"הדגל שלי הוא כחול ולבן,
אתמול היום וגם מחר,
הדגל שלי הוא כחול ולבן
כמו הים והמדבר."
כך שרה עדנה לב למילותיו של יורם טהרלב בלחנה של אילנה אביטל בשנות ה-40 למדינת ישראל, וכך שרתי כילד פסטיגל בשנת 87'.
אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה גורלית וקריטית למדינת ישראל, לחזון הציוני ולשלימות העם היהודי. לאחר 2600 שנה של יחסים עולים ויורדים מול העם הפרסי, ולאחר נקודות זוהר משמעותיות שהבולטת שבהן היא שיבת ציון ובניית בית המקדש השני בהר הבית ושאחת מנקודות השפל היא הרצון להשמיד את העם היהודי על ידי המשנה למלך פרס – המן, שוב עומד העם היהודי מול העם הפרסי, ונאבק על הישרדותו.
יש לא מעט קווי דמיון מהסבב המתואר במגילת אסתר. שוב סוג של 'המן' שרוצה להשמיד אותנו, מנהיג מעצמה גדולה שתומך בנו, מלחמת צללים של אסתר המלכה בממלכה, ועוד. אין ספק שהחיים וגם ההיסטוריה הם סוג של גלגל.
אבל כל מאבק צבאי, כידוע, מתחיל במאבק רעיוני וסמלי.
זהו לא מאבק של עופרת ופלדה, זהו מאבק של תרבויות. ופרשת השבוע מזכירה לנו מהיכן התחיל הסיפור של דגל כחול-לבן.
הנה מה שכתב דוד וולפסון, שהגה את הדגל:
"בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז הייתה אחת... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה הם צבעיו? הן דגל אין לנו. הרעיון הזה הכאיבני מאוד. צריך ליצור את הדגל. ואולם באיזה צבעים נבחר?
והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו – טלית זו היא סמלנו. נוציא־נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל תכול לבן ומגן דוד מצויר עליו.
וכך בא לעולם דגלנו הלאומי."
פרשת השבוע, שלח, היא זו המציירת את גווניה של הטלית, עם פס התכלת המוכר, ועם הבטחה "וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות השם".
מה הקשר בין הגוון התכלכל לבין המצוות?
רבי יצחק עראמה, פילוסוף שחי בספרד טרום הגירוש מסביר כי התכלת הוא "צבע האמצע" בספקטרום בין הלבן, המחזיר את האור, לבין השחור, הבולע את האור.
המילה 'תכלת' מרמזת בצליל לרעיון ה'תכלית', כאשר כל בן אנוש רוצה תמיד להשתוקק למימוש של תכלית החיים שלו.
גוון התכלת מזכיר לאדם בכל פעולה שהוא עושה, שלא לנטות לקיצון. שלא להזניח מצד אחד את צרכי הגוף, ומאידך שלא לראות בהם עיקר. לא להפוך אותם לפולחן ולא להתמסר אליהם. הם נדרשים, אבל הם לא התכלית בחיים.
"תכלת דומה לים" מלמדים חז"ל "וים דומה לרקיע". הצבע הזה מזכיר את החלק שמעל, את היכולת להתרומם מעל הארציות. לחשוב על המעבר ל"כאן ועכשיו".
זהו סודה של ארץ ישראל, עליה ויתרו המרגלים בתחילת הפרשה. בכל קריאת "שמע ישראל" מזכירים את הציצית ומדגישים את אותו בגד שבו יש פתיל של תכלת שכאשר נתבונן בו ובמסרים שבו, ניזכר בתכלית חיינו.
זכינו ונכנסנו שוב לארץ ישראל תחת צבעיו של הדגל - של הטלית. של עוצמת שילוב הערכים בחיי המעשה. ושל עיצוב חיי המעשה על פי הערכים.
התמהיל המדויק הזה זהו המתכון של העם היהודי, ושל חוקת העל שלו, שאיננה מתנזרת מחיי חומר, אבל גם לא הופכת את החומריות לאליל.
בספרות הפילוסופית, אריסטו מדגיש כי עם שלם המתנהל בערכים של יושרה, אחריות והגינות יוכל לשגשג ולהיות מוביל את דרכו באחריות ובכבוד. צבעי הדגל הישראלי—כחול ולבן—מסמלים ערכים עמוקים אלה: הכחול מייצג את הרוחניות, ההרמוניה והשאיפה לשלום, בעוד הלבן מסמל את הטוהר, הפתיחות והניקיון מבעיות ומחסומים. עם ישראל, כסמל לאומי והרוח הייחודית שלו, משדר ערכים אלה, ומבקש להנהיג את עצמו באחריות, באומץ וביושרה.
השבוע התרחש אירוע לא-צפוי בבורסה הישראלית: למרות אי הוודאות בעקבות המתקפה על איראן, הבורסה הגיבה בעליה. זאת כנראה מהתחזית על פוטנציאל הצמיחה של החברות המקומיות מה שגורם לכך שהמשקיעים מבינים שהשוק צפוי להמשיך לצמוח בטווח הארוך. בנוסף, המדיניות המוניטרית והיציבות הפיננסית בישראל תורמים ליציבות של המניות והמדדים.
זה מוגדר חוסן פיננסי ומסמל את סמלי המלחמה מול אירן: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא…" ואת זה כנראה המשקיעים מבינים.
באופן אירוני, קיימת תפיסה שאירן היא אולי המפתח לסיום המערכה כולה כולל השבת החטופים.
מניסיוני כמנכ״ל חברה ציבורית אני יכול לשתף כי בעבר הגענו למצב שלא היה מסחר משמעותי במניה באירופה, וכשהצמיחה של החברה היתה חיובית בקורונה, הבנו שכדי לשקף ערך אמיתי צריך לעשות משהו נועז, מה שהביא לימים לרכישה של חברה ציבורית אמריקאית ששינתה לחלוטין את פני החברה והביאה תשואה למשקיעים.
לפעמים דווקא ההסתכלות של תכלית של חברה והבנה שהתמכרות להכנסות או רווחיות לא בהכרח תביא את המימוש הנכון, תוביל בסופו שלדבר למהלך פורץ דרך.
"הם באו להרוס, אנחנו נבנה עולם טוב יותר" במילים אלו סיכם שר המדע לשעבר, יזהר שי, שהוא גם יזם ומשקיע הון סיכון, את הרוח שמניעה את Next October – מיזם קהילתי של ההייטק הישראלי, שהוקם בעקבות נפילת בנו הגיבור סמ״ר ירון (נוני) שי ז"ל, בעת שהציל תושבים בקיבוץ כרם שלום.
כמו שהדגל מייצג את הערכים הלאומיים והחברתיים, כך גם כל אחד מאתנו וכלל העם נדרש להנהיג את עצמו באותן תכונות כדי לקדם את החברה ולשמר את הערכים שהנחו את דרכנו לאורך ההיסטוריה, אלו הם הערכים שלמענם יצאנו למלחמה תחת צבעי הכחול-לבן שלנו, ואלו הם הערכים שבזכותם בעזרת השם ננצח.
עם ישראל חי!
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
