 עובדים הוצאו לחל"ת. בסופו של דבר, הלחץ הציבורי והכלכלי הגובר הכריע את הפוליטיקאים, שהגיעו לפשרה זמנית.
ההשבתה משתקת את מדיניות הריבית
אחת ההשפעות המשמעותיות והפחות מדוברות של השבתת הממשל היא יצירת "ערפל נתונים" שמשאיר את הבנק הפדרלי (הפד) בחוסר ודאות מסוכן. הפד, הגוף האחראי על קביעת הריבית במשק האמריקאי, מסתמך באופן קריטי על דוחות כלכליים שוטפים כדי לגבש את החלטותיו, ובראשם דוח התעסוקה החודשי ונתוני האינפלציה. דוחות אלו, המופקים על ידי סוכנויות ממשלתיות כמו לשכת הסטטיסטיקה של העבודה (BLS), הם המצפן של הפד, ומסייעים לו להבין האם הכלכלה מתחממת מדי (מה שדורש העלאת ריבית) או מתקררת (מה שעשוי להצדיק הורדת ריבית).
לאחר שהפד כבר החל במחזור הקלות מוניטריות עם הורדת ריבית ראשונה בספטמבר האחרון, והשווקים מתמחרים שתי הורדות נוספות עד סוף השנה, הוא מסתמך באופן קריטי על אותם דוחות כדי להצדיק את המהלכים הבאים.
כאשר הממשל מושבת, אותן סוכנויות מפסיקות לעבוד ופרסום הדוחות החיוניים הללו מתעכב. במצב כזה, הפד נאלץ לקבל החלטות גורליות כשהוא למעשה "טס על עיוור", ללא המידע העדכני ביותר על בריאות הכלכלה. חוסר ודאות זה הופך כל החלטה על שינוי הריבית לספקולטיבית ומסוכנת.
חוסר הוודאות הזה מציב בפניו דילמה קשה: הורדת ריבית נוספת ללא נתונים שיוכיחו את נחיצותה עלולה להיתפס כצעד פזיז שעלול להצית מחדש את האינפלציה. מנגד, עצירת מהלכי ההקלה המצופים עלולה לאכזב את השווקים ולהוסיף לחץ על כלכלה שכבר מראה סימני האטה בשוק התעסוקה.
לכן, כל עוד ההשבתה נמשכת, היכולת של הפד להגיב למתרחש בכלכלה מוגבלת מאוד, מה שמוסיף שכבה נוספת של סיכון ואי ודאות לשווקים הפיננסיים.
תגובת השווקים בעבר: ניתוח היסטורי מרגיע
למרות הכותרות המאיימות, הניסיון ההיסטורי מלמד ששוקי המניות נוטים להתייחס להשבתות ממשל כאל "רעש פוליטי" זמני ולא כאל משבר כלכלי מבני. באופן מפתיע, מדד ה-S&P 500 רשם בממוצע עלייה של 0.3% במהלך תקופות ההשבתה עצמן , ואף זינק ב-10.3% במהלך ההשבתה הארוכה ביותר בהיסטוריה בשנים 2018-2019. הנתונים המעניינים אף יותר מגיעים לאחר שהמשבר נפתר 12 חודשים לאחר סיום אותה השבתה, המדד השלים עלייה של 23.7%. מגמה זו של התאוששות ועליות חדות בשנה שלאחר ההשבתה נצפתה בעקביות במקרים רבים מאז 1980. נראה כי המשקיעים הפנימו את הלקח, שכן גם כעת השווקים אינם מתרגשים יתר על המידה ואף המשיכו לעלות לקראת ההשבתה הנוכחית.
מה שונה הפעם? טראמפ, חוסר אמון והזדמנות לקיצוצים
למרות הלקחים המרגיעים מהעבר, ההשבתה הנוכחית מרגישה "מרה במיוחד" בשל מספר מאפיינים ייחודיים שהופכים אותה לנפיצה יותר. עבור הדמוקרטים, המאבק הפך לאישי, כאשר בסיס המפלגה דורש ממנהיגיו להילחם בתקיפות בממשל טראמפ. במקביל, עבור הרפובליקנים וטראמפ בראשם, זוהי "הזדמנות חסרת תקדים" לבצע קיצוצים נרחבים בכוח האדם הפדרלי, במיוחד ב"סוכנויות של דמוקרטים". כל זאת מתרחש באווירה רעילה של חוסר אמון, המלאה בהאשמות הדדיות ו"דם רע" שמונעים כל הידברות, ובזמן שהכלכלה האמריקאית גם כך מתמודדת עם אתגרים כמו מכסים וחוסר ודאות.
מה שהופך את ההשבתה הזו לשונה מקודמותיה הוא האיום החריג של טראמפ שלא לשלם רטרואקטיבית לעובדים הפדרליים שהוצאו לחל"ת, ואף לפטר חלק גדול מהם לצמיתות. בעבר, לאחר כל השבתה, העובדים חזרו לתפקידיהם וקיבלו שכר מלא על התקופה שבה לא עבדו, כך שההשפעה הכלכלית הייתה זמנית בלבד. הפעם, האפשרות שאלפי עובדים יאבדו את מקום עבודתם לצמיתות יוצרת נזק ממשי ומתמשך: ירידה חדה בצריכה הפרטית, האטה בשירותים ציבוריים, פגיעה בביטחון הכלכלי של משקי בית ובסופו של דבר פגיעה ישירה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). ככל שהמצב הזה נמשך, ההשפעה המצטברת על הכלכלה האמריקאית עלולה להיות עמוקה הרבה יותר מהשבתות קודמות.
הגרף המצורף, המציג את ביצועי מדד ה-S&P 500 אל מול תקופות של השבתות ממשל לאורך השנים, וממחיש היטב את העמידות של שוק ההון האמריקאי כפי שניתן לראות, למרות "המהמורות" בדמות השבתות הממשל (המסומנות בקווים כתומים אנכיים), המגמה ארוכת הטווח של המדד נותרה חיובית ובצמיחה עקבית. נתונים אלו מחזקים את הטענה שהשבתות הממשל נתפסות בדרך כלל כרעש פוליטי זמני, שהשפעתו על הכיוון הכללי של השוק מוגבלת.
בשורה התחתונה, השבתת הממשל בארה"ב היא דרמה פוליטית עם מחיר כלכלי אמיתי בטווח הקצר. בעוד שהניסיון ההיסטורי ושוקי ההון משדרים אופטימיות זהירה ומלמדים שבדרך כלל מדובר באירוע חולף שהשפעתו ארוכת הטווח מוגבלת , האווירה הרעילה בוושינגטון והאיומים חסרי התקדים של הנשיא טראמפ מזכירים שהעבר לא תמיד מבטיח את העתיד. השאלה הפתוחה שנותרה היא האם גם הפעם הפוליטיקאים יגיעו לפשרה, או שהפעם, ייתכן שכללי המשחק השתנו.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
