האם אמת חייבת להיאמר במלואה, בכל רגע ובכל מחיר?
או שאפשר לומר את אותה האמת – רק בדרך שלא תשרוף את מי שצריך באמת לשמוע אותה?
בכל ארגון יש רגעים שבהם הדיוק העובדתי איננו השאלה היחידה, ולעיתים אפילו לא המרכזית. מנהלים נדרשים לדעת מתי לשים את האמת על השולחן ללא פילטר, ומתי לנסח אותה כך שתיבנה גשרים במקום לפוצץ אותם. לא כדי לעקוף את האמת – אלא כדי לאפשר לה להתקיים, להתקבל, ולחולל שינוי.
רבי יצחק עראמה, בפרשנותו לסיפור של אליעזר עבד אברהם, מציע תובנה מבריקה על תקשורת ניהולית. הוא שם לב לשינויי הניסוחים שאליעזר עושה כשהוא חוזר על סיפור השליחות בפני בתואל ולבן. במקום לצטט את דברי אברהם כלשונם - “ה׳ אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי” - ניסח זאת מחדש: “ה׳ אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך”. שינוי קטן, אך עמוק: אליעזר נמנע מלפגוע בשומעיו. הוא לא סילף, אלא דייק את המסר כך שיישמע, ולא רק ייאמר.
במילים אחרות, הוא הבין עיקרון שכל מנהל צריך להפנים:
המטרה היא לא רק לומר אמת – אלא לגרום לה להישמע.
גם בעסקים, יש פעמים שבהן עמידה עיקשת על ניסוחים, או דחיפה ישירה מדי של עובדות, גורמת לצד השני להיסגר. מנהיגים גדולים, לעומת זאת, יודעים לזהות את קהל היעד, להתאים אליו את השפה, ולהבין שהשפעה אפקטיבית תלויה לא רק בתוכן אלא גם באופן שבו הוא נאמר.
תקשורת נבונה איננה זיוף — היא תבונה. היא היכולת לשמור על ליבת האמת, תוך גמישות לשונית ורגישות אנושית שמאפשרת לאחרים להכיל אותה.
כבר במאה ה-12 כתב הפילוסוף אבן טופאיל (1105-1185) בספרו חי אבן יעקאן שאמת שנאמרת בלי תבונה - עלולה להפוך לכלי של הרס במקום של תיקון. גם במנהיגות, לא די לומר את האמת – צריך לדעת איך לומר אותה. המנהיג האמיתי מבין שכוחו אינו רק באומץ לומר דברים קשים, אלא ביכולת להתנסח באופן דיפלומטי – כזה ששומר על הכבוד, יוצר הקשבה, ומאפשר לאמת להיקלט בלי לעורר התנגדות.
כמנכ״ל לשעבר, מצאתי את עצמי לא פעם מעביר לעובדים מסרים שמקורם בדירקטוריון או במשקיעים – מסרים שחייבים להיאמר בשקיפות, אבל גם בניסוח שמביט למציאות בעיניים ומדבר אל הלב שלה.
כך למשל, כשעלה הצורך להקים משרד בארה״ב ולהעביר לשם את מערך המכירות מישראל – זו אמת מקצועית וארגונית שחייבת להיאמר. אבל כשהיא עומדת לבד, היא נשמעת כמו סוף פסוק. לעומת זאת, כשהיא מגיעה לצד תוכנית צמיחה רחבה יותר – הקמת פעילות גם באירופה ובאסיה, עם אפשרות אמיתית לאותם אנשים עצמם להוביל ולהקים אותה – היא כבר לא בשורה על שינוי, אלא הזמנה להזדמנות.
כשמנחילים בשורה לא רק כנתון, אלא כחלק מתמונה רחבה שנותנת אופק, שייכות ותפקיד – בונים שיח שאיננו רק שקוף, אלא גם משתף. כזה שלא רק מודיע, אלא רותם. לא רק מסביר, אלא מגייס.
זו בדיוק הנקודה שבה אמת פוגשת מנהיגות.
השבוע דווח כי שמוליק ינאי, אחיו של עופר ינאי, מכר את פעילות חברת סולאר-דרון – מיזם לניקוי פאנלים סולאריים – לשחקנית בינלאומית, לפי שווי של כ-22 מיליון דולר. זאת לאחר שהפעילות לא צלחה בבורסה המקומית ולא המריאה כמצופה.
זו דוגמה מצוינת לאופן שבו עובדות זהות יכולות להיות מסופרות בשתי שפות שונות: כאכזבה עסקית – או כהצפת ערך שהגיעה להכרה במקום ובזמן הנכונים. הנתונים לא משתנים, המשמעות שלהם – כן.
בדיוק כאן ההבדל בין ניהול שמדווח, לניהול שמוביל. מנהלים שמבינים שהמטרה אינה רק לתאר מציאות אלא לעצב אותה – בוחרים מילים שמניעות קדימה, גם כשהדרך רצופה תפניות. לא טיוח. לא סיסמאות. אלא הצגת אמת שמצליחה לשמר אמון, לפתוח דלתות, ולחזק שותפויות.
מנהיגות אינה היכולת לומר הכול כפי שהוא – אלא היכולת לומר הכול כפי שצריך להישמע כדי שיהיה אפשר לפעול איתו הלאה.
מנהיג אמיתי ואמיץ לא משנה את האמת - הוא משנה את הדרך שבה היא נשמעת, כדי שתוכל להישמע.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
